התלבטות

kiwi2b

New member
אני לא באוסטרליה אבל אם אפשר לענות

באופן כללי, מתוך הכרות עם בתי ספר יהודיים פרטיים, לא בטוח שזה יספק את השייכות והתחושה המוכרת שאתה מעוניין בה. בתי הספר האלה מאוד שונים מבתי ספר בארץ, צריך להסתגל אליהם, הם לא מרגישים מוכרים כלל רק בגלל שיש בהם חופש בפסח. לדוגמא בהרבה בתי ספר יהודיים (כולל כמדומני זה שבאוקלנד) יש תפילה בבוקר. לילד חילוני שמגיע מבית ספר ממלכתי בישראל, זה יהיה רק יותר משונה, לא פחות משונה מאשר בית ספר ציבורי. יש לבתי ספר כאלה גם יתרונות, אני בטוחה, אבל אני לא יודעת אם הם דווקא מקלים על הקליטה.
 

redback1979

New member
תודה רבה לכולם על העזרה, ושבת שלום


 

מיאלה1

New member
אנחנו בבית ספר יהודי למרות שבתחילה היינו בציבורי....

היי, אני מבינה את ההתלבטות שלכם... אנחנו התלבטנו חמישה חודשים. בתחילה התכוונו לא לרשום את הילדים לבית ספר יהודי. הגדול שהיה בן 8 כשהגענו לכאן למד שני סימסטרים בבית ספר לאנגלית ואת הקטן בן ה-4 שלחנו לגן מקומי מומלץ. התקופה הראשונה הייתה מאתגרת מאוד לשני הילדים והיה לכך מחיר רגשי לא פשוט שלנו ושלהם. הקושי העיקרי היה להיות במסגרות שבהן אין מבוגר שיכול לעשות תיווך של הנאמר לעברית.

במלבורן יש בתי ספר ציבוריים ברמה מאוד מאוד טובה, אחד מהם נמצא בפרבר שבו אנחנו גרים ואפילו רשמנו לשם את הילדים. אבל, אחרי שחווינו את הקשיים (לא דרמות גדולות), החלטנו לבחון אופציות נוספות. היום הילדים לומדים בבית ספר יהודי, והם מאושרים מכל רגע וגם אנחנו. הם חוגגים את החגים, הקטן מכין חלה לשבת בכל יום שישי והדבר הכי טוב שיש להם מורה לעברית / גננת דוברת עברית בגן. רוב הצוות יודע עברית, חלקם ישראליים. אין ספק שיש גם חסרונות לא מעטים כמו המרחק, העלות (יש הנחות משמעותיות בחלק מבתי הספר), הדת (לפחות בחלקם), וגם האוכלוסייה בבתי הספר הזו באה ממעמד סוציו אקונומי מאוד גבוה, ובגילאים מבוגרים יותר יתכן שהפערים יהיו בעיתיים.

אני לא מסכימה עם האמירה שהילדים שלכם ידברו אנגלית תוך חודש או אפילו חודשיים. במקרה הטוב לאחר זמן זה הם יגידו כמה מילים ומשפטים קצרים וינסו לתקשר בג'סטות. זה לא באמת הגיוני ששפה שמתפתחת לאורך כמה שנים תילמד בחודשיים. ברור הוא שככל שהילד צעיר יותר הדרישות השפתיות נמוכות יותר ולמוח יש יותר מקום לעשות שינויים מהירים. היום אחרי שבעה חודשים הילדים שלי מסוגלים לנהל שיחה פשוטה באנגלית באופן לא מלא. גם בבית הספר לאנגלית המורות הסבירו שלילדים ייקח מספר שנים עד שהם יסגרו את הפער מול הילדים המקומיים. ככל שהילדים מגיעים לפה גדולים יותר, זה יותר מורכב.

