התנהגות שונה באבחון-מה עושים?

[הספקטרום]

רק קשיים

אני לא ממש מבין. אבל נראה שיש לילד קשיים. לא רואה שום קשר לאוטיזם
.

 

[הפתעה מוחלטת]

לא נראה לי רעיון מוצלח להיות נחרץ

רק דרך כמה מילים שאני כותבת פה...
בשביל לאבחן ילדים על הקצה צריך הרבה ניסיון ולהיות מקצועי.
ממש לא פירטתי הכל. הבאתי כמה נק בולטות.

 

[אמא חמסה]

לדעתי, כרגע קצת מיותר לשאול אם האבחון מיותר

כי אתם כבר בתוך התהליך.

אחרי שהאבחון יהיה מוכן תוכלו לחשוב מה לעשות אתו, למי להראות אותו ולמי לא, במה להשתמש ובמה לא.

תחשבי בינתיים, אם התוצאות יגידו אוטיזם - איך תרגישי?

ואם יגידו שם של קושי אחר - איך תרגישי?

אני יכולה להגיד לך, שאצלי שניים קבלו אותו אבחון והם בכלל לא דומים!
זו גם הסיבה שבכלל לא הגעתי לאבחון הזה ביוזמתי, אלא הוא היה ביוזמת בית הספר.

ודרך אגב, גם הם יכולים לטעות.
פסיכולוגית אחרת של ילד אחר טענה שהוא סובל מקושי מסוים ושלחה לאבחון ובאבחון אכן ראו את הקשיים אבל נתנו להם שם אחר ממה שהיא נתנה, שכן התנהגות דומה יכולה לנבוע מסיבות שונות.

סתם דוגמה קלאסית:
ילד שלא מדבר
יכול להיות שאינו שומע
יכול להיות שהוא ביישן
יכול להיות בעייה פיזית לדבר

אני מניחה שחזרתם לאותה פסיכולוגית כי אתם סומכים עליה
ואני מציעה לסמוך עליה שתראה את הקשיים של הילד ותדע למצוא את הגורם להם
כדאי מאוד להקשיב לה.
זה נראה לי אבחון מאוד רציני.
לא רבים מגיעים למסגרת של הילד.
יש שבודקים התנהגות בקליניקה בלבד (שם מעמידים אותו בפני מצבים שונים ובודקים התנהגות).

אז קודם כל חכי לסוף האבחון
ואז תתני לעצמך זמן ללמוד אותו
אולי הוא יהיה מקובל עלייך?
ואם לא, אז תחשבי מה לעשות.
סביר להניח, שהאבחון יהיה רציני וטוב ולכן תקבלי אותו.

אודה לך אם תעדכני אותנו.

 

[הפתעה מוחלטת]

נכון. ..

אני סתם במתח מה יהיו התוצאות. זה קשה לחכות...
ולכן סתם מעלה תהיות.
לגבי כן לעשות אבחון-כשהתחלנו לחשוד אמרנו שלא נאבחן כי מה זה ייתן.
ואז באה פניה מהמחנכת שלה שהיא חושבת שצריך לקחת לאבחון.
מכיוון שזה בא ממש ממנה לבד כי לא דיברתי איתה על החשד החלטתי שאם זה בא מעוד כיוון ולא רק ממני אז כן כדאי ולכן החלטנו ללכת

 

[אמא חמסה]

כמו שכתבתי, גם אצלנו זו הייתה הפנייה של בית הספר

אני דרשתי גם שפסיכולוגית בית הספר תצפה בילד וגם המורה וגם הפסיכולוגית סברו שמדובר בקושי מסוים והאבחון שהתקבל היה שונה.
צריך לקחת בחשבון שזו גם אפשרות.
וגם יכול להיות שהמורה ואת צודקות וזה האבחון שתקבלי.

למרות שזה קשה לחכות, אין מה לעשות אלא להמתין ולחכות ולראות מה יגידו לך.
היינו שם ואין לי אלא לחזק אותך.

הכל יהיה בסדר. ומה שיגידו לא חשוב, אלא חשוב איך אפשר לעזור לילד להרגיש טוב עם עצמו ואתכם. שינצל את הפוטנציאל שלו.
ולכן תקשיבו למה שהמאבחנת אומרת ובמיוחד תבקשו המלצות לטיפול
כי גם אם האבחון יהיה זהה לא תמיד נדרש אותו טיפול.
וחשוב לדעת גם על איזה מסגרת המאבחנת ממליצה. גם לזה כדאי להקשיב.
לדעתי.

