התייעצות לגביי ניסוח של קורות חיים

88סול

New member
התייעצות לגביי ניסוח של קורות חיים

שלום,
סיימתי לאחרונה לימודי תעודה בעיצוב גרפי ורציתי להתייעץ בנוגע לניסוח של כמה נושאים בקורות החיים.
1. כיצד עליי לנסח שאני מוכנה להחליף מקום מגורים בכדי למצוא עבודה?
2. האם כדאי לכתוב את מספר הקף השעות שלמדתי בלימודים?
3. בצבא הייתי גרפיקאית, כיצד להדגיש זאת בקורות חיים?

תודה רבה!
 
ניסוחים /הבלטות/דגשים בקורות החיים

היי סול,
1. אם את מוכנה להחליף מקום מגורים בשביל עבודה - ליד הכתובת הנוכחית שלך שימי שורה בסוגריים שבה תכתבי במפורש "מוכנה למעבר מגורים בתאם למקום העבודה "
2. אם היקף הקורס שעשית רציני וממכללה מכובדת - אז כן. לדעתי כדאי לכתוב גם את שם המכללה שבה למדת וגם את היקף השעות (בהנחה שלא מדובר בקורס של יומיים שלושה - שזה ממש קורס ולא סוג של סדנא)
3. אם את רוצה להדגיש את העובדה שבשרות הצבאי עסקת בגרפיקה - את יכולה להפוך את זה לסוג של ניסיון מקצועי - אני מציעה פתרון "גרפי" :
יש סטנדרט לכתיבת קורות חיים:
כותרת - קורות חיים
מתחת - פרטים אישיים
מתחת מקובל לשים את ההשכלה
אני מציעה שתכניסי שורה לגבי השרות הצבאי מיד אחרי הפרטים האישיים
ובשורה זו תרשמי ששרתת כגרפיקאית.
כלומר שקורות החיים שלך יראו לפי הסדר הבא -
כותרת
פרטים אישיים
שרות צבאי
- גרפיקאית....
השכלה
המראית עין הזאת - "תעשה את העבודה" בוודאות


 

88סול

New member
תודה רבה על המענה! יש לי עוד כמה שאלות..

1. כיצד לנסח בהשכלה את היקף השעות - לכתוב אותם בסוגריים או שלא?
מדובר על מסלול לימודים של שנתיים.
2. כששואלים בראיון טלפוני או בראיון פנים מול פנים מה ציפיות השכר, מה נהוג לומר? בייחוד שמדובר בעבודה ראשונה בתחום ועם ניסיון מהצבא.
האם כדאי לי לומר שיש לי ציפייה שהשכר יהיה גבוה מכיוון שאני רוצה להשכיר דירה?
לצערינו הרב, קשה מאוד לחיות ולהתקיים ממשכורת של מינימום...
3. השאלה שנשאלת הרבה פעמים בראיונות "תוכלי לספר על תכונה שלילית שלך?"
מה כדאי לענות על זה?
אני מרגישה שבכל פעם שאני נתקלת בשאלה הזו, אין לי מושג מה לענות ושזה רק יכשיל אותי.

ושוב תודה רבה!!!!
 
"מה ציפיות השכר שלך"? האם זו שאלה מכשילה?

