התייעצות בנוגע לגן...

שירי ל

New member
התייעצות בנוגע לגן...

במסגרת החיפושים לגן לאופיר, ביקרתי היום בגן שהיה - כמעט מושלם. כל הקריטריונים שלי נענו. מטפלות מקסימות, חמות, רואים שהילדים אוהבים אותם. הגן נקי, מסודר ונעים להיות בו. כל השאלות נענו לשביעות רצוני והכל הכל היה טוב, עד ש... בשלב מסויים בכתה אחת הילדות ורצתה מוצץ. המטפלת קודם כל לקחה אותה על הידיים, וחיפשה את המוצץ. שלפה מוצץ מהכיס שלה, הכניסה לפה (!!) ואז כמעט ונתנה לילדה רק שאז ראתה את המבט המתחלחל שלי ואמרה "בואי נשטוף את זה"... מה אתן אומרות, הייתן מבליגות ולוקחות את הגן (כמובן שאגיד למטפלת משהו אבל אני צריכה לקחת את הספק שזה לא יעזור...) או שלא? ושאלה נוספת, יש באיזור גן שקיבלתי עליו המון המלצות. ממש כל מי שאני שואלת נוקב בשמו. אבל התברר לי שיש בגן 32 ילדים על 4 מטפלות. מה דעתכן בנוגע לזה? תודה מראש!
 

רותי ע

New member
נתחיל מהחלק הקל..

אם זו קבוצה של ילדים בני שנתיים+- הרי שהיחס סביר. אצלנו יש 24 ילדים עם גננת ו-2 מטפלות וזה בסדר גמור. והחלק הבעיתי יותר-הקטע עם המוצץ- תמיד יהיו דברים שלא ימצאו חן בעינייך לגבי המטפלות. השאלה היא על מה את מוכנה להבליג, על מה כדאי להעיר ואולי יהיה שינוי ועל מה את לא מתפשרת. ולכל אחד גבולות וקווים אדומים אחרים. את חייבת לזכור שלא נולדה המטפלת המושלמת כמו שלא נולדה האימא המושלמת. אני אתן לך דוגמא ממה שקורה אצלנו. אני מאוד מרוצה מהגן. עידן מאושר שם ומתפתח יפה מאוד. אבל היו מקרים שפחות אהבתי. לדוגמא את ההרגל של המטפלות לתת נשיקה על הפה ולא על הלחי. על זה לא הערתי והבלגתי. מקרה אחר של מטפלת שקראה לילד "שמן" (בצחוק לטענתה), במקרה זה דיברתי איתה בנעימות והסברתי לה שלא כדאי להכניס להם רעיונות לא רצויים ונראה לי שזה עזר. אבל אני מסתכלת על השורה התחתונה ובסיכום אין משהו קריטי שאיני יכולה לחיות איתו. ונחזור למקרה שלך-את צריכה לעשות את החושבים כמה זה מפריע לך.. (אישית אני מעולם לא הכנסתי את המוצץ שלו לפה שלי בגלל שאין סיבה להעביר חידקי עששת לפה צעיר ונקי. אולי אפשר להסביר לה את הנקודה).
 

שירי ל

New member
זו קבוצה של ילדים בני שנה וקצת

זה יחס סביר? יש לדעתך משמעות - מעבר ליחס- גם לכמות הילדים כמו למשל, שיש הרבה ילדים נפוצות הרבה מחלות, הרבה רעש וכו´. לגבי המוצץ- כמובן שבראש ובראשונה חשוב לי שהמטפלות יהיו חמות וכו´. מהיכרותי עם עצמי אני יודעת שאני סטרילית בטירוף ולכן אני מבקשת חוות דעת "שפויות" יותר...
 

רותי ע

New member
לגבי המוצץ-אני אישית לא הייתי

מחליטה על סמך זאת. רק אולי מעירה.. לגבי היחס מטפלות/ילדים-אם הרוב בני שנה+ אז זה קצת הרבה.. בגיל שנה+ עידן היה בקבוצה של 2 מטפלות ו-12 ילדים וזה היה יחסית הרבה ממה ששמעתי מסביב. אם כי בגלל שכולם היו בני יותר משנה ואפילו שנה וחצי וכבר הלכו ואכלו די עצמאית המטפלות הסתדרו מצויין. למרות שחששתי בהתחלה חששותי התבדו
 