זה לא פשוט להיות מהגר, זה כנראה הדבר הכי קשה שתעשו בחייכם. זה גם יעלה לכם הרבה כסף.
אם יש לכם אפשרות כלכלית, אני חושבת ששווה לשקול, זה יכול להקל על ההתחלה, אחר כך תמיד תוכלו לעבור לבית ספר מקומי.
כל אחד עושה לעצמו את השיקולים ואת החשבונות במה להשקיע ומה האפשרויות שלו.

וחוץ מזה חינוך טוב לילדים לדעתי חשוב יותר מטיול לניו זילנד אבל זו רק אני....
אם תרצה לקבל עוד מידע, אתה יכול לפנות אלי בפרטי ואשמח מאוד לעזור.
 

shnets

New member
לגבי קצב התפתחות השפה

האמירה שתוך חודשיים הילדים יכולים לזרום עם האנגלית היא על בסיס נסיון אישי שלי (אשתו של שנצ) ושל אחותי - ילדה בת כמעט 11 וילדה בת חמש בארה"ב, בבית ספר ציבורי, בלי רקע בשפה. באמת תוך חודשיים חלמנו באנגלית ואחותי דיברה לברביות שלה באנגלית. ולכן זה נצרב לי חזק בזכרון בתור משהו שהיה קצת מוזר בהתחלה, אבל לא באמת היה מאבק או קושי. בטח לא לבת חמש בגן, ואפילו לא לבת 11 בחטיבת ביניים. אולי זה דווקא בזכות הקפיצה למים העמוקים??? זה כמובן בנוסף לחוויות של חברים ישראלים רבים בארה"ב והשנים האחרונות באוסטרליה עם הרבה ילדים דו-לשוניים סביבנו, מכל מיני רקעים ושלל גילאים. זכורים לי רק שני מקרים של שתי חברות בנות 12 בערך שהתקשו יותר להתאקלם בארה"ב, באופן כללי, לא רק בשל השפה (בכל זאת, זה כבר גיל ההתבגרות ושם זה לא קל...).

אז ברור שקצב קליטת השפה עשוי להשתנות בין ילד וילד, בהתאם לגיל ואולי איזושהי נטייה אישית להתאקלמות במקום חדש וקליטת שפות. אצלנו במשפחה יש אנשים שמדברים שבע שפות וכאלה שמדברים בקושי אחת, חחח. אבל בכל זאת, לגבי המשפחה הספציפית בשרשור הזה - לא נראה לכם שילד בן שלוש יכול לכייף בגן עם כל המשחקים ושפת הילדים האוניברסאלית גם בלי הרבה אנגלית? ראינו כל כך הרבה מקרים כאלה; הצוות יודע איך לעזור. למשל, הרבה פעמים הם מבקשים מההורים רשימה של מילים בסיסיות בשפת האם של הילד כדי שיוכלו להיעזר בהן בהתחלה. לגבי ילד בן שש, כל מקרה לגופו כנראה ותלוי גם בהורים. מעניין באמת לשמוע על חוויות של משפחות אחרות בעניין הזה.

רק להבהיר שממש אין לנו משהו נגד גנים/בתי ספר יהודים, גם אם לא היינו כנראה שולחים את ילדינו דווקא לשם, אבל רק כמה הערות קטנות שלא עלו בינתיים: 1) יש גם גנים יהודים בלי אנשי צוות דוברי עברית (גם אם יהודים), אז זה עניין של מזל לפעמים. 2) צריך לקחת בחשבון את עניין החופשות בחגים היהודים שלא תואמות לשוק העבודה המקומי. 3) לפחות בחלק מהמסגרות מונהגת שעת סגירה מוקדמת בימי שישי (אם יש מי שיאסוף את הילדים מוקדם זה לא פרמטר בעייתי, אבל לא תמיד נעים לבקש במקום עבודה חדש לצאת מוקדם ביום שישי כשאתה רוצה להוכיח את עצמך כעובד חדש).