היי סול,
1. לגבי ההשכלה/לימודי תעודה - לא בסוגריים בכלל. תכתבי "משנה - עד שנה", תעשי לזה גם סה"כ - "שנתיים" וגם רצוי שתרשמי את שם המכללה/המוסד שבו למדת.
2. לגבי השאלה על שכר - לדעתי לפעמים עדיף לתאם ציפיות מראש. זו לא "שאלה מכשילה" למרות שזה לפעמים מרגיש ככה. זו בהחלט שאלה עניינית שכדאי לתת עליה תשובה עניינית כדי לא לבזבז לא את הזמן שלך ולא את הזמן של המראיין.
מאחר ואת בתחילת הדרך את יכולה לנסות להתחכם קצת ולענות על השאלה בשאלה - "אני מבינה שהמשרה התחלתית - כמה משלמים למשרה התחלתית? " זה לא תמיד עובד, רק לפעמים. ואם זה לא עובד - תעני באמת כמה את רוצה להשתכר. תני תשובה אמיתית, הגיונית וגם תדגישי שבגלל שזו משרה התחלתית את גם מוכנה להתגמש ותוסיפי באותה נשימה "אשמח לשוחח על זה בראיון" או "בראיון ננסה להגיע להבנה" או "אני מאמינה שבראיון נגיע להבנה" - משהו בנוסח הזה.
לעובדה שאת רוצה לשכור דירה - אין קשר. זה עניין פרטי. מיותר להגיד את זה למראיין.
את צריכה להיות מוכנה לשאלה לגבי השכר ולהכין תשובה. תמיד. כי אם השאלה לא נישאלה בראיון הטלפוני היא בוודאי תישאל בראיון הפרונטאלי.
תעשי בירור בין קולגות למקצוע וגם באתרים באינטרנט - מה השכר הממוצע לפי מקצוע/ניסיון/השכלה לתחום שלך ותכיני תשובה.
תהיי גמישה !!! ותצייני גם שאת גמישה - כי את מתחילה ותשמחי לרכוש ניסיון.
 
דיון, אתם מוזמנים: "האם תוכלי לספר לי על תכונה שלילית שלך "

סול,
שאלה בראיון עבודה -
"מה התכונות השליליות שלך..."...

זו אכן בעייניי "שאלה מכשילה"

אני אשמח לקבל תגובות, תשובות ועצות מחברים בפורום שיכולים לתרום לסוגיה זו מניסיונם.

אומנם למראיין יש אולי כוונה חיובית - למשל לדעת מה את חושבת על עצמך, מה הדימוי העצמי שלך בעינייך, כיצד את רואה את עצמך.
לדעתי כל תשובה על כל תכונה "שלילית" יכולה להיות כזו ששנוייה במחלקות ולהשתמע לשתי פנים. מה גם שלדעתי יש תכונות שליליות שהן דווקא חיוביות או הכרחיות למשרה מסוימת והפוך.
אבל יש מראיינים ששואלים את השאלה הזו ואת צריכה להיות מוכנה עם תשובה.
אני אישית לא שואלת מרואיינים את השאלה הזו. אני מניחה שמימלא לא אקבל תשובה "אמיתית" אלא תשובה "מהונדסת". לי אין ספק שינסו להציג תכונה שלילית כתכונה חיובית ... ואז ממילא העניין מאבד את האפקט שלו. אני לא מנסה להביך מועמדים בראיונות עבודה וגם לא להכשיל אותם ולכן אני לא שואלת "שאלות מכשילות". נהפוך הוא - בראיונות עבודה אני מנסה להיות ממש נחמדה וחיובית וכך אני מצליחה להכיר את המועמדים הרבה יותר טוב.
מה דעתכם ? יש לכם עצות מחכימות עבור סול?
נשמח לשמוע
 

motior

Member
העצה המתחכמת שלי (אורח בפורום)

במקום להציג תכונה שלילית שהיא בעצם חיובית (כולם פרפקציוניסטים...)
כדאי להציג תכונה שלילית אמיתית, אבל כזאת שלא פוגעת יותר מדי בעבודה ולהוסיף מיד את המאמצים שלנו לתקן את זה -
"אני מודע לכך שלעיתים אני נוטה לא להשמיע את דעתי בנושאים מסוימים, למרות שיש לי מה לומר. אני משתדל להזכיר לעצמי שהעמיתים ודאי רוצים לשמוע את דעתי ולהביע אותה באופן ברור"
 

שמואל166

New member
למעסיק שמצפה/דורש ממועמד

להתוודות על תכונה שלילית שלו.... למעסיק כזה צריך לרסק את הגולגולת עם פטיש של 10 ק"ג.
 

