התייעצות לגבי חרדות עוד בטרם ההריון

[מיקה 00]

התייעצות לגבי חרדות עוד בטרם ההריון

שלום לכולם ראיתי שהפורום הזה מאוד תומך וחשבתי שאולי תוכלו לתמוך בי בבעיה שיש לי.... אני סובלת מחרדות בריאותיות. מה שקורה שכל פעם שיש לי תסמין רפואי שנמשך יותר משבועיים אז אני ישר רוצה לעבור כל מיני בדיקות בין אם אנדסוקופיות או הדמייה וכיו... כל הבדיקות האלה לא נקבעות מהיום למחר ובנוסף כמעט תמיד הבדיקות האלה לא אפשריות בזמן הריון...אני מגיעה למצב אני שאני כל הזמן דוחה את הכניסה להריון... לדוגמא עכשיו אני כבר חודש וחצי סובלת מכאבי בטן עליונה וקבעתי תור לגסטרוסקופיה אז שוב אני דוחה את הכניסה להריון עד לאחרי הבדיקה... במידה וימצאו שאכן יש לי אולקוס אז אצטרך כדורים נוגדי חומצה שלא מומלצים ככ בזמן הריון כי הם עוברים שילייה אז שוב אני אצטרך לדחות את הכניסה להריון(צריך לקחת את הכדורים איזה 8 שבועות)... רציתי לדעת האם אתם נתקלתם בזמן הכניסה להריונות במצבים רפואיים אשר דורשים בירור? מה עשיתם דחיתם את הניסיונות או שהמשכתם תוך כדי? תודה לכל תגובה באשר היא והמון המון מזל טוב לכולכן ובעזרת השם שכל אחת ואחת מכן תזכה להחזיק תינוק רך בקרוב

 

[שירהד1]

היי מיקה-

קראתי מספר פעמים את מה שכתבת, ולפי התיאורים שלך, ייתכן שאת סובלת ממצב שנקרא "היפוכונדיה"-
העתקתי פה הגדרה בסיסית: "היפוכונדריה או חרדת בריאות היא חשש מופרז ממחלות ועיסוק כפייתי בנושא הבריאות. היפוכונדריה מאופיינת בבחינה עצמית מתמדת של הגוף, חשש עז מכל תסמין פיזי, שולי ככל שיהיה (למשל עייפות, שינוי במשקל או כאב ראש קל), ופחד כי הוא מעיד על מחלה כרונית או סופנית".

כמובן שאינני קובעת אבחנות כאלו ואחרות דרך האינטרנט, אבל נשמע לי שאת צריכה לבדוק זאת.

מציעה לך לפנות לובירור ולטיפול נפשי. אינני בקיאה במצבים אלו, אך נשמע לי הגיוני לפנות בראש ובראשונה לרופא/ת המשפחה שלך ולבקש הפנייה לפגישה אצל פסיכיאטר/ית.
אני מתארת לעצמי שטיפול במצב המורכב הזה כולל גם טיפול תרופתי וגם טיפול בשיחות.
המצב, כפי שאת מתארת, דורש טיפול והתייחסות רצינית (ללא קשר לרצונך להיכנס להריון), מאחר והוא מפריע לך ומקשה על התפקוד.

מאחלת לך בריאות ושתצליחי למצוא את הדרך הנכונה לעזור לעצמך.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיי התפתחות ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מיקה 00]

תודה על המענה שירה

אין לי ספק שאת צודקת ואני יודעת שאני סובלת מהיפוכנדריה...מצב לא נחמד בכלל....מכאב ראש קליל או עייפות אני לא אלחץ אבל אוכל לספר שלפני כשנה שנתקלתי בדימומים לאחר יציאות בשירותים אז נלחצתי מאוד ואכן עשיתי קולנסקופיה... בכל התקופה הזאת עד שהגיע התור לבדיקה נמנעתי מכניסה להריון גם בגלל הפחד שאהיה בהריון ולא אוכל לבצע את הבדיקה וגם מחשש למחלה...וכמו עכשיו שיש לי כאבי בטן עליונה ואני בחשש להכנס להריון לפני שאני מסיימת את בדיקת הגסטרוסקופיה או לפני שיודעים מאבחנים מה יש לי.... מה שאני רציתי לדעת וזאת הסיבה שבכלל העלתי את השאלה פה... איך נשים שלא סובלות מהחרדה הזאת התנהגו כאשר צצו מצבים בריאותיים כאלה או אחרים תוך כדי הניסיונות להריון ....אני רוצה לדעת האם ההתנהגות של הדחייה נובעת מחרדה או שפשוט כל אחת אחרת היתה מתנהגת כמוני במצבי....

 

[איןאריותכאלה]

יש מצבים רפואיים בהם לא מומלצת כניסה להריון

ואז מרבית הנשים באמת לא ייכנסו להריון (למשל מצב של תרופה חודרת שיליה שאינה מקטגוריה A). אבל רמת החרדה שאת מתארת באמת נשמעת גבוהה, ואולי קשורה גם להיבטים רגשיים: בת כמה את? האם הזוגיות שלך יציבה? האם יש לך עבודה קבועה? האם את בטיפול? אני יכולה לומר לך בוודאות שיש הרבה נשים שדוחות כניסה להריון ממגוון . עצם המחשבה על ההריון לא מחייבת פעולה מיידית, זה בסדר גמור 'להתבשל' עם המחשבות.

 

[מיקה 00]

היי

מה שלומך?

לגבי שאלותייך אני בת 31 הזוגיות יציבה ומאושרת נשואה כ3 שנים ... התחלנו לנסות להכנס להריון לפני כשנה שבמהלכה נכנסתי להריון כעבור 4 חודשים אך לצערי חוותי הפלה... ניסתי טיפול אך לא מאוד עזר לי.... כרגע אין לי עבודה חלק מזה קשור לכך שיש לי חרדות מלנסוע בתחבורה ציבורית ששם יש קרינה מאוד גבוהה ויש לי חשש להיות בהריון ולנסוע ככה... אז היכולת שלי כרגע למצוא עבודה מצטמצת באזור מגוריי בלבד....

 

[שירהד1]

האם את מטופלת?

בעיניי- זו שאלת השאלות. אם כן- הייתי כמובן ממליצה לך להתייעץ לגבי נושא הכניסה להריון- גם בהקשר הגופני וגם בהקשר הנפשי. ואם את לא מטופלת- שוב- כפי שהמלצתי קודם- אני שוב כותבת לך שאת צריכה לפנות לטיפול הולם.

עד כמה שידוע לי מכמה שנות פעילותי בפורום, לא היו פה נשים שסבלו ממצבים בריאותיים שלהן עצמן במהלך ההריון, כך שהשאלה שלך תישאר ללא מענה.

דבר נוסף שאת צריכה לחשוב עליו- הוא עניין ההורות עצמה. להיות הורה זה דבר מורכב מאוד, ורצוי להגיע אל האימהות כאשר מסוגלים מבחינה נפשית לעמוד בעומס ובלחץ שבגידול תינוק וילד. הבריאות הנפשית של הילד תלויה בבריאות הנפשית של הוריו, כך שזה משהו שבהחלט צריך לשים עליו את הדעת כאשר את שוקלת כניסה להריון ושוקלת אימהות.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיי התפתחות ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מיקה 00]

היי שוב

הייתי מטופלת בעבר דרך טיפול cbt ולא ממש עזר לי.... לגבי מה שרשמת קשה לי להאמין שאף בחורה תוך כדי הניסיונות להרות לא סבלה מתסמינים רפואיים....
לעניין ההורות את צודקת זה בהחלט דבר מורכב מאוד שמלווה בהמון לחץ אבל אין לי ממש מה לעשות לגבי זה אני לא מתכוונת עכשיו לדחות הריון בשביל טיפול נפשי...

 

[שירהד1]

המשך תשובה-

לגבי הטיפול- טיפולי CBT נחשבים יעילים כאשר מדובר על טיפול בחרדות. הייתי ממליצה לך לשלב טיפול תרופתי נוגד חרדה+טיפול CBT אצל מטפלת אחרת מזו שהיית אצלה.
זה שבעבר לא צלח הטיפול, עוד לא אומר שלא כדאי לנסות שוב- בשינוי ובתוספת עוד משהו של טיפול תרופתי. חבל. את סובלת וזה מפריע לך לתפקוד.
לחיות עם חרדה זה סבל אמיתי. אפשר להגיע לשיפור, גם אם לא לריפוי.