 

[גלמיש1]

אצלנו לא היתה הפניה מבית הספר. היו קשיים חברתיים התנהגותיים

אבל אף אחד לא חשב בככיוון של אוטיזם ואף אחד לא שלח אותנו לאבחון לאוטיזם. דיברו איתנו עלל עניינים רגשיים וכו...
היום אני יודעת שזוהי תופעה נפוצה אצל ילדים "גבוהים" שהאינטיליגנציה הגבוהה שלהם מטעה את המאבחנים. הם מבינים מה רוצים מהם ומשתדלים לספק את המבוקש, ולזמן קצר במידה מדודה, כשזה אחד על אחד, הם מצליחים בכך פחות או יותר. אבל כשהם נמצאים בסיטואציה חברתית - זה כבר סיפור אחר לגמרי. אז הם הולכים לאיבוד לגמרי ויוצאים דברים קיצוניים ומוזרים.
התאור של הפתעה מוחלטת דוקא מזכיר לי מאד את בתי. היתה תקופה שהיתה נכנסת לגן בזחילה על ארבע. היא העדיפה לא לצאת להפסקות, ממש פחדה מההפסקות וכל האינטראקציות החברתיות המורכבות שקרו שם הכניסו אותה ללחץ וגרמו לה לעשות דברים שלא עשתה בדרך כלל. גם לה היו נושאים שחרשה עליהם בלי סוף, כגון אסטרונומיה - וכל מי שנקלע לסביבתה "זכה" אם רצה או לא לקבל הרצאות ארוכות על גלקסיות וכוכבי נויטרונים... ומצגות ממוחשבות אותן הכינה בעצמה.
יש לה זכרון מדהים! היא זוכרת דברים מגיל שנתיים, ובכלל....אם אנחנו רוצים להיזכר איפה טיילנו בחו"ל בזמן X או מי אמר מה או מה קרה שתאריך זה או אחר....היא תזכור.
נשמע מאד מאד דומה.
מנק. המבט שלי, עכשיו כשהיא בת 18 ומסיימת תיכון בהצלחה רבה, אני יכולה להגיד בודאות שהאבחון הציל אותה. וגם עזר לנו מאד. לאו דוקא טכנית, אלא ביכולת שלנו להבין אותה, לקבל את ה"מוזרויות" שלה, ואפילו להבין פתאום ו"לאבחן" רטרואקטיבית (כמובן לא באופן רשמי) בני משפחה שחולקים איתה את הגנים הללו....

אל תוותרו....

 

[אמא חמסה]

כמו שכתבתי, גם אצלנו זו הייתה הפנייה של בית הספר

אני דרשתי גם שפסיכולוגית בית הספר תצפה בילד וגם המורה וגם הפסיכולוגית סברו שמדובר בקושי מסוים והאבחון שהתקבל היה שונה.
צריך לקחת בחשבון שזו גם אפשרות.
וגם יכול להיות שהמורה ואת צודקות וזה האבחון שתקבלי.

למרות שזה קשה לחכות, אין מה לעשות אלא להמתין ולחכות ולראות מה יגידו לך.
היינו שם ואין לי אלא לחזק אותך.

הכל יהיה בסדר. ומה שיגידו לא חשוב, אלא חשוב איך אפשר לעזור לילד להרגיש טוב עם עצמו ואתכם. שינצל את הפוטנציאל שלו.
ולכן תקשיבו למה שהמאבחנת אומרת ובמיוחד תבקשו המלצות לטיפול
כי גם אם האבחון יהיה זהה לא תמיד נדרש אותו טיפול.
וחשוב לדעת גם על איזה מסגרת המאבחנת ממליצה. גם לזה כדאי להקשיב.
לדעתי.

 

[TikvaBonneh]

באיזה כלי איבחון משתמשים?

ממש לא כדאי לאבחן ילדים שנמצאים על הקצה לפי תחושות בטן. אני ממליצה על ADOS/ADI

 

[הפתעה מוחלטת]

אל תדאגי...

היא משתמשת בכלים. גם אדוס וגם שאלון אדיר.
אני סומכת עליה מאוד.
רק מעלה פה מה אני בתור אמא מרגישה.
סובייקטיבי התכוונתי שנניח בשאלון הורים זה מסתמך על דיווח שלי אישית. זו הכוונה

 

[מפלצולית]

אולי לבקש מהמאבחנת עוד ביקור בבית הספר?

 

[אמא חמסה]

האמת, שזה קצת מפתיע

לחמשל, האם כשבאו לצפות בו הוא לא זחל כשהוא היה צריך לשירותים?

מה עשה שונה כשבאו לצפות בו או בפגישה אצל הפסיכולוגית?

למה לדעתך הוא שינה את ההתנהגות שלו?

זה נשמע לי מעניין, אז אשמח אם תתני דוגמאות.