Javali

New member
אפשרויות

"התכונה השלילית שלי היא שאין לי קואורדינציה ברגליים. בגלל זה בחרתי ללמוד מחשבים ולא מחול."
&nbsp
"התכונה השלילית שלי היא שאני שותה יותר מדי קפה. זה מאפשר לי לעבוד שעות ארוכות אבל גם מעמיד אותי בקבוצת סיכון ליתר לחץ דם"
&nbsp
"התכונה השלילית שלי היא שאני לא יכול להפסיק לאכול שוקולד. "
&nbsp
"שאלה מצויינת. התכונה השלילית שלי היא שאני מצפה שאנשים יתייחסו אלי בכבוד מינימאלי. אם כבר אנחנו דנים בתכונות השליליות, אני אשמח לדעת מה החסרונות של לעבוד אצלכם ומה התכונות השליליות של מי שיהיה המנהל הישיר שלי."
&nbsp
"התכונה השלילית שלי היא שאני לא סובל שאלות מטומטמות."
&nbsp
שתי האפשרויות האחרונות לא בדיוק מבטיחות הצלחה בראיון. אני לא ממליץ לתת אותן כתשובה ראשונה, אבל אם אחרי התשובות הקודמות עדיין מציקים לכם, אפשר לתת את אחת התשובות האלו ולהנות מהמבט שיופיע על פני המראיינים.
 

Lhuna1

New member
העיצה הכי טובה שלי, בנוסף לתשובה המצוינת של motior

היא לא לחשוב על זה כלל כעל שאלה מכשילה או שאלה שנועדה להביך את המרואיין.
ובכלל, לא לבוא בגישה ממורמרת שלפיה המראיין הוא האויב שלך. בטוח שיש גם מראיינים לא סימפטיים, אבל לרוב זה לא המצב.
&nbsp
השאלה, לדעתי (ומעולם לא הייתי HR אז אני רק מנחשת), באה לראות האם אתה מכיר בחסרונות שלך, מסוגל להודות בהם, ומנסה להתמודד איתם.
אלה בסה"כ מאפיינים של בגרות רגשית, להכיר את עצמנו ולהודות שאנחנו לא מושלמים, ולעשות מה שאנו יכולים בנידון.
זה גם מאפיינים של אדם שנעים יותר לעבוד איתו.
זה לא בא בשביל להעמיד אותך במצב של נאשם או מתנצל, או של מי שאמור (באופן אבסורדי) ללכלך על עצמו.
להיפך - תשובה טובה וכנה (כמובן במחשבה תחילה) יכולה לגרום לך להיראות טוב יותר ואמין יותר מאשר לפני כן, כאשר היית עסוק ברק למכור את היתרונות שלך.
&nbsp
כל אחד, במיוחד שיש לו ניסיון בעבודות קודמות, יכול להסתכל על עצמו רגע בכנות ולמצוא את הנקודות שבהן הוא חלש יותר. לבחור מזה משהו שהוא בסה"כ לא "נוראי", ולחשוב איך הוא ניסה להתמודד עם זה בעבר (הכי טוב אם יש דוגמה. אם לא באמת ניסה - אז לחשוב איך יכול לנסות בעתיד).
&nbsp
ככה אני ראיתי את זה בראיונות שעברתי (אחרי שצברתי קצת ניסיון ובטחון עצמי), ויכולה להגיד שתמיד קיבלתי חיוכים ותגובות חיוביות לתשובות. לא הרגשתי מותקפת בכלל.
 

Javali

New member
שאלות

האם רק למעסיק מותר לבדוק אם את יודעת מה החסרונות שלך ואיך את מתמודדת איתם או שגם לך מותר לבדוק האם המעסיק מכיר בחסרונות שלו ואיך הוא מתמודד איתם? איך את חושבת שהמעסיק יגיב אם את תשאלי אותו מה התכונות השליליות של מי שמתעתד להיות המנהל הישיר שלך? למה את לא מגיבה ככה כששואלים אותך את השאלה הזו? למה מישהו בכלל חושב שהשאלה הזו לגיטימית מחוץ להקשר של פסיכולוג ומטופל?
 

