נשארתי בבית עם חתולה (נקבה) שצריכה להיות בת 12-13. מאז שהחתול שלי נפטר (ביום ראשון האחרון), היא יותר צמודה אליי ויותר דורשת תשומת לב (לגיטימי), אבל בכל פעם שאני יוצא מהבית היא מתיישבת ליד הדלת (או מתהלכת בבית) ומייללת יללות קולניות במיוחד (ככה התנהגה גם לפני שאימצתי את הזכר שנפטר).
חזרתי הביתה ממש לפני כמה דקות והקלטתי את הוידאו הקצר הזה שתבינו על מה אני מדבר.
שני החתולים שלי חיו באותו הבית יחד איתי 8 שנים, אבל אף פעם לא הסתדרו ביניהם. הנקבה תמיד הייתה הדומיננטית והייתה תוקפת אותו כל יום ורבה איתו כל יום.
חשבתי להביא לה במידי חבר חדש. אתמול ביקרתי ב"צער בעלי חיים" סניף תל אביב והתעניינתי באימוץ חתול, זכר בוגר.
אחרי שסיפרתי את מלוא הסיפור לעובדת שקיבלה את פניי והראתה לי את החתולים השונים, היא אמרה לי שאם היא הייתה במקומי, היא לא הייתה מאמצת בשלב הזה חתול חדש רק כדי לא לפגוע בחתולה שנשארה בבית. היא טוענת שלהכניס חתול ולא משנה מה גילו, יגרום לסטרס ומלחמות טריטוריה ושזה הדבר האחרון שארצה לגרום לחתולה בת 13 ושאני לוקח סיכון גדול, שבמקום לעשות לה טוב אני עלול לגרום למותה.
במקרה עברה לידנו עובדת נוספת שטענה שהיא מבינה מאוד בחתולים ודווקא המליצה לי לקחת גור, לא חתול בוגר.
העובדת השנייה נשארה בדעתה שעדיף שלא אכניס חתול ולא משנה מה גילו לטריטוריה של חתולה בת 13. אמרה שאתן לה לחיות כמה שנשאר לה לחיות, ובהמשך שאאמץ אפילו שניים יחד, אבל שעכשיו לא אאמץ.
אין ספק שהחתולה שנשארה מאוד דומיננטית, מפונקת וטריטוריאלית. היא תוקפת נקבות, בגלל זה רציתי להכניס זכר, אבל גם את הזכר שכבר היה לי 8 שנים בבית היא תקפה בלי סוף. אז ירדתי מהקטע של לאמץ חתול חדש, אבל כשאני שומע אותה מייללת ככה אני באמת שלא יודע מה לעשות.
היום אפילו לקחתי אותה לווטרינרית שתעשה לה בדיקה גופנית, אבל הכל בסדר, וגם הווטרינרית המליצה לי לא להכניס חתול חדש הביתה.
בימים האחרונים אני נמנע לצאת מהבית כדי לא להשאיר אותה לבד, אבל זה לא יכול להימשך ככה כי גם לי יש חיים.
מה אני עושה?
נערך לאחרונה ב:
