התמודדות עם שפה זרה

תודה על התגובה


אני באמת מתקשה לראות את ההצלחות שלי ומתמקדת בכשלונות וזה הרגל גרוע

אין ספק שעברתי שינוי אדיר ונפתחתי לחוויה המטורפת הזו...
&nbsp
אני חושבת שעם אנשים שהם יותר מוכרים ביומיום יותר קל לי לשאול או לבקש שיחזרו שנית או לתקן את עצמי.
הבעיה היא עם אנשים זרים ואז חוסר הבטחון שלי יוצא ואני מרגישה כמו ילדה קטנה.
&nbsp
אני חושבת שבמיוחד אתמול ה"חוויה" הייתה קשה לי כי הייתי מאוד לחוצה מכל העניין של הביורקרטיה והיחס המתנשא של הצוות שם היה כבר יותר מידי. לשמחתי הרופאה הייתה מדהימה ואני לא ממש צריכה לחזור לשם, כי אני אעבור להיות מטופלת במרפאת פוריות ככל הנראה... שזה עוד סיפור ענקי עבורי כי במרפאה הספציפית שאליה הפנו אותי אין ישראלים

&nbsp
יהיה טוב
 

noaronen1

New member
הרבה פעמים הצוות לא נחמד, אל תיקחי את זה אישית

ואחד הדברים שלמדתי הוא פשוט להגיד excuse me? וזה אומר שלא הבנת מה הם אמרו.
חוץ מזה שבניו יורק מדברים ממש ממש מהר. וזה לוקח זמן להתרגל לקצב וגם למבטא.
היום כשאני ב- north carolina אני מדברת מהר כמו הניו יורקים והרבה פעמים בגלל המבטא מבקשים ממני לחזור על מה שאני אומרת. ובאזור הזה אנשים מדברים הרבה יותר לאט. ומצד שני בהתחלה לו שמדברים במבטא דרומי כבד היה לי ממש ממש קשה להבין. עכשיו אני מלמדת את עצמי לדבר קצת יותר לאט. וגם התרגלתי למבטא. אני בטוחה שאם אני אבוא לבקר את ניריתסקוטלנד (איך הזמנתי את עצמי חחח) אני לא אבין מילה ממה שהסקוטים אומרים.
 
בטוחה שנירית לא תתנגד


אני אכן מבקשת שיסבירו או יחזרו שנית ולרוב מבינה תוך כדי ההסבר בלי בעיה.
הבעיה שלי זה במקומות יותר ביורקרטיים.
&nbsp
אני חייבת להסביר שביורקרטיה זה משהו שתמיד היה מאיים מבחינתי, אבל כל עוד זה היה בעברית- ספגתי את הקושי ועברתי הלאה.
פה העובדה שזה בשפה אחרת הופכת כל דבר ביורקרטי הכי קטן להיות מאיים ומרתיע עבורי ברמה שאני פוחדת לפתוח את העסק שחשבתי לפתוח רק בגלל ההתמודדות הזו עם העירייה, חברות ביטוח וכו'...
 

orilina

New member
רק מוסיפה

כשהגענו לכאן לפני שנה וחצי פחדתי לפתוח את הפה - הבנתי הכל (כולל ניואנסים של השפה) אבל לדבר -יוק. הרגשתי שהמילים נתקעות לי בפה, לפעמים בטעות היתי אומרת גם משהו בעברית (למשל נעים מאוד או סליחה), הרגשתי שיש לי מבטא מזעזע (מבטא רוסי עברי שמולבש על אנגלית) , אבל לאט לאט הכרתי חברות אמריקאיות והתחלתי לקשקש איתן, לקחתי כמה קורסים שהתמקדו בהגייה, עבדתי עם רוזטה סטון בנושא ההגייה ופתאום אפילו אזרתי אומץ והתחלתי להתקשר לנותני שירות שונים והם אפילו הבינו אותי :) זה תהליך אבל את בדרך הנכונה, את מעיזה ומנסה להשתמש בשפה ולא נשענת על אחרים. ספציפית לגבי ביקור רופא -מדובר מראש בסיטואציה מלחיצה ועוד בשפה זרה, לא פלא שזה הכניס אותך לסטרס. ממליצה מאוד לפני שתלכי חמרפאת פוריות להכין מילון מושגים רלוונטי ולרשום לעצמך את השאלות שהיית רוצה לשאול כדי שתהיה מוכנה וגם לא להתבייש ואם לא הבנת משהו לבקש שיסבירו לך שוב -תאמיני לי את לא המהגרת הראשונה שהם פוגשים.
 