Lhuna1

New member
את/ה עדיין רואה בזה שאלה מעליבה/משפילה

שזה כמובן לגיטימי וזכותך
אבל אני חושבת שהסברתי די בפירוט למה אני לא רואה את זה ככה, ולא רואה כלל סיבה להסתכל על זה כמין שאלה כזאת איומה ונוראית.
&nbsp
אני יכולה להסביר עוד (למרות שנראה לי שאת\ה די נעול\ה על הצורך לכעוס על השאלה וזה לא ישנה) :
&nbsp
המועמד מנסה למכור את עצמו ונוטה לספר רק על החיובי. זה הגיוני. המראיין מצידו - מטרתו לדעת כמה שיותר על הבנאדם, ולכן רוצה לשמוע גם על צדדים אחרים. גם זה מאוד הגיוני וברור.
&nbsp
אני באמת לא מבינה למה זו שאלה שלגיטימית רק לפסיכולוג. לא מבקשים פה לשמוע על טראומות ילדות או סטיות מיניות או דברים אישיים במיוחד... בסה"כ רוצים קצת לאזן את התמונה המושלמת שהמועמד מנסה לצייר.
למה תכונות חיוביות זו שאלה לגיטימית ושליליות רק לפסיכולוג?
גם פה וגם פה - לא מצפים ממך לחשיפה אישית אינטימית.
אני באמת חושבת שלוקחים את זה קשה מידי שלא לצורך.
&nbsp
רק לשמוע אותך מהלל את עצמך, נותן תמונה מוטה מאוד.
למראיין יש כל הסיבות המוצדקות בעולם לשאוף לתמונה קצת יותר אמיתית.
&nbsp
לגבי השאלות שלך:
בגדול חשוב לדעת שראיון עבודה הוא הדדי וכך צריך להתייחס אליו.
כמועמד גם לך כדאי לנצל את הראיון כדי לדעת כמה שיותר על החברה ולהחליט אם בכלל כדאי לך לעבוד שם!
כשהמראיין שואל בסוף "האם יש לך שאלות?" - מומלץ לשאול, ולשאול שאלות שבאמת מעניינות אותך.
&nbsp
יחד עם זה, ברור שיש יחסי כוחות מוטים לטובת מי ש"יותר מעוניין"... כשאתה מאוד לחוץ על המשרה ולהם מצד שני יש הרבה מועמדים - אתה אולי לא תרשה לעצמך לשאול שאלות שאתה חושש שלא יאהבו.
מצד שני, אם אתה מועמד מבוקש, ופחות לחוץ למשרה מצידך - אתה יכול להרשות לעצמך יותר.
&nbsp
כשהייתי חסרת ניסיון וחסרת ביטחון, לא העזתי לשאול דבר את המראיין.
אחרי כמה שנות ותק במקצוע שלי, ובעיקר צבירת ביטחון עצמי, ומצב פחות נואש לכל משרה - למדתי לשאול.
אמנם מעולם לא עלה בדעתי לשאול "מה החסרונות"
, אבל כן שאלתי בזהירות שאלות "רגישות" לגבי רמת הלחץ בעבודה וכמות השעות הנוספות שנדרשת, רמת ההתחשבות של הבוס בצרכי העובדים ולגבי כל התנאים שהיו חשובים לי.
יש מצב שאני אאמץ את השאלה הזאת בסבב חיפוש העבודה הבא, במידה ולא אהיה במצב "נואש".
אני חושבת שבראיון שמתנהל באווירה נעימה וטובה, אפשרי בהחלט לשאול בנימוס ובחיוך גם שאלות כאלה את המראיין, ומראיין שלא יקבל זאת באותה רוח טובה - לא ימצא חן בעיני - בדיוק כפי שמרואיין שמתייחס לזה במרמור פחות ימצא חן בעיני מראיינים!
&nbsp
 