אצלנו זה ככה

אורן נמצאית בפעוטון של 12 ילדים עם 4 מטפלות. בחודש הבא יעברו 2 ילדים לגן של גדולים וכנראה שאורן לא תעבור כי לא מספיק ילדים עוברים מהגן הבוגר. הדבר הראשון שהסתכלתי עליו כשהגעתי לשם היה היחס של המטפלות לילדים וכמובן הסדר והנקיון. יש לציין שהשירותים והכיור היו מאוד נקיים. עד גיל שנה שלחתי כל בוקר לגן בקבוקים אחרי סטרילזציה ומלאים במים מהבית. אני יודעת היום שזה היה קצת מוגזם כי בגיל חצי שנה היא כבר הכניסה כל דבר לפה. אז מה ההבדל בין להכניס מוצץ של מישהו או להכניס כדור או בובה שהרגע היו בפה של ילד אחר??? מצד שני - אולי זה מראה על הרגלי הגיינה של הגננת. חוץ מזה, נשמע לי המון ילדים עם מעט מידי מטפלות, זה עדיין גיל שדרושה תשומת לב אישית. אורן מאודד פעילה וכל היום משתוללת וממש צריך לשים לב אליה שהיא לא תפגע.
 
גם בעיני זה דבר דוחה...

אבל לכי תדעי אם לא עושים דברים כאלו (או דברים דוחים אחרים) בגנים אחרים באמצע היום, בשעות שההורים לא רואים... קשה לי לומר מה אני הייתי עושה, אבל כרגע במחשבה קרה, אם הגן מאוד מצא חן בעינייך והילדים נראים מאושרים ומסופקים, לכי עליו. ודאגי שהילד ייגמל ממוצץ טרם הכניסה לגן (סתם...
)
 
על סטריליות ועמידות

עם יובל הייתי סטרילית בטירוף, כמו שאת אומרת על עצמך. עד גיל חצי שנה, כל מי שרק רצה להסתכל עליה חויב לשטוף ידיים, שמא יתחשק לו לצבוט לחי או משהו. ישנו איתה בחדר סגור שלושה חודשים כדי שהחתול לא יכנס פנימה ויפזר שערות וכו´. עם מיכל זו אופרה אחרת. מגיל אפס היא חשופה לכל מה שאפשר, וכיום היא חולקת עם טאו, הכלבה שלנו, עצם גומי (העצם של טאו, אבל מיכל מאוד אוהבת אותה
), המקום המועדף עליה בבית הוא הפינה של הכלבה וכו´. אז נכון שאני עדיין מתחלחלת מזה ואני אומרת "לא, אסור" ומרחיקה אותה, אבל זה לא עוזר ותוך שניה היא חוזרת. מה שאני מנסה להגיד הוא, שמה שלא הורג - מחשל. מיכל כל כך חשופה לכל מיני ג´יפות, שברור לי שהיא יותר עמידה לכל מיני מחלות ויראליות מיובל הסטרילית שלי. ובינתיים טפוטפוטפו
זה באמת ככה. ולגבי השאלה שלך - וכמו שרותי אמרה, נשיקות על הפה זה יותר טוב ? הכל תלוי במה שאת מוכנה להשלים איתו. לא תמצאי גן מושלם. אם הכל טוב ורק זה לא נראה לך - תעירי וזהו. ולגבי הגן עם 32 ילדים - נשמע לי המון לגיל שנה. ועוד דבר - זוכרת מה אסתר אמרה על ייצור נוגדנים לחיידקים שיש בגן ? - אז תנשקי אותה הרבה הרבה כשאת לוקחת אותה, נשיקות רטובות כאלה, ויהיה בסדר
ותגידי - אופיר בכלל לוקחת מוצץ ?
 

שירי ל

New member
מכורה למוצץ!!!

אפילו קצת יותר מדי... טוב, אני מבינה שאף אחד לא מתרגש מזה כמוני... מה אני אומר- קשה לי, תמיד אנחנו רוצים בשביל הילדים את מה שטוב לנו ואפילו יותר. אני בסיורי גנים עכשיו - ובכל מקום- פה השטיח מלוכלך, פה העניין עם המוצץ. אפילו האוכל מפריע לי- אני, למשל, לא מכניסה הביתה נקניקיות כי אני לא יודעת בדיוק מה יש בפנים ואני נגעלת. בגנים אוכלים את זה הרבה. אני שואלת אם יש אפשרות לקבל אוכל צמחוני כדי שאופיר לא תאכל בשר שאני לא יודעת מאיפה הגיע. ברור לי שכשהיא תראה ילדים אחרים אוכלים היא תרצה גם, ולמנוע ממנה את זה זה לעשות לה עוול. כנראה אני צריכה לעבוד קצת גם על עצמי...
 