אה, ויש גנים כמו הגן של הילד שלנו שיותר מפתוחים לרעיון של להכניס דברים מתרבות אחרת לגן, כמו תפוח בדבש לראש השנה, אפיית חלה מדי פעם או דברים כיפיים אחרים שקשורים לחגים ולמסורת שלנו. הגננות אצלנו ממש עודדו וביקשו זאת; השמיעו דיסקים שלנו בעברית בגן וכו' וכו'. באותו אופן הילד נחשף לחגים הודיים, מוסלמים, נוצרים ומה לא. :)

בהצלחה לכולם!
 

מיאלה1

New member
מה ההגדרה של לזרום עם האנגלית?

הטענה שלך שהם לא יודעים מספיק אנגלית כי רוב אנשי הצוות יודעים גם עברית מגוכחת.
השיעורים בגן ובבית הספר מתנהלים רובם ככולם באנגלית,המורות אוסטרליות, יש מורה שמלמדת עברית שהיא ישראלית. 90% מהכיתה הם דוברים ילדיים של השפה האנגלית.
זה שילדה דיברה לברביות תוך חודשיים זה עדיין לא אומר שהיא הייתה מסוגלת להעביר את כל הרעיונות והמחשבות שלה מעברית לאנגלית. ובניגוד לסיפור שלך, יש לי חברה דוברת שפת אם שדיברה באנגלית לילדים בבית וכשעברו לארה"ב היא סיפרה על קשיים שהיו עם האנגלית בבית ספר.

כנראה שההגדרה שלי ושלך לשיחה פשוטה באנגלית אינה זהה, במקרה שפה ובלשנות זה המקצוע שלי ולכן אני רואה את הדברים גם מבחינה מקצועית ויותר אובייקטייבית.
הילד הגדול היה במסגרת אינטנסיבית במשך כמעט שלושה חודשים עד לחופשת הקיץ, לא נתקלתי שם בשום ילד שדיבר שיחה פשוטה של אנגלית גם אחרי שלושה חודשים.
כן הם יכלו להגיד כמה משפטים והיו להם כמות מסויימת של מילים, אבל זה עדיין רחוק מלנהל שיחה באנגלית.

הילד הצעיר שלי בן 4, מאוד מאוד חברותי, בארץ היה המנהיג של הגן, נפרד ללא קושי. בגן הראשון היתה לו תקופה מאוד לא פשוטה, הוא ישב בצד ולא רצה להשתתף, היה עצוב בבוקר ולא רצה ללכת.
גם אנחנו הכנו רשימה של מילים הבאנו ספרים בעברית והגננת שמה דיסק בעברית. אבל איך הילד בן ה-4 הגדיר את זה כשהוא מסביר למה הוא לא רוצה ללכת לגן "הן לא מבינות את מה שאני אומר ואני לא מבין את מה שהן אומרות". זה נכון שלא היו התפרקויות אבל הרגשנו שהילדים פשוט לא מאושרים כמו שאנחנו מכירים אותם, כן אולי אם היינו נותנים לזה עוד כמה חודשים זה היה בסוף מסתדר.
אני שמחה שלא חיכינו יותר, הילדים שלי הולכים כל בוקר בשמחה לבית ספר והם חזרו להיות מאושרים כמו שהיו בישראל. לי זה התאים ( זה עדיין לא אומר שזה מתאים לכולם).

ועוד משהו, בתקופה הקצרה שאני פה, נתקלתי בהרבה משפחות שדיווחו על קשיים דומים עם ילדים בגילאים של בית הספר,
משום מה נראה לי שיש הרבה אנשים שרוצים להדחיק את העובדה שיש גם קשיים, גם אם הם לא זוכרים אותם אחרי הרבה שנים.

ביום שישי הגן בבית הספר נסגר מוקדם (יש אפשרות להישאר עוד שעות בתשלום), בית הספר שלנו ועוד מספר בתי ספר יהודיים שאנחנו מכירים נגמרים ב- 3:30 זו השעה שכל בתי הספר הציבוריים נסגרים. כל מקרה מקומות העבודה הם לפחות עד חמש, אז איך בדיוק מוצאים את הילד בשלוש וחצי? (מי שעובד משרה מלאה משאיר לעוד שעות בתשלום).