Javali

New member
זו לא שאלה מעליבה או משפילה

השאלה הזו פשוט לא רלוונטית ולכן לא לגיטימית. המעסיק יכול לשאול כל שאלה שרלוונטית לתפקיד. "מה התכונות השליליות שלך?" זו לא שאלה שרלוונטית לתפקיד. התכונה השליליות שלי היא שאני לא מזהה פרצופים. אני איש מחשבים. זה לא רלוונטי לתפקיד. זה לא עיניינו של המעסיק. והוא לא צריך להכנס לנבכי האישיות שלי ולדימוי העצמי שלי.
&nbsp
שימי לב איך את מתייחסת לשאלה הזו. כשאת מדברת על לשאול את המעסיק את השאלה את מדברת על "שאלות שאתה חושש שלא יאהבו" או "שאלות 'רגישות'" שאת שואלת בזהירות. כשאת מדברת על המעסיק, זה פתאום הופך להיות "מאוד הגיוני וברור". ואני שואל למה? למה כשאת שואלת את זה את צריכה להיות זהירה ולשאול רק שאלות שרלוונטיות לתפקיד כמו הלחץ בעבודה וכמות השעות הנוספות הנדרשת, וכשהמעסיק שואל השאלה מפסיקה להיות רגישה? והתשובה לזה פשוטה - את לא מבינה את הכוח שיש לך.
&nbsp
כל התפיסה שלך את ראיון העבודה שגויה. את אוטומטית מקבלת גישה שהצורה של ראיון היא המעסיק שואל שאלות והמועמד עונה עליהן, עד שבסוף המעסיק מרשה למועמד לשאול כמה שאלות על התפקיד. את מקבלת את התפיסה שהמעסיק נמצא בעמדת ייתרון והתפקיד שלך הוא לרצות את המעסיק. זה נורא נחמד למעסיק, אבל אין שום סיבה לתפיסה הזו. המעסיק צריך אותך באותה מידה שאת צריכה אותו. אף מעסיק שפוי לא יבזבז שעות על לראיין מועמדים אם אין לו בעיה שהוא צריך לפתור. אז נכון, יש מעסיקים שמחפשים שפסלך. אם בא לך להיות שפסלה טובה ולהגיד "מה מה מה" כל פעם שהמעסיק שואל שאלה, זו זכותך. אחרת, מה שלא מקובל מצד אחד לא מקובל גם מהצד השני.
 

Lhuna1

New member
צר לי, אך לא הבנת נכון כלל את הגישה שלי
היא כמעט הפוכה

ממה שתיארת.
 
מה הגבול של השאלות ששואל מועמד לעבודה את המעסיק ?

