התנדבות בתחום הרפואי

[morancho1]

תפני את השאלה לDNME

הוא כתב כמה הודעות מעלייך..הוא עבר את הקורס למיטב ידיעתי. אני עשיתי רק מערים דרך מדא וזה לא אותו קורס..

 

[קונגונדה]

אשמח אם צעיף מבט בשאלונת ששאלתי

את מורנצ'ו למטה, "שיחת עם מד"א - רשמים" - תודה!!!

 

[מנשה שליטה]

ח"ח + תוספת קטנה

טוב סיימתי קורס מדריכים במד"א.. טוב כמעט סיימתי.. בגלל זה לא הייתי פה.. חלק מהקורס השלמתי שעות שינה ובחלק בשיעורים למדתי לפסיכו וכבר הגעתי לאות ה' רציתי להוסיף לגבי מה שהבחור הסביר יפה לגבי הנט"ן והאמבולנס הלבן.. כן האמבולנס הלבן ברובו הוא מונית שרות.. מידי פעם עם חמצן ובתחילת הנסיעה יש גם תבאסה של המדדים. אבל נט|"ן ברובו זה כייף חיים לא שהכל החייאות ודם אבל אין העברות לתה"ש של זקנים עם פצעי לחץ. (לא שהזקנים האלו לא ראויים לטיפול הכי איכותי ומסור שאפשר לתת!!!) אבל כחובשת מלווה את יכולה להצטרף במשמרות הבוקר בעיקר ולהשתבץ כנט"ן ואז זה יהיה צוות נט"ן איכותי -רופא, פראמדיק ו2 חובשים. בקיצור, עכשיו יש הרבה צורך במתנדבים למד"א בצפון מי שמוכשר כחובש צבאי, פראמדיק צבאי, או רופא חסרים שם כוחות. לי בכל מקרה אסור ללכת לתחנה עכשיו בגלל שהיה פח"א בחדרה ואני נוער): אבל אני דואגת לעצמי למשמרות נחמדות באזור דן וירושלים ששששששש... ענבר

 

[קונגונדה]

הייתי שמחה לעשות גם וגם!

האם הנתונים באתר מד"א מדויקים? כמה צריך להציק? מה הסיכויי כניסה לקורס? האם מטרת הראיון היא "להכיר אותי" ולוודא שאני אדם "שפוי" או שמה זה ראיון קבלה לכל דבר שצריך להתכונן אליו?

 

[morancho1]

לא מכירה את האתר של מד"א ממש.. סיכויי כניסה לקורס תלוי באחראי מתנדבים שלך. יש כאלה שמחפפים ויש כאלה שממש רוצים לגייס חבר'ה חדשים. הראיון הוא לא ברמה גבוהה..אחרי הראיונות שעברת באמת שקטן עלייך..מי שמראיין בד"כ סתם מדריך..הראיון שלי לפני מיליון שנה היה ממש מצחיק ישב מולי מישהו עם ארשת חשיבות ונורא התאפקתי לא לצחוק לו בפרצוף רוצים לברר שיהיה לך זמן ומוטיבציה לתת שעות, וגם שיש לך גישה בסיסית לעבודה עם צוות. אל תכוננני יהיה בסדר

 

[Seize the Day]

אני מתנדב במיון ילדים בתל השומר...

ונהנה מכל רגע. בהתחלה, כשעשיתי את זה בתור מחוייבות אישית (תלמיד בכיתה י') אז בעיקר קיפלתי כביסה או התעסקתי בציוד. אבל לרוב, לאחר שסיימתי עם הציוד האחות נתנה להיות איתה בטריאז' (חדר מיון ראשוני) בזמן שהיא קיבלה חולים. אחרי שסיימתי את מכסת השעות שמשרד החינוך חייב אותי לעשות, והתחלתי להנתדב מרצוני בלבד, לקחה אותי אחת האחיות תחת כנפיה. אני מסתובב איתה בין החולים, היא מסבירה לי על כל מיני מחלות ודרכי הטיפול בהם. מדי פעם אני זוכה לעזור לה לקחת בדיקת דם או להכניס עירוי. זה כיף אדיר. אם את רוצה להיות רופאה אני חושב שתהני מזה. ואני גם רוצה לנצל את ההזדמנות לשלוח מסר חם לאחות היקרה שלקחה אותי תחת חסותה: איטל, את גדולה ואני מת עלייך. תודה רבה!