אני כל כך מבינה אותך. אנחנו שקלנו

לפתוח גן, ואפילו יצרנו קשר עם מונטסורי ישראל לצורך העניין, רק שזה לא עבר לפסים אופרטיביים, כי באיזשהו שלב תפסתי את עצמי שאני מגזימה ובאמת צריך לדעת לעצום עיניים איפה שלא חייבים לפקוח אותן. למשל הגן של יובל, שהיא הייתה בו שנתיים והייתי סופר מרוצה מהצוות וכו´ - היה מאוד ישן כשרשמתי אותה לשם (בסוף הם עשו שיפוץ לפני השנה הראשונה שלה שם) ולא נראה לי שהפרינססה שלי תשחק בקוביות שנראו לי רקובות (הגזמה כמובן). ברור שקשה לך ואני נורא מבינה, אבל יהיה בסדר. תתעודדי!!! ולגבי האוכל - יובל לא ישנה מעולם בגן ותמיד באה הבייתה לאכול. בשנה הראשונה שלה בגן (גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי) היא לא נגעה באוכל של הגן וחזרה לאכול טעים ומזין בבית.
 

ofelya

New member
לגבי כלבים וילדים

לחלוק עצם נשמע גדול! (אך מזעזע) בר היה נכנס למלונה של הכלב, יושב בכניסה ולא נותן לכלב לצאת. נשמע חביב חוץ מהעובדה שהכלב הוא דני ענק.
 

ofelya

New member
היה מסכן, מאוד.

עשה פרצוף של כלב ונשאר תקוע במלונה עד שכבודו החליט לצאת. ואם כבר מעלים זכרונות נדמה לי שבר החליט פעם להזיז את הכלב ולשחק באוכל שלו (ואני לא יכולה להדגיש מספיק את חשיבותן של הארוחות לדני הספציפי הזה). כלב טיפש אבל בעל סבלנות מדהימה לילד.
 
אורן מידי פעם טועמת מהיוקנובה

מידי פעם אני תופסת אותה עם משהו בפה וכשהיא מוציאה, מסתבר שזה עיגול של האוכל של הכלבה. תמיד זה נראה לי מגעיל, אבל מה לעשות, ככה זה
 
על מוצצים וחיידקים

אני מקווה שהתגובה שלי עדיין רלוונטית תומר הולך למעון סופר מקצועי, מעולה ונהדר, הנמצא בפיקוח חיצוני, ואת יודעת מה אני רואה שם (ולא מתרגשת! למרות שאני נורא פדנטית)? אם לתומר מתחשק למצוץ מוצץ, והמוצץ שלו לא בהשג יד (המוצצים נשמרים בארון מיוחד), הוא ניגש לילד הקרוב אליו שיש לו מוצץ, שולף לו את המוצץ מהפה, ומכניס לפה שלו (אם הילד לא מתנגד... בדר"כ זה נגמר בבכי). עוברות כמה שניות עד שהמטפלות שמות לב, ומיד מוציאות לו את המוצץ. וכמה פעמים הוא ורומי התחלפו בינהם בבקבוקים? אינספור. הבקבוקים שלהם נראים אותו דבר. אז הם מתחלפים. היום ראיתי אותו "שותה" חול מדלי. אותי זה מצחיק, אני לא מתרגשת. ככה הם גדלים, ככה הם לומדים להכיר את העולם, ואת חייבת להבין ולקבל את זה לפני שאת שולחת אותה לגן, אחרת תהי חרדה כל הזמן ואף פעם לא תהי מרוצה מהגן. אבל אם הדבר היחידי שמפריע לך זה המוצץ, תבקשי מהמטפלות לשמור יותר על הגינה, ואת יכולה בשקט לשלוח אותה לגן הזה. ובכל מקרה, שיהיה בהצלחה, ושתהליך הפרידה יעבור בקלות.
 