הקטע שאני ממש רוצה להכיר חברות אמריקאיות

ולא ממש יוצא לי...
ניסיתי להתחבר עם שכנה ממש חמודה שגרה לידינו ואפילו היום כמעט הצעתי לה שאולי תבוא אלינו לקפה מתישהו עם בעלה אבל לא היה לי נעים ונראה לי היה לא קשור... אבל התחייבתי בפני עצמי שבפעם הבאה אני מציעה לה, ויהי מה

&nbsp
מניחה שאני אכיר יותר אמריקאים כשאתחיל לעבוד

&nbsp
רעיון מעולה להכין מילון מושגים ושאלות טרם ההגעה למרפאה

&nbsp
תודה
 

orilina

New member
תזמיני

אבל תעשי הזמנה אמריקאית - תאריך שעה - ולא מתישהו כי אמריקאים לא אוהבים לחשוב מופשט אלא קונקרטי ואם לא תהיה הזמנה רשמית , זה לא יקרה לעולם.
 
שפה ותרבות

כתבו לך המון דברים נכונים מעלי. כמה אנגלית שלומדים בישראל, עד שאת מגיעה לכאן וחיה בשפה עצמה את לא יודעת כמה את ביטחון יש לך בהבעה, בכתב ובעל פה. מלבד השפה הכתובה, את לומדת את התרבות ואת המילים שלא ידעת מעולם ואת התרבות, הסלנג...

אני גדלתי בארה"ב, למדתי פה בתיכון, ועדיין אתמול הגשתי עבודה בפיסכולוגיה וכתבתי sea במקום see.
אני גם מוצאת את עצמי מסתבכת בלשוני, מנסה להסביר מ20 מילים משהו כי אני לא מוצאת את המילה המדוייקת או כי היא ברחה או כי לא הכרתי אותה. כמו שאמרו לך, הביטחון העצמי מגיע עם הזמן, כל השאר לא חשוב, אנגלית זו השפה השנייה שלך, תמיד תהיה, וכולם יבינו וזה בכלל לא חשוב להם.

בספרייה הציבורית שלנו יש שיעורי העשרה באנגלית, מועדון ספרות. את יכולה גם לקחת קורסים באנגלית בקולג' הקרוב לביתך, כדי לשפר את האנגלית ולצבור ביטחון
 
אולי באמת אלך ללמוד אנגלית כשפה שנייה- אבדוק אם יש קורסים

כאלה
אם כי מודה שזה פחות תופס אותי... אולי אני פשוט אנסה למצוא חוג בנושא שמעניין אותי וזוהי הזדמנות טובה גם להכיר אנשים, גם לשוחח עם אנשים באנגלית ולשמוע הרבה אנגלית וגם זה אחלה דרך להעביר את הזמן בנתיים.
&nbsp
תודה
 

