התייעצות...דילמה בזוגיות ארוכה5863

fistuk13

New member
התייעצות...דילמה בזוגיות ארוכה5863

שלום , אשמח לשמוע את דעתכם
אם היוזר מטעה - אני בחורה.

אני ובן זוגי (בני 26 בערך) כמעט 3 שנים ביחד. גרים כול אחד אצל ההורים שלו. ישנים כמעט כול יום ביחד (לפעמים אצלי לפעמים אצלו) באופן טבעי בגלל שחצי מהזמן אנחנו שם אני מכירה את ההורים שלו טוב, גם אם לא סופר מתחברת אליהם (הם נחמדים אני פשוט בן אדם פחות מתחבר...)
אם יש איזה חוסר הסכמה או ריב אנחנו תמיד מדברים על זה וזה נפתר.
עכשיו הבעיה:
לפני שבוע סבא שלו הרגיש לא טוב -בי"ח טיפול נמרץ. שאלתי אם לבוא לשם להיות איתו / לבוא לישון איתו באותו לילה, הוא העדיף שלא. נניח שהבנתי את זה... גם הבית של ההורים שלו בסופו של דבר ופרטיות וכו'.
היום סבר שלו נפטר. כול כמה שעות שלחתי לו סמס/התקשרתי שאלתי אם צריך משהו, אם הוא רוצה שאני אבוא להיות איתו. כול דבר. אמר שהוא מעדיף שלא.
עכשיו דיברנו , אמר שהוא עייף שהוא הולך לישון, ההלוייה מחר. שאלתי אם הוא רוצה שאני אבוא להיות איתו שם. אמר שהוא לא יודע שאולי עדיף שלא. שהוא יתקשר כשהוא יתעורר

אני לא מבינה את זה. אני לא רוצה ללחוץ על זה כי הוא במילא עצוב ואני לא רוצה ליפול עליו בנוסף. בשלב הזה גם לא נעים לי מההורים שלא , אם אני לא אבוא , כי אני המון אצלם וזה פשוט מרגיש לי כאילו זה חוסר כבוד מסויים לא להגיע להלוויה.
אני אגיד לו בערב שנדבר שחשוב לי לבוא אבל אם הוא י\גיד שהוא מעדיף שלא..?
בסדר , לכבר את רצונו, וכו' וכו', אבל זה פשוט לא מרגיש לי נכון לא להיות שם....

למישהו יש משהו חכם להגיד....?
תודה
 

סאטוריס

New member
כן

לדעתי בגילכם ובמצב הזוגיות שלכם אתם צריכים לצאת מבית ההורים ולגור יחד.
גם אם זו תהיה דירת חדר - נניח אם יש בעיה כלכלית.
או רק לכמה חודשים - אם ממילא יש איזשהו תכנון ליסוע לחו"ל או לימודים וכד'
אפילו 2 חודשים זה חשוב!

בחיים צריך להתקדם ולא להישאר מאחור ולגור אצל ההורים עד גיל 40..

זה עולם אחר לגור לבד, כזוג
יהיה לכם כייף וחוויות חדשות, ולמידות על עצמכם ועל החיים.

בהצלחה.
 

fistuk13

New member
זה ממש אבל ממש לא מה ששאלתי

גרנו ביחד כמה חודשים טיילנו בחול ביחד. חזרנו להורים כי זה לא אפשרי כרגע מסיבות שונות לגור שוב ביחד ואנחנו מתכננים לעבור לגור ביחד בעוד שנה בדיוק.

שאלתי- על נושא ההלווייה! תקרא בבקשה עד הסוף.
 

סאטוריס

New member
אני בת

ועדיין זו התשובה שלי .

להתמודד עם כל הקשיים ולגור יחד עכשיו - לא בעוד שנה.

אתם מסכנים את החברות על דברים שוליים ולא רלוונטים.
זה בדיוק מה שנקרא ללכת אחורה
כבר גרתם יחד
זה הרסני לזוגיות לחזור להורים
כל הזמן יצוצו עיניינים משפחתיים לא רלוונטיים שיעיבו על הקשר שלכם.

אתם אפילו לא נשואים. (וגם לנשואים לחיות ככה זה מסוכן לקשר)

לדעתי במצב כיום - את מסתכנת בפרידה.

תחליטי את מה שווה לך.