בנות - אני קוראת את מה שאתן כותבות

ואני אומרת
רבה על כל מילות החוכמה והנחמה. אז נכון שעניין הגן אינו רלוונטי לגבינו כרגע, אבל אני קוראת ומנסה להפנים. אתן צודקות בהכל. גם אני בן-אדם מאוד סטרילי, ואני עובדת על עצמי עכשיו בקטנות. יש לנו
. הקטנה, פיץ´ משוגעת על שגיא, ולא מפסיקה ללקק אותו. אז אני לא נותנת לה ללקק אותו בפרצוף (דבר שהיא רוצה לעשות כל הזמן), אבל אני כן נותנת לו לגעת לה בפנים ובלשון. לפעמים אני לא מספיקה לנגב לו את היד והוא מכניס אותה לפה. אני מרגיעה את עצמי, ואומרת: "לא נורא...". בשלושת הימים האחרונים, כששגיא אכל את הבננה, שיננתי לעצמי כמו מנטרה את המשפט הבא: לא נורא אם הוא ימרח את הבננה על עצמו לא נורא זה חשוב להתפתחות שלו זה קצת עוזר... אני כולי תקווה שכשנגיע לעניין הגן, אני אזכר בכל מה שכתבתן כאן, אתרגל נשימה כמו בלידה, וארגע...
 
זה בדיוק התהליך שעבר עלי.

גם עם ה
, וגם עם ההאכלה העצמית שעוד תיחשפי אליה בקרוב. גלי לא מוצצת מוצץ, אבל כשהיא פוגשת מוצץ של ילד אחר, גם אם הוא תלוי עליו עם קליפס- היא תטעם אותו בשמחה. בקיצור ילדים אוהבים ג´יפה, וצריך לאפשר להם את זה. ומה שקורה בין בוני לגלי עובר כל גבול. בוני גם אוהבת ללקק את גלי בפנים, וגלי היתה זוחלת אליה בשמחה עם הפה פתוח, רק מוכן לקלוט כמה שיותר רוק. הזחילה הראשונה של גלי היתה לעבר קערת המים של בוני, אותה היא הפכה על עצמה ושיחקה במים... היום גלי מטפסת על הספה של בוני במרפסת, והן מנשנשות יחד כל מיני. אתמול לא היה לגלי נישנוש ביד, אז בוני הלכה לחפש מה לנשנש, והביאה לגלי לחמניה עבשה שהיא החביאה באיזה בור, וגלי, בלי היסוס, כירסמה קצת. ולפני שקוראים פה למועצה לשלום הילד- יש מספיק אוכל בבית, ולקחתי לה את הלחמניה די מהר.
 

דיאנה1

New member
מדהים ../images/Emo107.gif../images/Emo23.gif אני קוראת ומקנאה

בקשר הנפלא בין הכלבים והילדים שלכם. הכלבה שלי היא מפלצת קטנה לילד. והוא לא יודע את זה כמובן. ברגע שאני מורידה ממנו את העינים הוא זוחל בטיל לכוון שלה, או לכוון האוכל והמים שלה כשהיא אוכלת. והיא, המפלצת, נוהמת עליו בעצבנות, חוסמת את דרכו לאוכל שלה, או סתם בורחת לו כשהוא בא למצע שלה. אני יודעת שהיא לא יכולה ממש להזיק לו, היא כלבת צעצוע ולא יודעת לתקוף, חוץ מזה שהוא תמיד בהשגחה ואף פעם לא קורה שהוא איתה לבד, אז אני לא מודאגת. פשוט חבל לי שהוא מפסיד מערכת יחסים יפה כזו עם כלב כמו אצלכם. וטלי, אתם לא מתביישים להרעיב ככה את הילדה? טוב שלפחות הכלבה דואגת לה! אני רואה את הראיון איתה עוד 20 שנה: "מזל שהכלבה דאגה לי, ככה היה לי מה לאכול"
 
ניחא אם היינו מרעיבים את הילדה...

אני חושבת שזה בגלל שהיא אירחה אותה על הספה שלה, וחשה צורך להביא כיבוד... מזל שזה היה לחמניה, ולא איזו עצם, אללי... וחוץ מזה- גלי נראית לך מורעבת?
 

דיאנה1

New member
לפני כמה ימים חילצתי שתי חתיכות של

מזון כלבים מהפה של בר. הוא הצליח להקדים גם את הכלבה וגם אותי. אז גם זה לא כל כך נורא, מסתבר...
 
למעלה