על עצמי אני יכולה לומר שלהיות אמא זה הדבר הכי נפלא בעולם. אבל להיות הורה עם חרדות לא מטופלות- עלול להיות משהו הרסני. אני יודעת שאני כותבת דברים קשים, ומתנצלת על כך. אני חושבת שאת צריכה לטפל בעצמך- למען עצמך ולמען ילדייך העתידיים- כדי לאפשר להם לקבל אמא מתפקדת, אמא מאוזנת רגשית.
זו המתנה הכי גדולה שאת יכולה להעניק להם.

כתבת שחווית הפלה אחת. כתבת שאת סובלת מהיפוכונדריה.
הריון לאחר הפלה, גם כך הוא חרדתי יותר.
אנא, טפלי בעצמך.

לגבי התסמינים הרפואיים- ברור שבנות בהריון סבלו מכל מיני תסמינים רפואיים הקשורים להריון. וגם משפעת פה ושם, צננת, מגרנות, בחילות, הקאות, וירוס בטן, דלקת גרון וכן הלאה. מה שעושים- הולכים לרופא/ה ומטפלים.
בהריון יש גם מעקב אחר רמת הסוכר כדי לאתר סכרת הריונית בשלב מוקדם, וגם מעקב אחר לחץ הדם.
אני חשבתי ששאלת לגבי דברים רפואיים כבדים יותר, שעל זה לא קראתי מעולם פה בפורום.
יש פה נשים שהתפתחה אצלם סכרת הריונית, אשר טופלה או בדיאטה או באינסולין.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיי התפתחות ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מיקה 00]

לגבי תשובתך

את צודקת טיפול יעיל זה כדורים נוגדי חרדה ביחד עם שיחות וטיפול...כמו שציינתי אני כרגע לא עובדת ואנחנו חיים על משכורת אחת של בעלי.... הטיפול שלא כ"כ עזר לי נעשה דרך קופת החולים שמסבסדת טיפולים .... פסיכולוגית טובה תעלה לי לפגישה כ300 שקל לשבוע זה הוצאת כספית של מינימום 1200 שח בחודש דבר שאין באפשרותי כרגע....בנוסף אני מתנגדת ללקיחת תרופות כאלה במהלך ההריון... לגבי עניין ההורות אין לי מושג איך זה ישפיע עלי ....תביני זה משפיע עלי רק כאשר יש מצבים רפואיים שאני לא מצליחה להבין אותם ואז אני נכנסת למערבולת ריגשית...אם סתם אני מצוננת אני לא נכנסת לסרטים.... ואת צודקת הריון לאחר הפלה הוא מפחיד יותר.... מה שכן נראה לי קצת פספסת את הכוונה שלי.... לא שאלתי על תסמינים רפואיים בזמן הריון...שאלתי לגבי תסמינים רפואיים רק בשלבים שאת בנסיונות לכניסה להריון...

 

[שירהד1]

ממשיכה ומתייחסת-

1. לגבי שאלתך לגבי תסמינים רפואיים בשלבים של ניסיונות להרות- לא יצא לי לשמוע ממישהי פה לגבי זה. אני בטוחה שיש מצבים רפואיים שלא מאפשרים להתחיל כניסה להריון, כמו מחלות משמעותיות...לא מכירה זאת אבל מהעולם האישי שלי או מפה.

2. לגבי נושא התשלום עבור טיפול- יש פסיכיאטרים במסגרת קופת החולים או במסגרת ההסדרים, וכדאי לפנות גם בצורה כזו.
לגבי טיפול בשיחות- שוב- יש פסיכולוגים שמתמחים ב-CBT אשר יש להם הסדרים עם הקופות. שווה לבדוק זאת.
מעבר לכך- בכלל- לגבי הנושא הכספי- שתדעו, שלגדל ילד זה דבר שעולה המון תועפות. ואני לא מתכוונת לרכישת דירה עבורו. אני מתכוונת ליום יום- חיתולים, סימילאק או מטרנה (אם לא מניקים), בגדים, ריהוט, חינוך, חוגים, טיפולים מסוגים שונים (אם זקוק), בילויים, אוכל (!!!!!!), חשמל, מים, ארנונה עבור דירה גדולה יותר, דירה גדולה יותר, נעליים, גן פרטי, ביביסיטריות, מטפלת.......ועוד ועוד ועוד- אין לזה סוף- ואני באמת לא מדברת על מותרות או מותגים. ממש לא.
כך שאם אין לך כרגע 1200 ש"ח בחודש להוציא על עצמך ועל טיפול הולם עבור עצמך- אני לא ממש מבינה איך אתם מתכוונים לכלכל ילד.
גם בדיקות בהריון, אגב, עולות הרבה כסף...