היי,
ההנחה בחיפוש עבודה היא - שהמועמד הוא זה ש"עומד למבחן" ולא המעסיק. גם אם המועמד "בוחן" את המעסיק - ומותר לו - יש נורמה/פרקטיקה - איך מקובל לעשות זאת. המועמד הוא זה שבא לראיון עבודה והמעסיק הוא זה שאמור לשאול את השאלות. המועמד הוא זה שאמור להשיב.
עדיין גם למועמד יש אפשרות לשאול שאלות וטוב שיעשה כך ויתעניין הן לגבי החברה שבה הוא הולך לעבוד והן לגבי מי שהולך לנהל אותו ואפילו לשאלות על אנשי הצוות איתם הוא הולך לעבוד וגם שאלות לגבי סביבת העבודה הן שאלות מקובלות.
בדיוק כמו שהמראיין בוחן את ההתאמה של המועמד בראיון העבודה, גם המועמד יכל לבחון את ההתאמה שלו עצמו למקום העבודה העתידי.
אבל - לא מקובל שמועמד ישאל מראיין שאלות אישיות. כן מקובל שמראיין ישאל מועמד שאלות אישיות.
ככל שהראיון הוא "הדדי" עדיין הגבול בין השאלות שמועמד יכל לשאול ובין שאלות ששואל מראיין הוא גבול ברור.
ולכן, אם אני רוצה עבודה מסויימת שאליה באתי להתראיין - אני בהחלט אבוא בגישה חיובית, פייסנית במידת מה, מנומסת ומוכנה גם לשאלות אישיות ולא בגישה תוקפנית או שלילית - כי אז ברור שלא יקבלו אותי לעבודה.
אם ישאלו אותי על "תכונות שליליות" אני אשיב. ובהחלט לא אשאל את המראיין שאלה כזו כתגובה. זה עלול להתפרש כתוקפנות, חוצפה או סוג של ממש לא לעניין. אין ספק שאם אני אענה על שאלה כזו בשאלה כזו - יפסלו אותי לעבודה.
לא ממליצה לאף אחד שרוצה את העבודה שאליה הוא מתראיין לשאול מראיין כזו שאלה !!!
עדיין, אני כן שאשאל שאלות שחשובות לי - למשל על עישון, על הפסקות אוכל ומקום לאכל בו... כמה אנשים יש בצוות שלי...זו סתם דוגמא לשאלות שיכולות להיות חשובות למישהו בהמשך אם וכאשר יעבוד במקום מסוים. אבל כל מועמד בראיון עבודה בהחלט יכל לשאול שאלות ורצוי שיעשה כך - כל עוד הוא מבין את הגבול ומבין את הקונספט של המפגש ומתנהל בראיון בהתאם לכך - שהוא המרואיין ומולו יש מראיין !
 

Javali

New member
נו, באמת...

את ראיינת איזה מועמד או שניים בחיים שלך נכון? תנסי לרגע להזכר במועמדים שהרשימו אותך. באלו שאחרי הראיון אמרת לעצמך "אני חייבת להחתים אותו לפני שהמתחרים חוטפים לי אותו…" כמה מתוך המועמדים האלו את זוכרת בגלל שהם התלבשו מסודר, חייכו, ענו על השאלות שלך ובסוף שאלו על הפסקות האוכל? תני לי לנחש … אפס. נאדא. זילץ'. אז למה כל ההמלצות שלך לראיון הן על איך לא לעורר אנטגוניזם?
&nbsp
לפני שבוע אמרת על השאלה הזו שהיא שאלה מכשילה. את השאלה הזו פשוט לא צריך לשאול. לא המועמד את המעסיק ולא המעסיק את המועמד. זה לא מקצועי.
&nbsp
אני לא מוכן לעבוד אצל מעסיק ששואל שאלות מתוך מטרה להכשיל, ואני לא ממליץ לאף אחד לעבוד אצל כזה מעסיק.
 
ריאיון עבודה - בעיה של attitude

היי,
אני ממש שמחה שאתה יכל להרשות לעצמך לבחור את המעסיק שתעבוד אצלו ואתה ממש לא צריך שיבחרו אותך. אבל לצערי לא כולנו במצב שלך. אתה במצב טוב מאוד

לגופו של עניין - גם אם זו שאלה מכשילה השאלה על "תכונות שליליות" וכבר אמרתי שאני אכן מסכימה עם זה שזו שאלה מכשילה ולא שיניתי את דעתי בנושא, עדיין זכותו של המעסיק/המראיין לשאול אותה. באשר למקצועית של השאלה - זו דווקא נחשבת לשאלה ממש מקצועית. וסתם אני שואלת - על סמך מה אתה קובע אם השאלה היא מקצועית או לא ?
ומה גם שמה צריך לשאול ומה לא צריך לשאול - קובע זה ששואל...
לא הנשאל. זו המטרה של ריאיון עבודה - שמי ששואל יקבל תשובות.