ואם היוזמה של לגור כל אחד עם הוריו מגיעה בעיקר מהחבר והוא מערים קשיים
לדעתי זה סימפטום לדבר האמיתי - שהוא מחפש דרך החוצה מהקשר באופן מודע או לא מודע.
 

fistuk13

New member
היוזמה מגיעה ממני בעיקר

אם נגור את השנה הזו אצל ההורים בסופה נוכל לקנות דירה.
חשבנו על זה המון, אנחנו לא מוכנים או רוצים לגור בדירת חדר. דירה גדולה ואיכותית יותר תעלה לנו המון כסף. עוד שנה אצל ההורים, חסכון, קצת עזרה ואנו יכולים 55לקנות בית.

זה נראה לנו הצעד החכם יותר.

העצות שלך טובות. אשמח לשמוע את דעתך. (אין עניינים משפחתיים, אין דרמות. ההורים שלו ושלי, אנשים נחמדים והכי לא מציקים בעולם. יש להם בתים גדולים , הם לא מתערבים לנו בעניינים וטוב לנו בבית בגלל זה גם לא בוער לנו לשכור דירה ולשרוף כסף. אנחנו מעדיפים לחסוך ולהשקיע. אנחנו יודעים יחסינו לאן...)

עד העניין הזה, שזה ממש מוזר לי שהוא לא רוצה שאני אהיה שם בשבילו , כשסבא שלו נפטר, הוא מרחיק אותי מהכול ואני לא מבינה למה. ואני לא מתכוונת ללחוץ עליו בהסברים כשהוא במצב הזה. וזו הסיבה שאני מנסה להתייעץ עם מישהו אחר.
 

סאטוריס

New member
תראי זה רק פורום

פשוט אני מרגישה שיש כאןרבה שאלות ונורות אדומות..

המשפט שלך "אנחנו יודעים יחסנו לאן"
את יודעת יחסכם לאן . השאלה האם הוא בטוח כמוך..

קפצתם כבר לקניית דירה?
מה בנוגע להצעת נישואין?

האם תמיד את היוזמת והמחליטה והוא הנגרר?
- נגרר כזה יכול להיות שעושה מה שאת רוצה עד נקודה מסויימת שהוא ישחרר את הגרר ויתן לך להמשיך בדרכך בלעדיו...

לגבי המצב הנוכחי - אל תעיקי
תיעלמי
תני לו לחזר אחריך...

אם את לא תיזמי קשר - יכול להיות שלא תדברו כמה ימים?
כמה שבועות?
הקשר ייגמר?

לא תדעי עד שלא תנסי.
 

fistuk13

New member
וואוו ....

יש סיבה ששאלתי על נושא ספציפי של ההלוויה.

אנחנו לא ישראלים. ולא הכול עובד במסגרות שאת מכירה...
לא כולם רוצים להתחתן (אפשר לעשות ילדים גם בלי)
ולא תמיד זו בעיה כול כך גדולה כמו בישראל לקנות דירה.

הסכם ממון סביר כול אחד משקיע 50 אחוז מהסכום ויש בית. אם נפרדים - לא סוף העולם , אחד מבני הזוג קונה את החצי של הדירה. יותר פשוט מלשבור חוזה שכירות....

אם את לא תיזמי קשר - יכול להיות שלא תדברו כמה ימים?
לא יכול להיות שיעברו יותר מכמה שעות בלי שנדבר. אין נורות אדומות.

רק שואלת על מנהגי האבל וההלוויות המקובלים אצל רוב בני האדם, ( כי גם בעלה של אחותו לא היה איתם רוב היום) וזה מוזר לי כי הם נורא ביחד בשמחות וכול חג אין מצב שלא נחגוג ביחד ואין מצב שאני לא אהיה חייבת לבוא ליומולדת של בן דוד שלו או סבא או דודה או מה שזה לא יהיה ... לא ברור לי למה ברגעים העצובים יותר הוא לא רוצה שאני אתמוך בו (ועוד יותר הזוי בעיני שבעלה של אחותו לא היה איתם רוב היום....)

אגב ברור לי שבפורום אני לא אמצע תשובה , פשוט רציתי לשמוע מה יש לאנשים אחרים להגיד.... ולהרוג קצת זמן....
 