ולסיום, מתוך התיאור שלך את הגן, נראה שהגן שהיינו בו, מאוד דומה ואולי זה אפילו אותו הגן (נראה לי שכן ממה ש- zaske כתב, היינו באותו הגן), ומכיוון שהייתי בשני המקומות אני יכולה לומר בוודאות ממש לא מקבלים את אותו הדבר, ואני ממש לא מתכוונת רק לנושא היהדות. אני מדברת על המרחב בגן/כיתה, על התכנים, על כמות אנשי הצוות ביחס לכמות הילדים, לאווירה שיש בגן / כיתה. שהילדים באים כל יום ואז גם החברות בין הילדים משמעותית יותר והגננת יכולה להעביר תכנים בצורה אחרת. על האוכל שמוגש לילדים וכו'.
 

Sweet Hereafter

New member
OK, עכשיו אני מבין.

בתור בלשנית את בודאי רואה את הדברים בצורה יותר מקצועית, אבל הרושם שלי הוא שאת רחוקה מאובייקטיביות. פשוט הצבת סטנדרד גבוה, והתאכזבת (או עדיין מאוכזבת) שהילדים לא הגיעו לשם. לנו - פשוטי העם - יש כנראה ציפיות קצת יותר נמוכות (יותר ריאליות?) ולכן שמחנו במה שיש, פחות או יותר. יחד עם זה, גם אנחנו העברנו את הילדים שלנו בי"ס כשהיה ברור שהדברים קיצוניים (כתבתי שהתחלנו בבי"ס רגיל ועברנו משם אחרי 3 שבועות). אני מניח שזה עניין של מינון.
בנושא הקשיים - כולנו היינו שם ואף אחד לא מדחיק כלום. זה לא רק השפה ולא רק ההסתגלות של הילדים. המעבר הוא קשה לכל המשפחה, מהרבה בחינות, אבל לנושא השפה יש ניראות גבוהה אז יכול להיות שהרבה דברים מתנקזים לשם. לדוגמא, בן ה-4 אומר שהבעיה היא ש"לא מבינים אותו" אבל אולי מתחת לזה יש גם מצוקה בגלל שכל הקוד החברתי הוא שונה?... בישראל לא דורשים מהילדים הצעירים whole body listening וכשהם מרימים את היד (בישראל מרימים יד?...) לא שואלים אותם אם זה question או statement. בסה"כ, ילד בן 4 - אני לא בטוח שריאלי לצפות לדין וחשבון מדוייק ומלא בגיל הזה. גם לי אישית היה מאוד קשה בהתחלה בתחום העבודה ונהגתי לתלות את זה בעיקר בשפה, בשעה שהיה לי הרבה מה ללמוד בתחום הקודים החברתיים והתרבותיים וגם אם היתה לי אנגלית מושלמת מהבית עדיין הייתי צריך לעבור את המסע הזה.
השאלה הגדולה היא האם מתפלשים בקושי או לחלופין חורקים שיניים, מרימים מבט ומסתכלים קדימה בתקווה שעוד מעט יהיה יותר טוב. אני חושב שהנסיון של רב המהגרים הוא שכמעט הכל נהיה יותר טוב ככל שעובר הזמן.
כסף יכול לפתור הרבה בעיות שקשורות לקשיי ההגירה (לא את כולן כמובן), אבל לא לכל אחד יש ממנו הרבה.
 

מיאלה1

New member
אז זהו שאני לא התאכזבתי,

אני ממש לא התאכזבתי, פשוט חיפשתי דרך להקל על הילדים. אני פשוט לא אוהבת את האמירה הרווחת שהילדים יתפסו את השפה תוך שנייה.
אני מסכימה שאם אין אפשרות כלכלית, האופצייה המקומית לא רעה בכלל, גם אנחנו עד לרגע האחרון התלבטנו איזה בית ספר עדיף.
ויש לא מעט יתרונות גם לבית ספר שהוא ליד הבית ואין נסיעות והחברים נמצאים בסביבה הקרובה וגם השונות הדמוגרפית מייצגת יותר את החברה האוסטרלית.