 

[morancho1]

נשמע אחלה תפקיד

דרך אגב, אהבתי את הניק שלך, די דומה לסיסמה שלי בחיים...(וגם בתפוז). ישר כוח

 

[קונגונדה]

ואיך הגעת לשם?

איזה יופי לשמוע שאתה נהנה! ומרגש לשמוע על הקשר שנוצר... כל הכבוד לכם! לך ולאיטל!!! איך אפשר לדבר שם עם מישהו לגבי התנדבות? עם מי מומלץ ליצור קשר?

 

[קונגונדה]

ו...

למי פונים בשביל להתנדב שם? או לקבל יותר מידע? האם יש מחויבות למשמרות? או מקבלים הכשרה כלשהי?

 

[Seize the Day]

תנסי להתקשר למחלקה

טלפון - מיון ילדים: 03-5302888 אני הגעתי לשם דרך "נוער מכבי". זאת תכנית שמנהלת קופת חולים מכבי שבה עוברים תלמידי כיתה י' קורס רפואי קצר. הקרוס כולל בעיקר קרדיולוגיה, החייאה וחבישה. לאחר שמסיימים את הקורס מתנדבים בסניפי מכבי או בתי החולים. כל מה שעשיתי עד עכשיו במיון ילדים לא היה קשור בכלל למה שלמדתי בקורס, וגם הבנתי מהאחיות שמדי פעם באים מתנדבים אחרים, לא מהתכנית שאני עברתי. אין שום התחייבות למשמרות, זה מאוד פתוח - את קובעת מתי את באה ומתי את הולכת. תנסי להתקשר למחלקה ולברר עוד קצת מידע. אני בטוח שרק ישמחו שתבואי להתנדב. האחיות שם צריכות קצת עזרה. בנוסף, אני גם יודע שכמה מהתלמידים שהיו איתי בתכנית התנדבו במחלקה הכירורגית לילדים. אז תנסי גם שם. טלפון - כירורגיה ילדים: 03-5302444/8. בהצלחה.

 

[dorin276]

אני מתנדבת באשפוז יום המטואונקולוגי

ילדים בסורוקה. (וואו, איזו כותרת ארוכה, לא הספיקה כדי להשלים את המשפט...) הגעתי לשם דרך האגודה למלחמה בסרטן. אפשר להיכנס לאתר שלהם ומשם ליצור קשר... יש להם הרבה מתנדבים. משם הפנו אותי לאשפוז יום המטואונקולוגי ילדים. בסורוקה שלחו אותי למלא כמה טפסים והתחלתי להתנדב. התפקיד שלי שם הוא לשחק עם הילדים שמקבלים טיפולים (עירויי דם, כימותרפיה) ולהכווין אותם למשחק בעל משמעות חינוכית (למשל: תפזורות, לכתוב סיפורים או כתבות לעיתון הילדים של סורוקה וכו'). חוץ מזה יש שם פעילות יצירה ענפה ומגוונת והילדים יוצרים יצירות אמנות של ממש בעודם מקבלים את הטיפול. פשוט מדהים.

 

[natalysh]

וואו, איך את מצליחה?

 

[dorin276]

בזכות הילדים

הילדים המקסימים נותנים לנו את הכח להמשיך ולעזור להם. לא מזמן ישבתי שם עם אחת הילדות שמקבלות טיפול כימותרפי, ויצרנו ביחד ציור מצבעי חול. היא לקחה הפסקה קצרה מצבעי החול והלכה לשירותים. ראיתי אותה לוקחת את העמוד, שגבוה ממנה פי שניים לפחות, ומסיעה אותו בתנועה של השלמה אל עבר השירותים. ואז חשבתי, כמה הילדה הקטנה הזו יודעת על העולם - כל כך הרבה יותר מחבריה בני החמש. ילדה אחרת שאיתה יצרתי קשר במהלך השנה היא כל כך קטנה ורזה, שפתיה מתקלפות, על ראשה מטפחת ולרוב מצב רוחה רע והיא אינה רוצה לשחק במשחק כלשהו או לצייר, אלא פשוט לשבת (או לשכב) ולהמתין עד שיסתיים הטיפול. אבל לאט לאט הרגשתי שהיא מתיידדת איתי. והיא הסכימה מדי פעם לצבוע או ליצור משהו שהצעתי. הפעם בה נופפה לי לשלום כשהלכתי שימחה אותי מאוד. וכמו שאמרה אחת האחיות, אחד הדברים המשמחים ביותר הוא לקבל הזמנה לבר/בת מצווה של ילד שהיה מטופל והבריא, ואפילו הזמנות לחתונה.