קודם כל לנשום, ולהרגע גם אם כרגע את לבדך והוא

איתם. דבר שני מומלץ אחרי 3 שנים ביחד להפסיק לסמס ולדעת מתי נוח לו לענות, ולשאול אותו בכנות אם אפשר לבוא, להפגין כבוד אחרון לסבא.
אם אפשר לבוא כדי לנחם את המשפחה, אם אפשר לבוא כדי להיות שם איתו ובשבילו, ואם הוא עונה שלא לבקש הסבר למה לא מתוך אנוכיות במצב הקשה הזה, אלא כדי לדעת שהוא ירגע ויהיה בסדר גם בלעדיך ומה הקייס.

כל משפחה והדרך שלה, בלי קשר למוצא ולנורמות של מדינה.
לגבי להעלם לבן אדם שאת 3 שנים איתו, ולתת לו לחזר אחריך...יש גיל
שבוגרים מספיק מתי לתת רוח חדשה של חיזורים ומתי זה לשחק בפיפי
וקקי... בלי מיילים, פוקים, סמסים, הודעות קוליות ושאר דברים שיתכן
מאוד שהוא לא יקרא. לדבר כמו בני אדם ולהבין מה המצב שם.

את נשמעת בוגרת מאוד, אתם נשמעים שקולים מאוד, תעברו את זה
ביחד גם אם לא באותו מקום. יש עוד מספיק זמן עד 40, כל הכבוד על הדירה, אל תקפצו מהגג גם אם כולם רוצים לקפוץ. אתם אחלה
והכל בסדר. זה גלגל החיים. יש ברכת זן סבא נפטר, אבא נפטר, בן נפטר.
שזה נשמע די שלילי ורע אבל זה עדיף מאשר שהצעירים הולכים קודם
שלא כדרך טבע.
 

סאטוריס

New member
אתה מסלף את כוונותי

או שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב.
לא התכוונתי שתיעלם.וכד'

אבל קלירלי הבחור משדר שהוא רוצה ממנה מרחק...

וההמלצה שלי היא שלא תיזום
שיחת טלפון / מפגש / SMS וכד'

רק שתיענה ליוזמות שלו - כמו שיחת טלפון וכד'.

ושתעשה זאת לאורך זמן..= זה "לתת לו לחזר" מבחינתי.

יכול להיות שהנורמה בקשר היא שהיא היוזמת ומארגנת דברים והוא הנגרר.
ויכול להיות שזה בסדר גמור - כלומר הוא מרוצה לחלוטין מהמצב.

אבל מה אם לא?
מה אם הוא נענה לה כי ככה זה הנורמה בינהם
אבל מבחינתו הוא לא במאה אחוז רוצה להיות שם..?

אז כדאי לתת לו ספייס... וזה גם יהיה לה יותר כייף לשמוע - איפה את? אני מתגעגע וכד'.

ו.. כן יש סיכוי שהוא לא יטלפן אליה יום שלם
ואחרי כמה ימים ירגיש שהיא לא חסרה לו
ויגיד לה - תשמעי בואי נעשה הפסקה.

אבל עדיף שזה יקרה לפני קניית דירה ולא אחרי 3 ילדים / בגידות רק כי היא לא אמיצה מספיק להתבונן לאמת בעיניים.

ובכל גיל ובכל מצב מותר "לשנות את חוקי המשחק"
בזוגיות ובכלל.

ולשנות את חוקי המשחק אינני מתכוונת בגידה או פגיעה או זלזול או אלימות

אלא ולצורך העינין הרלוונטי כאן - בעיקר כשאחד הצדדים מרגיש שהוא נותן יותר מידי ולא מקבל.
 

כמהאפשר

New member
אולי מעט יותר בוטה, אבל כתבת את כל מה שחשבתי.

להעלם? לשחק? לחזר?
בחייאת.
בין אם אתם שנתיים או יומיים ביחד-
את אוהבת אותו. תדברו, ישירות. את רוצה להיות שם בשבילו, לתמוך בו. את לא יודעת איך ולא בטוח שגם הוא יודע. אז תהיי שם בשבילו.. במה שהוא צריך ואיך שהוא צריך. לא ב"זה אמור להיות".

אם הוא צריך את המרחב, אם הוא צריך זמן לבד- תני לו. לעתים צרי לתת לבן אדם לדעת שאנחנו אוהבים, אנחנו שם בשבילו-
ונהיה שם ברגע ובצורה שהוא יצטרך כאשר הוא יהיה מוכן. כי כרגע- הוא במקום אחר, במצב אחר.