אין ספק שקודים חברתיים גם הם משמעותיים, (גם אני נמצאת בעבודה בסביבה אוסטרלית). אבל אם אתה לא יכול להביע מצוקה או צורך זו בעייה קצת יותר משמעותית.
העניין הוא שברגע שהילד הקטן עבר לגן שיש בו מישהו שיכול לדבר גם בעברית, כל הבעיות נעלמו וזה נראה כאילו הוא תמיד היה חלק מהגן.
הוא ממש חזר לעצמו, השינוי היה כל כך דרמטי שלא יכולנו לשים לכך לב.
 

shnets

New member
מה ההגדרה של אובייקטיביות?

לדעתי המומחיות שלך בשפה (או שזו התחפרות באיזו עמדה שגיבשת בעבר ) מפריעה לך לראות את התמונה האמיתית שמצטיירת מהתשובה שלך.

"אני ממש לא מתכוונת רק לנושא היהדות. אני מדברת על המרחב בגן/כיתה, על התכנים, על כמות אנשי הצוות ביחס לכמות הילדים, לאווירה שיש בגן / כיתה. שהילדים באים כל יום ואז גם החברות בין הילדים משמעותית יותר והגננת יכולה להעביר תכנים בצורה אחרת. על האוכל שמוגש לילדים וכו'."
פשוט עברת לגן טוב יותר, במקרה הוא גם יהודי; יש גם גנים לא יהודים כאלה, אבל אל תגידי שאמרתי לך.

סחתיין שכיפרת על הטעות הראשונית והעברת את הילד לגן טוב אפילו שזה רחוק ופחות נוח - אני מניח שהרבה מאיתנו היו מושכים את הילד עוד כמה חודשים בגן שלא עושה לו טוב.
 

Sweet Hereafter

New member
אני לא יודע אם תמיד "לעשות לילד טוב" זה מה שבאמת עושה לו טוב

אם כל הזמן מרפדים ופותרים לילד את הקשיים, זה עלול לתרום לדפוס של אי-התמודדות עם הקושי וראיה של "הדשא של השכן ירוק יותר".

אני חושב שתפקידי כהורה להסתכל לטווח קצת יותר ארוך מהקושי הרגעי של הילד, ולנסות לשקלל מה יהיה טוב יותר בשבילו לאורך זמן (ברור שגם אני לא חף מטעויות, כן?). לדוגמא, לילדים שלי היה כנראה יותר נוח ו"טוב" להישאר בישראל, אבל אני כהורה הפעלתי שיקול דעת שבטווח הארוך העתיד שמצפה להם שם די עגום ביחס לכאן, והעברתי אותם לאוסטרליה.

כמובן, כל זה מתמצה לשאלות של מינון ואיזון. כמה קושי הוא עדיין "בריא" ומאיזה נקודה זה נהיה חסר תוחלת / אכזרי.
 

Sweet Hereafter

New member
לא מסכים

קודם כל, טיול לנ"ז לא עומד מול "חינוך טוב לילדים". לדעתי טיול (כל טיול) הוא חלק מחינוך הילדים, חינוך טוב לילדים. על אחת כמה וכמה טיול לנ"ז.