סליחה אם אני נשמעת חסרת סבלנות. קשה לי עם מתן סיבות שלדעתי אינן הולמות.
את צריכה עזרה- ויפה שעה אחת קודם. מיצאי דרך להשיג את העזרה הדרושה לך.
זה צריך להיות אינטרס שלך ושל בעלך למצוא לזה את המימון או למצוא חלופות דרך הקופה שעולות פחות כסף.

אם יש אפשרות לקבל עזרה מההורים- מעולה.
אם יש אפשרות דרך הקופה- מעולה.
אם יש לך אפשרות לצאת לעבוד ולעזור בפרנסה- עוד יותר מעולה.

יש המון אפשרויות- תתחילי לפעול. תתחילי לקחת אחריות על עצמך ועל ילדייך העתידיים. קחי יוזמה. שבי עם בעלך לשיחה רצינית ותחשבו ביחד על דרכים להתמודדות ולדרכים לקבלת עזרה.

לא לוותר לעצמך. לא להרים ידיים. לכי וטפלי בעצמך.

שתדעי, שכמה שאני בעד שיוויון בין המינים- אני חווה את זה על בשרי- האמא היא לב ליבו של הבית. לא יעזור לנו, הפמיניסטיות דורשות השיוויון. האמא צריכה להיות מאוזנת נפשית ובמצב תפקודי. אחרת- הכל עלול לקרוס.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיי התפתחות ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מיקה 00]

תשמעי...

את כאילו עונה בלי לקרוא מה אני כותבת..... לא דיברתי על מחלות משמעותיות כי הרי אם הייתי עוסקת בכך לא היה מדובר בחרדת בריאות אלא במצב רפואי ממשי.... לגבי טיפול פסיכולוגי דרך הקופה כבר רשמתי שעברתי טיפול כזה והוא לא היה מוצלח.... אני חושבת שאני מודעת לעובדה שילד זה הוצאות... זה שאין לי 1200 שקל בשביל טיפול נפשי אין זה שווה ערך לזה שלא יהיה לי להוציא על צרכי תינוק.... אני חושבת שזה קצת מזלזל לחשוב שאני לא מודעת לדברים האלה ואפילו קצת מתנשא להטיף לי ולרשום שאת לא מבינה איך נגדל ילד...את הצגת אותי בהודעה כאילו אני עוד שניה קורסת וחייבת לעשות שיחה צפופה עם בעלי ואובי ואבוי אני חייבת עזרה....הגזמת...ממש.... בסך הכל באתי לפה כדי לקבל תמיכה וזה ממש לא מה שחוויתי ממך...שיהיה ערב טוב

 

[שירהד1]

זה שטיפול אחד לא מצליח- עוד לא אומר שאחר לא יעזור-

לפעמים לוקח זמן וכמה אנשי טיפול, עד שמגיעים למישהו הנכון.
שיחות חשובות עם הבעל כדאי לעשות בכל מצב, וזה לא קשור למצב הספציפי שלך.
פשוט הצעתי לעשות סיעור מוחין של שניכם ביחד.
ואשר לשאלתך הראשונה- לא. לא מכירה פה נשים שמצב רפואי לא משמעותי גרם להן לעיכוב הניסיון להרות. כן מכירה פה נשים שמצב נפשי מורכב בגלל אובדן/י הריון גרם להן להרבה מאוד חששות באשר לניסיון נוסף. ואני גם מדברת על כאלו שלקח להן כמה שנים של טיפול עד שהגיעו למצב שבו יכולות לחשוב על הריון נוסף. במקרים אלו היה מדובר על ענייני הנפש ולא הגוף.

מאחלת לך שתמצאי את הדרך שלך לאימהות,
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[שירהד1]

עוד משהו- לגבי התחבורה הציבורית-

כתבת שיש לך חרדות מלנסוע בתחבורה ציבורית בעודך בהריון בגלל שהקרינה גבוהה שם...
א. לא יודעת כמה העובדה שהקרינה גבוהה באוטובוס נכונה. לא בדקתי זאת.
ב. גם אם היא יותר גבוהה- לא מכירה נשים (בהריון או לא בהריון) שמונעות מעצמן להגיע למחוז חפצן בגלל סיבה זו.
ג. לא כתבת אם יש לך רישיון נהיגה ורכב...
ד. ליבי איתך. החרדות עלולות להרוס כל חלקה טובה ולא לאפשר תפקוד.
אז את יכולה לכעוס עליי ואני אפילו מוכנה להכיל את הכעס הזה.
אני מנסה לשקף לך שהחרדות והמצב שלך מורכב ודורש התייחסות וטיפול של אנשי מקצוע.
נתבי את האנרגיות שלך למקום של צמיחה ושיקום, ושל למקום של כעס על אלו שרוצים לסייע לך.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[מיקה 00]

