כל עוד הכל במידה זה בסדר
די מובן שהכותב מתאר כאן מצב שהוא מזניח את כל החיים, לטובת טלוויזיה. זה לא בריא ואף דורש טיפול מונע. לעומת זאת, אם בסוף יום עבודה אתה רואה 30-50 דקות טלוויזיה כדי לברוח מהמציאות (ובסופשבוע טיפה יותר) , זה לא סוף העולם.
כשאני כבר צופה אני מגביל את עצמי למקסימום 3 סדרות בו זמנית ובוחר אותן בפינצטה. לכן אני מתפלא, שאנשים מצהירים כאן על 6-7 סדרות בסופשבוע. ריאליטי למשל, זה משהו שלא עובר אצלי מסך. גם מד"ב כבר לא ממש הולך. מה שכן, יותר דרמות מתח וקומדיות. בנוסף גם ספורט (רק "הקבוצות שלי" וגם רק משחקים מרכזיים), כמו גם סדרות דוקו שמעניינות אותי, כמו התכנית של צבי יחזקאלי "בזהות בדויה".
יש לי גם את הצמיחה הרוחנית, 3 אימוני כושר בשבוע.
די מובן שהכותב מתאר כאן מצב שהוא מזניח את כל החיים, לטובת טלוויזיה. זה לא בריא ואף דורש טיפול מונע. לעומת זאת, אם בסוף יום עבודה אתה רואה 30-50 דקות טלוויזיה כדי לברוח מהמציאות (ובסופשבוע טיפה יותר) , זה לא סוף העולם.
כשאני כבר צופה אני מגביל את עצמי למקסימום 3 סדרות בו זמנית ובוחר אותן בפינצטה. לכן אני מתפלא, שאנשים מצהירים כאן על 6-7 סדרות בסופשבוע. ריאליטי למשל, זה משהו שלא עובר אצלי מסך. גם מד"ב כבר לא ממש הולך. מה שכן, יותר דרמות מתח וקומדיות. בנוסף גם ספורט (רק "הקבוצות שלי" וגם רק משחקים מרכזיים), כמו גם סדרות דוקו שמעניינות אותי, כמו התכנית של צבי יחזקאלי "בזהות בדויה".
יש לי גם את הצמיחה הרוחנית, 3 אימוני כושר בשבוע.