בקשר לנושא השפה - אני מציע להימנע מהכללות כי מסתבר שיש הבדלים גדולים בין הילדים, המשפחות והנסיבות, והרי כל אחד מאיתנו רואה בעיקר את המקרה הפרטי שלו. אנחנו הגענו לפני 5.5 שנים עם ארבעה ילדים, שני הגדולים כבר היו בגיל בי"ס - 8 ו-6, כך שיש בסיס להשוואה. שלנו התחילו בבי"ס ציבורי רגיל לגמרי בפרבר טוב בפרת', אבל אחרי 3 שבועות ראינו שזה לא בדיוק זה ובעצת ותמיכת הצוות העברנו אותם לבי"ס Intensive English שמיועד לילדים שהיגרו ללא אנגלית (או עם אנגלית חלשה). מרגע שהם עברו ההתקדמות שלהן באנגלית היתה מטאורית, בכלל לא דומה למה שאת מתארת. אף אחד מהצוות שם מעולם לא אמר לנו ש"יקח להם שנים לסגור את הפער", וכעבור שנה הם עברו לבי"ס ציבורי רגיל ובמבחני נאפלאן הם מוציאים באופן קבוע תוצאות מעל הממוצע האוסטרלי ב-literacy. להפך, לביה"ס המיוחד הזה יש מדיניות שפרט למקרים מאוד חריגים הילדים לא לומדים שם יותר משנה, כי כל המערכת מכוונת כך שאחרי שנה הם יוכלו להשתלב בבי"ס רגיל.

אם אחרי 7 חודשים הילדים שלך עדיין לא מסוגלים לשוחח באנגלית באופן מלא, אני יכול רק לתהות אם זה לא בגלל "שיש להם מורה לעברית / גננת דוברת עברית בגן. רוב הצוות יודע עברית, חלקם ישראליים."

אני לא חושב שהילדים שלי מיוחדים מהבחינה הזאת, שמעתי סיפורים דומים (ויותר מדהימים) ממשפחות אחרות שפגשנו כאן.
 

zaske

New member
לגבי הגן

הבת שלי בגן הזה.
אני חושב שקראתי איפשהו שילדים דו לשוניים מתפתחים לאט יותר בשתי השפות כי הם לומדים מלים ב2 שפות ולא שפה אחת.
אין גננת שמדברת עברית, וגם אשת הצוות היהודיה היחידה הלכה (קיבלה הצעה יותר קרובה אליה הביתה, לפי השמועות).
הגננות יודעות כמה מלים בודדות בעברית. יש מצב שהן גם יודעות במנדרינית, והינדו , וכנראה שהן יותר יודעות יוונית מעברית (לפחות 2 - 3 מהן).
אחלה גן, ממליץ למי שמגיע למלבורן ורוצה לגור בקרבת ישראלים. לא זול, אבל שווה את הכסף. כשאנחנו נתרחק מהאיזור אני מקווה למצוא משהו דומה ואם לא כנראה שנצטרך לבלות על הדרך בין הגן לבית העתידי וכו'.
 

zaske

New member
אינדיבידואלי

נרד מנושא הנדל"ן, בסופו של דבר - אם אתם בפלוס ומצליחים לחסוך - סבבה. אם לא - לא סבבה.
יתכן ואוסטרליה נכנסת לכיוונים בעייתיים בתחום הכלכלי
את בעצמך אמרת שזה לא היו דרמות גדולות. בסופו של דבר אולי היה צריך לתת להם עוד זמן, אבל זו בחירה שלכם.
דרמות יותר גדולות עשויות להיות כשהמצב הכלכלי נהיה קשה ואין חסכונות ליום סגריר (שוב, לא אומר שזה בהכרח המצב שלכם).

שיהיה בהצלחה בכל מקרה ומתי נפגשים לבר בי קיו?
 

shnets

New member
דוקא החוצמזה שלך מעניין, לדעתי

אני מאמין שחינוך טוב תלוי בהורים ולא בבית ספר. לכן זה לא משנה אם הגן הוא יהודי, אנטרופוסטי, קתולי או בשיטת אליעזר - מה שהילד מקבל בבית (או בטיול ) זה מה שיצא ממנו.

בנוסף, לדעתי, יש ארבעה מקצועות חשובים* ** - תכנות, אנגלית, כלכלה ואלקטרוניקה; להם אני אדאג. כל השאר תלוי בכמה ,ואם בכלל, זה מעניין אותה/ו ובבית הספר.

*מקצוע חשוב - כזה שבזכותו אני לא אצטרך לתמוך כלכלית בילד בן 25.
** ברור לי שזה לא הנושא של השרשור אבל קפץ לי, כמו שלזסקה קופץ הנדלן :)
 

ANZ1

New member
תכנות ואלקטרוניקה ?