ונכון - אני ריאינתי ועדיין מראיינת הרבה מאוד מועמדים. זו העבודה שלי (גם).
אני בהחלט זוכרת וגם רושמת לי בחוות הדעת הערות על ההופעה החיצונית של המועמד ועוד הערות והארות שחשובות לי. אני מסכמת את הריאיון בכתב. וכאשר אני מראיינת מועמד ששואל שאלות הזויות או שההופעה שלו לא "מסודרת" או שמשהו בהתנהלות הריאיון לא נראה לי
- אני רושמת לי את זה. אני רושמת גם את כל מה שכן נראה לי חיובי
. ויש לי תוכנה - אני לא צריכה לזכור. מראיינים אחרים, גם אם אין להם תוכנה, אולי רושמים הערות במהלך הראיון או מיד אחרי כשהמרואיין יצא מהריאיון. לא מסתמכים על זיכרון בלבד.
ואם מדברים על זיכרון - אז אני בהחלט זוכרת דווקא את אלו שחייכו, הרשימו אותי לטובה בהופעה הנעימה שלהם וכדומה...
מועמדים שמעוררים אצלי אנטגוניזם או שאני מרגישה שיש להם בעיה של attitude אני מאד נזהרת בקבלתם לעבודה ואני מניחה שכך גם מעסיקים אחרים עושים.
אני גם נתקלת במעט מאוד מועמדים שאין להם תחליף - נכון שיש כאלו ש"נחטפים" מהר אבל חוץ מזה שהם מתאימים למשרה מסוימת - הם גם בד"כ החייכנים והנעימים, בעלי ההופעה המסודרת וכאלו שלא מעוררים אנטגוניזם אצל המראיין. ועדיין, ככל שהמועמד "מוכשר ומתאים" אני מקפידה על פרופיל אישיותי מסוים בקבלה לעבודה - גם אם הכישורים המקצועיים הם מעל ומעבר.
אני מניחה שאני בכלל לא שונה ממראיינים אחרים. אני מעדיפה מועמדים קואופרטביים וזה גם בהחלט מעיד מבחינתי לחיוב על המשך העסקתם בחברה.
 

Lhuna1

New member
העיצה הכי טובה שלי, בנוסף לתשובה המצוינת של motior

היא לא לחשוב על זה כלל כעל שאלה מכשילה או שאלה שנועדה להביך את המרואיין.
ובכלל, לא לבוא בגישה ממורמרת שלפיה המראיין הוא האויב שלך. בטוח שיש גם מראיינים לא סימפטיים, אבל לרוב זה לא המצב.
&nbsp
השאלה, לדעתי (ומעולם לא הייתי HR אז אני רק מנחשת), באה לראות האם אתה מכיר בחסרונות שלך, מסוגל להודות בהם, ומנסה להתמודד איתם.
אלה בסה"כ מאפיינים של בגרות רגשית, להכיר את עצמנו ולהודות שאנחנו לא מושלמים, ולעשות מה שאנו יכולים בנידון.
זה גם מאפיינים של אדם שנעים יותר לעבוד איתו.
זה לא בא בשביל להעמיד אותך במצב של נאשם או מתנצל, או של מי שאמור (באופן אבסורדי) ללכלך על עצמו.
להיפך - תשובה טובה וכנה (כמובן במחשבה תחילה) יכולה לגרום לך להיראות טוב יותר ואמין יותר מאשר לפני כן, כאשר היית עסוק ברק למכור את היתרונות שלך.
&nbsp
כל אחד, במיוחד שיש לו ניסיון בעבודות קודמות, יכול להסתכל על עצמו רגע בכנות ולמצוא את הנקודות שבהן הוא חלש יותר. לבחור מזה משהו שהוא בסה"כ לא "נוראי", ולחשוב איך הוא ניסה להתמודד עם זה בעבר (הכי טוב אם יש דוגמה. אם לא באמת ניסה - אז לחשוב איך יכול לנסות בעתיד).
&nbsp
ככה אני ראיתי את זה בראיונות שעברתי (אחרי שצברתי קצת ניסיון ובטחון עצמי), ויכולה להגיד שתמיד קיבלתי חיוכים ותגובות חיוביות לתשובות. לא הרגשתי מותקפת בכלל.
 
למעלה