התייעצות לגבי הבת

התייעצות לגבי הבת

צהריים טובים. אני רוצה להתייעץ. בתי בת 26, יצאה מהבית ועברה לגור עם בן זוגה כמה רחובות ליד.
אני אוהבת את בתי מאוד ושמחה שהיא מגיע לבקר לעיתים תכופות, אך אני מרגישה שהיא מגיעה יותר מידי פעמים בשבוע ביחס לזה שהיא עברה לגור לבד.
היא מגיעה הביתה, אוכלת מהמקרר דברים שאני קונה מבלי להתחשבן, משאירה כלים בכיור, לפעמים גם מתקלחת שעות ואז חוזרת לדירה שלה.

שוב, אני לא רוצה להשמע מגעילה- אני אמא שלה ואוהבת אותה ורוצה לתת לה כל מה שיש לי, אבל אני מרגישה שהיא חיה על חשבוני במסווה של מגורים מחוץ לבית.

בשביל להבהיר מעט את התמונה - אני חייבת לציין שאני אם חד הורית, ובתקופה שהיא חייתה בבית, מאז שהשתחררה מהצבא, היא עזרה לי בהוצאות הבית. עכשיו כשהיא כבר לא גרה בבית, היא כבר לא משתתפת, אך עדיין מהווה נטל כלכלי.

אני עובדת בניקיון ומאוד קשה לי לסגור את החודש. איך אני יכולה להעיר לה בעדינות?
 

חני בו

New member
לא יודעת אם הייתי מעירה לה

אולי עם קריצה שואלת "מה, אין לך מים בדירה שאת מתרחצת פה"?
&nbsp
השאלה גם כמה פעמים היא עושה את זה. כל פעם מגיעה ואוכלת? כל פעם מגיעה ומתקלחת?
&nbsp
 

iris mom of two

New member
יש משהו בדברייך

הייתי מדברת איתה, דוגרי. אומרת לה שהיא מוזמנת מתי שהיא רוצה, אבל שהי צריכה לכבד את זה שהבית הוא שלך, שהתקציב שלך מוגבל, ושלא נעים לך שהיא באה, אוכלת ולא מנקה אחריה. את לא המשרתת שלה.
&nbsp
ולכי לבקר אותה גם!
 
לא בהכרח ״מסווה״, היא אולי פשוט עוד לא השתחררה לגמרי

לפעמים המעבר מ״הילדה של אמא שגרה פה״ ל״אישה צעירה שבאה לבקר״ הוא לא מיידי.

אם היא עזרה לך, אז היא מבינה מה המצב.

מה יותר מפריע לך? הניצול הכלכלי, או זה שאת צריכה לנקות אחריה?
 

talitush2

New member
אני בעד לדבר. לשים את הדברים על השולחן

אפשר ורצוי בהחלט לתקוף את הנושא בהתחלה במעט הומור אך לעבור לפסים רציניים.
להגיד לה את האמת כפי שהיא. שתשמחי מאד שהיא תבוא לבקר אותך, אבל קשה לך מאד גם הפן הכלכלי וגם ההרגשה שהיא משתמשת וזורקת... ההרגשה הזו לא נעימה לך.
אולי יש כאן עוד היבט ? אולי יש לה בעיות עם בן הזוג? אולי קשה לה ההסתגלות לחיים עצמאיים והיא מחפשת הזדמנויות לבקר אותך? אולי קשה לה המחשבה שאת נותרת לבד בבית והיא באה לבקרך?
 

נומלה

New member
יש הבדל בין להעיר ולשתף

להעיר לה על זה שהיא לא בסדר זה לא לענין. בהחלט מותר (ורצוי) לשתף את בתך הבגירה בקשיים הכלכליים שלך ולבקש התחשבות. ההבדל בין להעיר ולשתף הוא: ב"להעיר" את מדברת עליה ועל מה מפריע בהתנהגות שלה. ב"לשתף" את מדברת עלייך ועל הקשיים שלך ומבקשת את עזרתה. שני כיוונים שונים לחלוטין להגיע לאותו נושא.
 


 

טובללכת

New member
רק שאלה, כי ענו לך כאן דברים חכמים.

הבת עובדת/לומדת? מה היא עושה בחייה כיום?
זה פשוט די רלבנטי לצורך הבנת העניין.
הכוונה היא האם היא מנהלת את חייה וכלכלתה?!
ובן הזוג?
 

משתפרת

New member
היא באה אליך

ועליך להלך בזהירות בין הטיפות כדי לא לגרום לה להתנתק ולהתרחק.
אני על האוכל לא הייתי עושה ענין. לכל היותר הייתי מקטינה את הקניות שלי כך שלא יהיה עודף במקרר. זה לא ימנע ממנה לנשנש על חשבונך, אך יצמצם את זה. זה יחייב אותך לערוך קניות קטנות יותר, יותר פעמים בשבוע.
לגבי הכלים הייתי מעירה, תוך נסיון לא להעלות טונים. משהו בסגנון של "בבקשה אל תשאירי לי לנקות אחריך" או ניסוח עדין יותר אם את מצליחה.
על המקלחת בהחלט הייתי מעירה שחבל על המים (אישית קשה לי עם בזבוז מים) וגם שחשבון המים מרקיע שחקים.
לגבי ההשתתפות שלה? כיום היא משלמת שכר דירה והוצאות דירה (או חצי מזה), כך שגם עבור עצמה נשארה לה פחות הכנסה פנויה.
ובאמת תשתדלי כמיטב יכולתך לשמור על הרצון שלה לבוא אליך. יש לא מעט הורים שילדיהם המבוגרים לא מגיעים מספיק, מתרחקים.
 
נושא רגיש

אני בת 40 ועדין כמגיעה להורי מרגישה כמו בבית אוכלת מה שאני רוצה ולא שותפת כלים

אומנם זה קורה רק פעם בשבוע אבל זה כי אני גרה רחוק.
בעיני כל הערה תגרום לנתק
לכן צריך מאוד להיזהר עם זה.
אבל כן אפשר לשתף בבעיות כלכליות
ללא קשר אליה
לומר שנורא קשה לך לשלם חשבונות חשמל ומים ואת חושבת לקצץ בהוצאות אוכל.
שכל זה לגמרי נכון.
לרוב נופלים אסומונים
בעיני הדרך לדבר על דברים היא לומר מה קשה לי.
 
למעלה