התלבטות

סליחה על האופטימיות, אבל בטוח צריך להיאבק?!

כלומר, האם מישהו ניסה לגשת למשרד הפנים, מאז ברנר-קדיש, עם צו אימוץ של מדינה זרה, ולדרוש רישום? אני מניח שניסיתם, אבל אם לא- אולי תופתעו לטובה (זה לא זהה למצב של דורון ודורון, כי כשמגישים תעודת לידה שיש בה שני גברים כאבות אפשר לטעון שזה מסמך שמעיד לכאורה על מצב עובדתי שנחזה להיות שקרי, ולכן הפקיד רשאי לסרב, ולעומת זאת אצלכם מדובר בתעודה שמעידה על הליך משפטי שהתבצע בחו"ל, ולדעתי אמורים להכיר בו בארץ..). מה שכדאי שתדע, הוא ששאלת הרישום היא בכלל לא העניין פה- רישום הורות במרשם האוכלוסין לא מהווה, לפי החוק, אפילו "ראיה-לכאורה" לאמיתות הרישום. אם אתם רוצים להסדיר את ההורות מול המדינה, רישום לא יספיק- אלא אתם צריכים לנקוט באחת משתי אופציות אחרות: 1. לעבור שוב הליך אימוץ 2. להגיש בקשה לאכיפת פסק חוץ (בהליך שונה מברנר-קדיש שבו ההליך היה בנוגע לרישום, למיטב זכרוני). לגבי זה כדאי לכם להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה שגם מומחה במשפט בין-לאומי פרטי. אנסה להביא יותר פרטים על ההליך הזה בקרוב. ההבדל המהותי בין העניינים הוא שלא מדובר פה באקט שיעזור לזוגות אחרים בהמשך, לא באופן משמעותי בכל מקרה- כי כל אכיפה של פסק חוץ תחייב פנייה לביהמ"ש. בכל מקרה, שיהיה לכם בהצלחה!
 

יסמין@

New member
צשום

שאין לי התנסות אישית במצב מסוג כזה, יש לקחת את דבריי עם המון מלח
אבל יש לי התנסות באימוץ. ומנקודת המבט הזאת לדעתי הכיייייייייייייייייייייייייייייייי חשוב בכל הסיפור הזה הוא בנך, הרגשות שלו, תחושת הביטחון שלו במשפחתו ובמקומו במשפחתו וכו'. לדבריך כל תהליכי האימוץ של בן זוגך היו קשים לבנך וערערו את הביטחון שלו וכו'. לכן לדעתי כדאי לכם לבחור בבחירה שלדעתכם הכי פחות תערער לו את הביטחון. נוסף לשתי האפשרויות המשפטיות, יש גם אפשרות פשוט להשאיר את הדברים כפי שהם היום, הרי הוא ילד די גדול ואין לו הרבה שנים עד שלא יהיה יותר קטין. ואפשרות אחרת היא לדחות את כל העניין עד שתרגישו שהוא מרגיש יותר מבוסס ובטוח וכו'. ואם אתם רוצים ללכת על אחת משתי הדרכים שציינת, כדאי לברר עם עו"ד באיזו משתי הדרכים בנך יהיה הכי פחות מעורב, פחות מתוחקר וכו'. בהצלחה בכל דרך שתבחרו!!
 
למעלה