שולחת לך לינק

לגבי הקרינה ברכבות וזה זהה גם באוטובוסים ומעליות.... כל מקום סגור גורם לכך
https://www.youtube.com/watch?v=gXXvHU97qCY

ואין ספק שהרוב המוחלט של נשים לא מונעות מעצמן לנסוע בתחבורה ציבורית בגלל קרינה.... וכן יש לי רישיון נהיגה ויש רכב אבל אני לא נוסעת איתו מחוץ לעיר ולכן חיפוש העבודה שלי הוא רק במקומות בתור העיר ולכן זה מקטין לי את אפשרויות התעסוקה... אני כועסת עליך לא בגלל המצב אלא בגלל שבהודעה האחרונה שלך הכנסת הרבה לחץ ולחץ...תקראי את ההודעה שלך שוב ואולי תביני על מה אני מדברת...לא יודעת למה את מתארת את המצב שלי כמורכב... הפרעות חרדה זה דבר מאוד נפוץ....הרבה מאוד אנשים סובלים מזה ....בכל מקרה אקח לתשומת ליבי את דבריך ...

 

[איןאריותכאלה]

מיקה

אני חושבת שאת לא מודעת למקום בו את נמצאת ובגלל זה שירה מכעיסה אותך. החרדות שלך מצמצמות את עולמך באופן פיזי ממש. את מוגבלת למרחק הליכה מביתך, וגם ברדיוס הזה את לא מצליחה למצוא עבודה. זה לא מצב של מיצוי עצמי ותחושת סיפוק. זה מצב של קושי ושל פחד. וזה לא מקום טוב להיות בו, בלי קשר לאמהות הקרבה. כל זה אחרי שחווית הפלה, כואבת, אני מניחה, ועברת גם טיפול שלא היה מוצלח. לפעמים טיפול הוא לא מוצלח כי הוא מתחיל לגעת במקומות כואבים. הקושי האמיתי באמהות הוא לא כמה שעולה לגדל את הילד או כמה מכונות כביסה את מפעילה ביום. הקושי האמיתי הוא בתהליך המורכב של ההיפרדות ושל ההכלה, והתהליך הזה מלווה בהמון חרדה וחוסר שליטה. אני מבינה שאת נחושה להיכנס להריון עכשיו, ושאין לך לא זמן ולא כסף לטיפול. אני עדיין חושבת שכדאי לך להבשיל קצת. גם למען עצמך, גם למען ילדייך. מודעות עצמית ואיזון נפשי הם כלים חשובים להורות, וכדאי להגיע אליה איתם. אגב, אני חולה במחלה כרונית, אם את רוצה כתבי לי מסר.

 

[מיקה 00]