בעתיד לא יהיה אפשר לחיות בתור עורך דין ? רואה חשבון ? רקדן ? זמר ?
המקצועות והכלים החשובים אם כבר הם
מתמטיקה, שפה , כלכלה, הפעלת מחשבים, חשיבה עצמאית ופתרון בעיות
 

shnets

New member
שפה? הפעלת מחשבים???

נראה שבכח ניסית לשנות את הרשימה - לא עושה איתך חסד.

ובכל זאת לדיון - לא משנה איזה מקצוע תבחר ידע בתכנות תמיד יתן לו ערך מוסף - גם זמר (עד החתונה הראשונה ), לדעתי, יעדיף להשלים הכנסה בתיכנות מאשר לחיות על טיפים במלצרות.

"חשיבה עצמאית ופתרון בעיות" - מזל ששכחת חשיבה מחוץ לקופסא, יכולת אילתור ועוד מיני סיסמאות שהרבה מאיתנו אוהבים לראות בעצמם. לא משנה, אם אין לך - תעבוד בשביל מישהו שכבר חשב עצמונית ועכשיו צריך לכתוב ת'אפליקציה. רק אל תבוא לאבא לבקש כסף.

מטימתיקה? למה?
 

Sweet Hereafter

New member
לגבי אנגלית אני מסכים

אם אתה יודע אנגלית ומסוגל ללמוד משהו בעצמך*, אפשר ללמוד את כל השאר מהאינטרנט היום.

מתמטיקה אתה צריך אם אתה רוצה להבין אלקטרוניקה מעבר לרמה של ניסוי וטעיה. להרכיב מחשב מחלקים זה לא ממש אלקטרוניקה במושגים שלי. אני אישית שם דגש על מתמטיקה כי לדעתי זה הדבר הכי יפה ומושלם בעולם, ואין כמעט תחום שזה לא נוגע בו, וחבל לעבור את החיים בלי להנות מהעושר הזה (דפוק, אני יודע).

כלכלה - למה מי מת?... לדעתי ראינו בשנים האחרונות שרב הכלכלה התאורטית היא חסרת ערך לרב הגדול של האנשים ושרב ה"כלכלנים" הם בעצם מהמרים. כשהולך להם אז הם מתפרסמים. אולי התכוונת ל"התנהלות כספית סבירה של משק בית" - על זה אני חותם בשמחה.

*) אני יודע שזה נשמע כמו עוד אחת מהפלצנויות, אבל מה לעשות - אני חושב ש"יכולת למידה עצמית" זה באמת אחד הדברים הכי חשובים. אני רק לא בטוח שאפשר ללמד את זה.
 

shnets

New member
אז אנחנו בהחלט מסכימים על כלכלה ואנגלית

תכנות ,לדעתי, נותן ערך מוסף גדול לכל מקצוע, בנוסף להיותו מקצוע נוח כשלעצמו - בעיקר אם תשווה ל drover*.

זהירות פלצנות אל תמשיכו אם יש לכם לב חלש
אלקטרוניקה בהחלט אפשר להסביר וגם להדגים ללא מתימטיקה. לדוגמא העברת האנרגיה בין סליל לקבל או פעולת טרנזיסטור לא מצריכים ידיעת משוואות דיפרנציאליות כדי להבין ת'עיקרון ואפילו לקבוע את הגדלים הרצויים למטרה מסויימת. תרצה לדעת כמה, למה ואיך? אז באמת כדאי להשקיע בחשבון.

מסכים איתך עם היופי שבמתימטיקה אבל אולי היא תרצה להיות נהגת משאית ומתימטיקה לא כלכך תעניין

* פגשנו כמה כאלה בטיול - רובם זקנים בפנסיה אבל הצעיר היחיד שעדין פעיל הזכיר לי את ההוא מהבדיחה:
- מה הסוד שלך סבא?
- אני? אני בכלל בן 35.
 
למעלה