משל333

New member
החדשות הטובות הן - זה יעבור

ככל שתתרגלי יותר ויותר לדבר באנגלית, זה יבוא לך יותר בקלות. תכריחי את עצמך לדבר עם אנשים, גם אם זה לא קל.
אני זוכרת איך אני הייתי מנסחת לי בראש את הדברים שרציתי להגיד מילה במילה, עד שיום אחד פתאום שמתי לב שאני כבר מדברת בלי לתכנן מראש את המשפט, פשוט פותחת את הפה ומדברת.
כדאי לך אולי לחפש חוג או קורס כלשהו שאת יכולה להרשם אליו, גם יתן לך חברת אנשים וגם תדברי. אם את מרגישה אמיצה במיוחד, הייתי אפילו נרשמת לקורס ב public speaking. אני עשיתי זאת בעבר, והיו שם בהחלט גם אנשים עם אנגלית שעדיין היתה די צולעת. אפשרות נוספת היא להרשם ל Toast Masters שזה ארגון עם הרבה מאוד סניפים לפאבליק ספיקינג, ויש להם מפגשים קבועים מדי שבוע, ושמעתי על זה המון דברים טובים. מה שכן, יש אנשים שהולכים לשם שנים והם כבר מומחים בדיבור, ולכן זה יכול להרגיש יותר מאיים מאשר קורס רגיל. מה שכן, הם מאוד מאוד מעודדים ומקבלים. וכמובן כדאי קורסים ב ESL.
את יכולה לנסות להתנדב בעוד דברים עד שיהיה לך ויזת עבודה, לדברים שלא קשורים ביהדות (נניח בצער בעלי חיים, בבתי חולים הם הרבה פעמים מחפשים מתנדבים לתפקידים פקידותים או לדבר עם פצייאנטים). כל דבר שיגרום לך לדבר עם אנשים ויגרום לך להרגיש יותר מעורבת וקשורה למקום שאת גרה בו.
תנסי להתחבר גם עם אמריקאים או עם זרים אחרים ולא רק עם ישראלים. הכי קל להתחבר לישראלים כי זה כל כך נוח ומוכר, אבל זה עלול לסגור אותך במעין גטו ישראלי, ואני רואה כאלו סביבי.

בהצלחה! בהחלט אני מבינה אותך!
 

AlicePJ

New member
מסכימה מאוד

אני עכשיו כבר מוצאת את עצמי חושבת לעצמי בראש באנגלית, מנסחת מחשבות באנגלית ולא בעברית, ותמיד נזכרת בשיר הזה "ובלילה אני חולם עוד בספרדית" או איך שהוא הלך, רק שאני הרבה פעמים חולמת באנגלית. גם פתקים שאני כותבת לעצמי, תזכורות וכו', אני כותבת כמעט תמיד באנגלית, אפילו שזה רק בשבילי, כי ככה פשוט אני רגילה כבר מספיק שנים שזה הפך לברירת המחדל.
 
קטע מעניין זה שהתרגלתי לספור באנגלית אפילו בארץ


לא יודעת למה

ובגן תמיד במעברים ספרתי איתם עד 10 ב-3 שפות-עברית,אנגלית וספרדית
 
חיבוק ענק.

את נמצאת במקום מאוד לא נוח. אבל כמו שכתבו עלי, רק הניסיון יעזור לך לצאת ממנו. תזכרי שזאת לא רק שפה, זה גם תרבות, שפת גוף והמון פרמטרים שיוצרים קושי, ורק הזמן ישפר אותם.

אני מצאתי שהומור (לצחוק על עצמך) עוזר מאוד כאשר אני בלחץ וצריכה להתמודד עם משהוא קשה, לצחוק על המגבלות עוזר לי ועוזר לסביבה לעזור לי. אני חייבת לציין רק, שהומור זה מוקש גדול, וצריך להיות מאוד סלקטיבים עם זה, אסור לתרגם הומור ישראלי כי זה לא עובד ולא בהכרך מתאים בתרבות שונה.

אני חוזרת גם על העובדה שאת מדהימה, שעשית כל כך הרבה מאז שהגעת לניו יורק. תסתכלי על ההצלחות יותר ויש שם רשימה מכובדת ביותר.

הלבד הוא מאוד קשה. הלבד הזה עובר בפורום הזה כחוט השני גם לאמהות עם ילדים. לדעתי הניתוק והרגשת הלב הוא אחד הדברים הכי קשים בהגירה, ובמקרה שלך הלב הוא מאוד לב.

 
תודה יקירה


אני חושבת שבמידה מסוימת זה יותר קל להורים מהבחינה החברתית כי מכירים דרך המסגרות, מטיילים,מסתובבים עם הילד- זה פותח נושא לשיחות

&nbsp
אני פשוט בנאדם של אנשים ואני מנסה ליצור שיחות עם אנשים אבל מאוד קשה עם הלבד הזה...
 
למעלה