היי אריות

אני חושבת שאני מאוד מודעת לעצמי ולמקום שאני נמצאת בו אני חושבת שבהודעה הראשונה שלי ציינתי שאני סובלת מחרדת בריאות....את צודקת שהמצב מגביל אותי בהקשר של העבודה....וזה מצב שמתסכל אותי אבל כנראה לא מספיק כי אני זאת שבוחרת בזה....את ראית את הלינק שמתי על הקרינה בהודעה קודמת שלי? אני לא מבינה איך אני אמורה לנסוע ברכבת בהיותי בהריון תוך כדי שאני מודעת לדברים שנאמרו בכתבה....אולי אחרים מסוגלים להתעלם מזה לי קשה יותר...הטיפול לא צלח לא בגלל נגיעה במקומות כאבים תתפלאי אבל אני בנאדם מאוד חזק שיודע להתמודד עם דברים ריגשיים... הטיפול לא צלח כי ראיתי שברגע אמת שלדוגמה אני סובלת מ4 ימים מכאבי ראש או שיש לי כאבי בטן או השד יודע מה עם כל הכבוד לטיפול ולשיטת נשימה וכל הדבר הזה ברגע אמת אני נכנסת לחרדה וחושבת על הגרוע מכל....זאת הסיבה שאין לי טעם כמו שרשמת להתבשל קצת... או לחכות....ממרומי גילי של 31 שנה אני יודעת שהזמן לא יפתור את זה...רק כימיקלים....אין לי ספק שיהיה תקופה שאני אשקול לקחת כדורים... אבל לא בניסיונת להריון או בזמן הריון.... תשמעי אני בטוחה שכל אחת ואחת מכאן וכל אמא באשר היא סובלת מאיזשהי בעיה נפשית...כל בני אדם כאלה... אומנם יש לי חרדת בריאות אבל אני יכולה להגיד לך שמעולם לא הייתי בדיכאון ומעולם לא היה לי התקפי זעם וסף הכל אני חושבת שאני אהיה אמא מדהימה ....כל אחת יש לה את הפאק שלה ועם כל אחת תחשוב על להתבשל ולקחת טיפול עד שתגיע לאמהות האוכלוסיה שלנו היתה נכחדת... שוב אני לא מזלזלת בחרדות ואיך זה יכול להשפיע עלי בזמן האמהות... אני מאמינה שאז אני פשוט אעזר בתרופות....בסך הכל המטרה שלי בפתיחת הפוסט הייתה רק לדעת האם עצם העובדה שאני דוחה כל פעם את הכניסה להריון בשל חשש לבעיה רפואית היא תופעה חרדתית או שעוד בנות מתנהגות ככה.... רשמת שיש לך בעיה כרונית אז אני מניחה שלא היית צריכה לעבור בדיקות שדחו לך את הכניסה להריון....אני התכוונתי לתסמין חדש לדוגמה כאבי בטן במשך מס שבועות או שלשולים או כל דבר חדש שנמשך יותר מכמה ימים ומן הסתם דורש בדיקות שלא ניתנות לעשות בזמן הריון האם החלטתם להימנע כרגע או המשכתן בניסיונות...תודה לך בכל מקרה על תשובתך

 

[שירהד1]

לגבי טיפול תרופתי בזמן כניסה להריון והריון-

ישנם טיפולים תרופתיים שניתן לקחת בזמן כניסה להריון והריון. בהחלט שכן. צריך כמובן להתייעץ לגבי הדבר, אבל בהחלט לא ממליצה לדחות טיפול תרופתי בגלל כניסה להריון.

לגבי מה שכתבת על הקרינה- זה בדיוק הקטע בהפרעת החרדה- אתה מונע מעצמך לעשות דברים שלולא החרדה, היית עושה. זה פוגע באיכות החיים.
אני הרי יודעת שיש תאונות דרכים- ובכל זאת נכנסת למכונית, נכון?
אני יודעת שהטלפון האלחוטי והניידים זה לא הדבר הכי בריא, ואני ממשיכה להשתמש בהם, נכון?
אני יודעת שעץ עלול ליפול ולהרוג (טרגדיה גדולה היתה אתמול בכפר סבא)- ואני בכל זאת ממשיכה ללכת ברחוב, נכון?
וכן הלאה וכן הלאה.
מצב שבו את לא ניידת בכלל- בשום צורה- הוא מצב מאוד מגביל. עובדה.

ובכלל- לחיות בחרדה תמידית- זה דבר נוראי. ומה יהיה כשיהיו ילדים? רמות החרדה עוד יותר ירקיעו שחקים- והפעם- גם לבריאותם שלהם, ולא רק לשלך.
ומה יקרה כאשר ייכנסו למסגרת של גן? את יודעת כמה חיידקים וחולרות יש שם? (ואני לא צוחקת...), ומה יהיה כאשר תראי שריטה ו/או מכה? ומה יהיה כאשר יהיו שלשלולים במשך שבועות (זה קורה לפעמים כאשר מכניסים למסגרת)? תרוצי איתם לבתי חולים בלי סוף ותשגעי אותם ותעני אותם במיליון בדיקות פולשניות ומיותרות?
כן. את צריכה לחשוב על איך תתמודדי עם כל הדברים הללו. ולחשוב עכשיו- לפני שיש ילד מסכן שנגרר מבית חולים לבית חולים, מבדיקה מיותרת לעוד בדיקה מיותרת.

אני מעיזה לכתוב משהו קשה- אני חושבת שהטיפול לא עזר, כי את לא ממש רוצה לשנות משהו. את גם מתנגדת לטיפול התרופתי, שהוא ממש קריטי בטיפול. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד לא יעזור.
גם לא פנית אלינו כדי שנייעץ לך כיצד לטפל בהפרעת החרדה. כניראה שזה משרת אצלך איזשהו משהו, כי אחרת- היית נאבקת כדי לעזור לעצמך.