 

[ohad60]

את יכולה לנסות בארגון יעל

אני מתחיל עכשיו להתנדב דרכם באסף הרופא במיון, אני לא יודע כמה עוד הם צריכים במיון אבל את יכולה להתקשר לברר טל' 08-9779939 תדברי עם אורה

 

[Tinks]

מחלקה פנימית באיכילוב

אני מתנדבת בפנימית ד' באיכילוב - יום אחד מחליפה בת שירות לאומי בבוקר וביום אחר משמשת כמזכירה אחה"צ. העבודה העיקרית היא הכנת מגשי האוכל, חלוקתם לחולים ואיסופם, מספר שליחויות ברחבי בית החולים (לומדים להכיר אותו מצוין...) וכל פעילות אחרת שנדרשת במחלקה ושלא צריך להיות בעלת ידע מוקדם. הבונוסים של התפקיד הם בעיקר בין החלוקה לאיסוף, שאז מאכילים חולים. כידוע, ממוצע הגילאים במחלקה הפנימית הוא בסביבות ה-70 (לפחות) ולכן יש לא מעט אנשים שזקוקים לסיוע באכילה. אלו הם רגעי איכות, בלי לחץ של זמן, כשכל תשומת הלב שלי נתונה לאותו אדם, שלרוב הוא מאד בודד (למי שיש פיליפיני או קרוב משפחה איו צורך לעזור). החולה תמיד כל כך שמח לאותם רגעים בהם מישהו מקדיש לו זמן, מדובב אותו, מתעניין בשלומו, בחייו, בהישגיו ממרום שנותיו... אז לא תמיד הם מסוגלים לדבר הרבה, ולא תמיד הם שומעים כל כך טוב (אלא אם כן אני מרעידה את קירות הבניין בצעקות) אבל זה ממש מחמם את הלב לדעת ש"עשיתי לו את היום" בכך שהראיתי לו איכפתיות. לפעמים זו נקודה של אור בים של זריקות ועירויים... ולפני כמה ימים אחד החולים ביקש ש*אני* אאכיל אותו. ביקש אותי ספציפית! זה באמת נותן המון סיפוק. בנוסף ישנה ההתחככות הרגילה- בחולים על כל צרכיהם (להרים, לסדר, לסובב וכו'), במשפחותיהם (על אלפי השאלות הלגיטמיות מתוך חרדה לשלום יקיריהם) ולא פחות חשוב בשביל סטודנטים לרפואה בעתיד - בסגל המחלקה (מראש המחלקה, דרך הרופאים, המתמחים, הסטזרים, האחיות, כח העזר והמנקות). לומדים להעריך את כ-ולם, וזה לא בטוח שאם תגיעו כסטז'רים תוכלו להבין איזו עבודת קודש עושים כל השאר... גם אני רציתי להתנדב במחלקת ילדים, אבל שם נאמר לי שפחות זקוקים לי (גם יש המון מתנדבים וגם בדר"כ המשפחה לצידם) ובעצם, אותם זקנים חביבים בפנימית גם הם קצת... ילדים. בואו בהמוניכם לרכזת מתנדבים באיכילוב - שירה נצר 03-6974591

 

[יעלד12]

מדהימה!

נשמע ממש מספק. אני אנסה לארגן לי התנדבות ברגע שתמרי תחזור לגן.. אני אהיה איתך בקשר, תבדקי אם הם צריכים עזרה ביום שישי בבוקר : ) יעל

 

[Tinks]

מה קרה לעחמ"שים לא מתים?

 

[יעלד12]

אני מדי פעם מחליפה, שיהיה מעניין !

מקווה שאת מתקדמת היטב בספר, זה הולך ונהיה הזוי מרגע לרגע...

 

[natalysh]

../images/Emo140.gif

 

[קונגונדה]

היי

תודה על המידע! לצערי ניסיתי כמה וכמה פעמים לדבר עם שירה, אבל תמיד פגשתי את התא הקולי שלה, שהיה קר ואפל, ובעיקר לא החזיר לי תשובה. האם יש טלפון נוסף בו כדאי לנסות? תודה!