זה לא ממש משנה מה המנהגים "בארץ" או "בפורום". משנה מה קורה ביניכם.
ואם את יודעת מה היחסים ביניכם ורק המצב הזה לא מובן לך- פשוט תנסי להקשיב לו, לאהוב אותו ולתמוך בו. בלי להבין.
זה לא הזמן. זה הזמן להיות כתף, להיות חברה ולהיות האדם שהוא סומך עליו ולא צריך להיות חזק על ידו או להעמיד פנים על ידו או להיות "מנומס" על ידו.
פשוט תכילי אותו כמו שהוא.
 

סאטוריס

New member
לא לכל אחת זה מתאים

להכיל ולאהוב ולתמוך באופן חסר גבולות אדם שנמצא במקום אחר במצב אחר...
ותכלס מבטא בכל דרך שהוא יכול שהוא לא מעוניין בנוכחות שלה.
 

סאטוריס

New member
צא לי מהשרשור

השאלה לא מופנית אליך
וזה לא עינינך היכן אני נמצאת או לא
תתרכז בשיט שלך. תודה
 
סאטוריס

את בוחרת להתייחס לדברים שפותחת השרשור לא ביקשה, זו זכותך וזה פורום פתוח.

גם אני רוצה להתייחס לביקורת שלך על זה שהם חושבים על דירה לפני נישואין.
אולי זה פחות נפוץ, משמרנות בעיקר, אבל תדעי שאין שום הבדל בין לרכוש דירה לפני נישואין או אחריו כל עוד מעגנים את הכל בחוזה מסודר עם עו"ד.
 

סאטוריס

New member
זה לא מגיע ממקום של ביקורת

מבחינתי הצעת נישואין - שהגבר מציע לאשה - זו הצהרת כוונות של הגבר.
שכאן לא נעשתה.
וישר הם החליטו לקנות דירה.(או שאולי רק היא החליטה?)

יכול להיות זוג שבאמת אין קשר בין הדברים האלה לכך שיש להם זוגיות טובה ויציבה וכוונות להקים משפחה ולהשאר יחד.

וכאן לאור הפרטים שנחשפים זו עוד נורה אדומה .
 

Survivor Man

New member
אני מבין אותך אבל עדיין...

את חייבת לתאם את זה איתו. ואם הוא יתעקש שלא תגיעי מסיבה כלשהי, אל תגיעי. עד כמה שזה נשמע לך הזוי, את לא רוצה להיכנס איתו לריבים קטנוניים כשהוא באבל.

אם להיות כנים, זה לא נראה לי תקין שהוא מעדיף להרחיק אותך לגמרי ממה שעובר עליו ומההלוויה. אולי זאת הדרך שלו להתמודד ואולי זה משקף משהו ביחסים שלכם.
 

סאטוריס

New member
לגבי ההלוויה

זה הזוי שהוא לא רוצה לראות אותך שם.
הלוויה זה ארוע ציבורי שכל אחד יכול להגיע אליו
ואת אמורה להיות האדם הכי קרוב אליו..
.והוא לא רוצה לראות אותך שם...

ואת לא רוצה "ליפול " עליו - חשבתי שאתם בזוגיות ארוכה ומתכוונים לחיות כל החיים ביחד ולהקים משפחה..
ואת כותבת בפורום
כאילו את רחוקה ממנו כי אתם ביחד שבועיים..

אם את מתעקשת להתעלם מנורה אדומה בגודל של מטאור אז...

דעי לך - העונש על עיוורון הוא פיכחון. -( זה אגב ציטוט)

במקומך אני הייתי נעלמת עד שהוא היה מבקש לראות אותי, ואז מבררת איתו (מחכה אחרי השבעה) ובעיקר מקשיבה היטב מה יש לו להגיד על הקשר ומה הוא רוצה לעצמו עכשיו, בחיים, ומה הוא מחפש באשה , ומה את מספקת לו ומה חסר לו בקשר איתך.

ליבי איתך יקירה

אבל מזמינה אותך להיות אמיצה
 

רואה 6 6

New member
יש משהו מאוד מוזר בסיפור הזה.

אתם שלוש שנים יחד ואת מתלבטת אם להגיע ולכבד את משפחתו וגם הוא לא יודע אם כדאי...
זה פשוט לא מסתדר!!
את ישנה ואוכלת בבית ולא יודעת אם נאה לכבד אותם?
במצב הנוכחי זה נשמע שאתם חברים של שינה. לא של תוכניות, לא של עתיד, של שינה. אם זה ככה אפשר באמת להבין למה אף אחד מכם לא ממש רוצה ליהיות עם השני בסיטואציה הזו.
 
למעלה