ולגבי השאלה שלך- שוב-אני כותבת לך: "לא"- עד כמה שידוע לי, אין פה בנות שדחו כניסה להריון בגלל כאבי ראש ו/או שלשולים ו/או כאבי בטן במשך מספר שבועות. לא קראתי פה בשנים האחרונות על תופעות כאלו. ועובדה- בנות גם לא עונות לך, כי זה לא מוכר להן מה שאת מדברת עליו.
וחוץ מזה- מה זה משנה מה בנות אחרות עשו? מה שחשוב זה מה שאת עושה ומה עדיף עבורך.

עצוב לי על אנשים שלא רוצים טיפול ולא רוצים להשיג שיפור משמעותי באיכות חייהם. פשוט עצוב.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[מרעישה בשקט]

גטסרוסקופיה ותרופה נגד חומציות בקיבה

לפני ההריון הראשון שלי, עצרנו את הנסיונות למשך כחודש על מנת שאוכל לעבור גסטרוסקופיה.
התוצאות של הביופסיה הגיעו כשכבר הייתי בהריון, והתברר שאני צריכה לקחת תרופה נגד חומציות בקיבה.
התרופה שאני עדיין לוקחת כל יום במשך 5 השנים האחרונות היא מקבוצה B: ככל הנראה חודרת שליה, אבל לא הוכחה כמסוכנת לעובר.
בסופו של דבר ההריון ההוא נפל (ללא קשר לתרופה), ואחריו היה עוד אחד שנגמר בידיים מלאות. בזכות התרופה לא סבלתי מצרבות. ההריונות הבאים לא צלחו, חלק בעקבות הגיל שלי וחלק בעקבות פגם גנטי שאני מורישה ובכל מקרה לא בגלל התרופה.
כשאסיים את ענייני הילודה שלי, אעבור שוב גסטרו על מנת לברר אם אני יכולה להפסיק לקחת את התרופה.

לינק שמסביר על הגדרת תרופות לפי קבוצות (בנוגע להריון):
http://www.yoledet.co.il/medicines.asp
אפשר תמיד להתייעץ טלפונית עם אחד המכונים הטרטולוגיים. אני נעזרתי במכון בירושלים לפחות 10 פעמים במהלך השנים האחרונות.

כבר כמה שנים שאני מעכבת טיפול בשן בינה. אני כבר בת 40 וכרגע במירוץ לעבר ההריון ה-7 וככל הנראה האחרון שלי. אני מעדיפה לסבול את הכאב הרב שהשן גורמת לי, על פני עקירה כירורגית ועיכוב הנסיון להכנס להריון.

אני מבינה למה נפגעת מהדברים ששירה כתבה. היא כתבה באופן מאוד נחרץ בהתאם להשקפת עולמה שככל הנראה שונה לחלוטין מהשקפת עולמך.
אני חושבת שהשקפת עולמך מושפעת מחרדת הבריאות שלך ומאמינה שכשתמצאי את הטיפול הנכון עבורך (תרופתי או רגשי או שילוב של שני הדברים), תביני ששירה כתבה את הדברים מתוך דאגה לך ולמשפחתך.
באופן אישי אני מסכימה עם כל מה ששירה ואיןאריותכאלה כתבו לך.

מאחלת לך הרבה בריאות פיזית ונפשית

 

[מיקה 00]

היי מרעישה

תודה לך תשובתך זה בהחלט מה שהתכוונתי. הסיטואציה כמו שתיארת.. גם אני צריכה לעבור גסטרו עוד מס שבועות ...מצאו לך בבדיקת נשיפה הלקיבטור<?
תודה רבה לך על האיחולים ומאחלת לך בזמן הכי קרוב שאפשר להכנס להריון תקין ומאושר ולקבל תינוק לזרועתייך

 

[מרעישה בשקט]

אצלי זה לא הליקובקטר פילורי

אלא משהו אחר, לכן לא עברתי בדיקה בנשיפה.

קראתי שוב חלק מההודעות שלך, ואני מתרשמת שהחרדה מאוד מקשה על החיים שלך.
הלוואי שתצליחי למצוא דרך להקל על עצמך. את ראויה לחיים ללא חרדה, את ראויה לחיים חופשיים יותר.