היי ראובן
התוכן משרת את התהליך,או כפי שאתה מכנה אותו צורה,אם הבנתי נכון. ודרך הכלים של שפת הנ.ל.פ אנחנו מתייחסים לתוכן שמעלה המונחה. כלומר בהתייחסות לתוכן של המונחה,ולא לתוכן שלנו,בעצם אנחנו לא מנתחים אלא בעזרת "השאלות המתאימות" אנחנו מאפשרים למונחה להבין את התהליך,ולהגיע למימושו. לגבי השורשים,ההווה שלנו התהווה בעבר,ויש מקום לחזור לנקודת ההתהוות, אלא אם- המונחה מתנגד לחזור לעברו. למונחה יש בעיה נוירולוגית להתחבר לזיכרונות.(ונתקלתי במקרה כזה) התהליך דורש התייחסות רק לפה ועכשיו. כלומר אם נהייה קשובים לתוכן,נדע את הדרך. לגבי סיכון,אם המנחה קשוב (בעזרת כלי הn.l.p)למונחה,ו"הולך איתו לאורך הדרך,יד ביד,לא לפניו ולא מאחריו,אלא איתו" אין סיכון. יום טוב! עידית