התמודדות חדשה עם השאלה מעבר
אתמול הייתי עם הבת שלי במרפאה ובמקרה פגשתי מישהו שעבדתי איתו לפני שמונה שנים, כאשר הייתי בהריון תאומים ומשם יצאתי לשמירה והריון הסתיים בלידת תינוק מת ותינוקת שכיום היא ילדה - בת 7,5. אז הוא ישר שאל אותי :"איפה ילדה השניה?" (כנראה הוא היה בטוח שילדתי אז שתי בנות) לא ידעתי איך להגיב, הבת שלי לידי היא התאומה ששרדה... אז שיקרתי, אמרתי שהוא טועה, הוא שוב אמר שהוא חשב שהיו שתיים....התחלתי לומר לו שיש לנו עוד שני בנים קטנים, רציתי להעביר את הנושא... אביטל לא ממש הבינה על מה מדובר... היא כן יודעת שהיה לפניה אח ושהוא נפטר בבטן, אבל היא לא יודעת שהוא היה תאום שלה. בנתיים אני שומרת את זה בסוד ממנה...
זה לא פעם הראשונה שאנשים זוכרים שאני הייתי בהריון תאומים ואני בטוחה שאותם אנשים בטוח גם ידעו איך ההריון שלי הסתיים, אבל הם לא זוכרים על האובדן. רק ברגע שאני מכזירה על זה שוב, הם פתאום נזכרים כאילו הייתה איזו הדחקה אצלם במוח.
אבל ההתמודות החדשה שלי היא מול הילדה, מה אני אמורה לעשות כששואלים את השאלה בנוחכותה? לחתוך? לשקר?
אני כבר לא חושבת על הרגשות שלי, רק מה שזה יכול לעשות לה...
בבקשה, אולי יש למישהי עצה?
אתמול הייתי עם הבת שלי במרפאה ובמקרה פגשתי מישהו שעבדתי איתו לפני שמונה שנים, כאשר הייתי בהריון תאומים ומשם יצאתי לשמירה והריון הסתיים בלידת תינוק מת ותינוקת שכיום היא ילדה - בת 7,5. אז הוא ישר שאל אותי :"איפה ילדה השניה?" (כנראה הוא היה בטוח שילדתי אז שתי בנות) לא ידעתי איך להגיב, הבת שלי לידי היא התאומה ששרדה... אז שיקרתי, אמרתי שהוא טועה, הוא שוב אמר שהוא חשב שהיו שתיים....התחלתי לומר לו שיש לנו עוד שני בנים קטנים, רציתי להעביר את הנושא... אביטל לא ממש הבינה על מה מדובר... היא כן יודעת שהיה לפניה אח ושהוא נפטר בבטן, אבל היא לא יודעת שהוא היה תאום שלה. בנתיים אני שומרת את זה בסוד ממנה...
זה לא פעם הראשונה שאנשים זוכרים שאני הייתי בהריון תאומים ואני בטוחה שאותם אנשים בטוח גם ידעו איך ההריון שלי הסתיים, אבל הם לא זוכרים על האובדן. רק ברגע שאני מכזירה על זה שוב, הם פתאום נזכרים כאילו הייתה איזו הדחקה אצלם במוח.
אבל ההתמודות החדשה שלי היא מול הילדה, מה אני אמורה לעשות כששואלים את השאלה בנוחכותה? לחתוך? לשקר?
אני כבר לא חושבת על הרגשות שלי, רק מה שזה יכול לעשות לה...
בבקשה, אולי יש למישהי עצה?