 

[הפתעה מוחלטת]

תראי-

איך הוא מתנהג בבית ספר בדכ אני יודעת רק על סמך דיווחי המורה. היא אומרת שהוא לא מפנים התנהגות ראויה. שבהפסקות הוא נשאר בכיתה לקרוא. הוא בא ומחטט לה בדברים. הוא הולך להקשיב לשיחות בין המורות.
אומר למורןת איפה הן צריכות להיות מוצבות בהפסקות לפי לוח שהוא למד בעל פה וכו.
היא אומרת שכל פעם שיש מישהו שצופה בשיעור-לפעמים הסגנית למשל- אז הוא מתנהג בסדר
.
למה- אין לי מושג.

אצל המאבחנת- הוא שיחק איתה יפה וברצון. בבית-כמ שאני משדלת אותו לשחק איתי או לעשות איתי דברים או ביחד עם האחים- הוא ממש לא מוכן. קבור בספרים/עניינים שלו.
למה אצלה כן שיתף פעולה- אולי היה לו כיף להיות לבד עם מי שבאה לצפות בכיתה. אולי היה לו כיף לראות מלא משחקים חדשים. אני באמת לא יודעת. אבל ברור וחד משמעי שההתנהגות שלו אצלה ממש לא שיקפה את ההתנהגות שלו ביום יום...

 

[אמא חמסה]

מאבחנות מאוד מסתמכות על דיווחי הורים

ואני בטוחה שהיא לוקחת בחשבון את מה שסיפרתם לה.

אל תדאגי.

מעניין איך היא תפרש את הסיבה להבדלי ההתנהגות שלו כשהיא שם וכשהיא לא שם.
האם הילד היה מודע לכך שצופים בו?
האם הילד הבין מי היא הפסיכולוגית?

 

[הפתעה מוחלטת]

הוא לא הבין

היא בכוונה באה לפניכן לבית ספר-שלא יכיר אותה.
ביום שהיא הגיעה והוא חזר הביתה שאלתי אותו. הוא אמר שמישהי באה להסתכל על איך הכיתה לומדת. לא נראה לי שהוא הבין שזה ספציפית כלפיו... המורה אומרת שגם כשאחרים צופים הוא מתנהג יפה... וזה דווקא כן מראה על הבנה חברתית מסויימת.
נחיה ונראה...
בינתיים טני במתח ומרבה לחשוב על כך...

 

[TikvaBonneh]

היא צפתה בו גם בהפסקה, או רק בשיעור?

כי אצל הבנים שלי, הקשיים באים לידי ביטוי בהפסקה ובכל זמן משחק בלתי מובנה הרבה יותר מאשר בשיעור פרונטאלי.

 

[הפתעה מוחלטת]

גם בהפסקה...

היא אמרה שכן ראתה אינטראקציה...
המןרה אומרת שהוא כמעט ולא משחק...

באמת נשאר רק להמתין לתוצאות האבחון...

 

[אמא חמסה]

האמת, זה באמת מסקרן

אף פעם לא נתקלתי במקרה כזה, אבל אני לא דוגמה, כי אני לא באמת מכירה הרבה
אז באמת, מעניין מה המאבחנת תגיד.
עכשיו גם אני אחשוב על זה כל הזמן...
את ממש חייבת לעדכן מה היא תגיד ואיך היא תסביר את זה...
זה באמת מאוד מסקרן.

 

[yuliyuli1]

הבן שלי תמיד יוצר אינטראציות בהפסקות

הוא לא נשאר בכתה ומאוד מעוניין בחברה.
רק שלפעמים מדבר עם הילדים על הנושא שמעניין רק אותו ומשעמם אותם למוות, או שמפרש לא נכון את הכוונות של הילדים ונוצר ריב מכלום, או שמתקשה לווסת את עצמו במשחק תופסת, וכו'.

אם הפסיכולוגית באמת יודעת לאבחן היא לא תסתכל רק אם הוא מחפש משחק משותף בהפסקות או לא - אלא על איכות המשחק המשותף.
אגב - אם מישהו מחפש פסיכולוגית שיודעת באמת לצפות באזור תל אביב אז אני יכולה להמליץ על מישהי מצוינת.

 

[SMADAR55]

ממתי פסיכולוגית מאבחנת אוטיזם? חייבים אבחון משולב של רופא

ופסיכולוג.
האם בכוונתכם ללכת לאבחון רפואי אחרי שהיא תגבש המלצה?

בכל מקרה, לדעתי כדאי לסיים אבחון מסודר ורק אז תחשבו הלאה- האם אתם רוצים שיוכר על הספקטרום במידה והוא אכן על הספקטרום

 

[הפתעה מוחלטת]

ברור...

אם היא תחשוב שזה על הספקטרום הולכים אחכ לפסיכיאטרית.
ככה עשינו אצל הבן שאובחן.
תחילה התחלנו אצךה ואחרי שהיא כתבה את המסקנות שלה הלכנו לפסיכיאטרית ילדים.
ברור שצריך להמתין...
אני כותבת פב בעיקר בשביל לפרוק מתח...
יוצא שקצת בלבלתי לכם במח...
סליחה