התנהגות

[alina09]

התנהגות

שלום
בני בן שנתיים ו-5 חודשים.אני שמה לב שהוא מאוד עקשן ואם משהו לא הולך בדרך שהוא רוצה הוא יוצא מפרופורצייה מתעצבן ובוכה.כמו כן כמעט אפפעם לא רגוע שהוא נמצא בקרבתנו ובבית בכלל.
בהתחלה חשבתי אולי מציק לו משהו והאמת מחשבה זו אינה מרפה כי כמעט כל הזמן הוא קוטר בכיין ועצבני !!
כשהוצאתי אותו לפארק..או לחברת ילדים בבית אחר או למשפחה הכל השתנה והנה ילד חדש לגמרי משחק מבסוט ורגוע
שוב...מגיעים הביתה...מקלחת ומתחילה שוב המקהלה...
לציין כי הדבר יוצר אוירה מאוד לחוצה בבית ומן הסתם זה מחזיר אלינו רגשות שליליים כי אנו לא יודעים איך לנהוג ובכל דרך מנסים לרצותו - לאחרונה התחלתי להתעלם אך זה קשה מנשוא כי מן הסתם זה פוגע גם בילדה הבכורה שלי בת הארבע וחצי
איני יכולה להתייחס אליה או לתת תשומת לב כי הכל מופנה אליו ובדביל מקלחת או כל דבר אחר אנו נאלצים להיעזר אחד בשני כך שהגדולה אמורה להסתדר לבד וזה עוד יותר גורם לייסורים.
מה עושים ???
הוא נמצא בגן - לפי איך שאני רואה ומה ששמעתי הוא ילד טוב בגן ולא נראה שאם היה מתנהג כמו בבית היו מחזיקים מעמד))) מבלי לעדכן אותנו....
אשמח לעזרתך

 

[kaliber76]

שלום alina09

הילד מתנהג בצורה טבעית לחלוטין בדומה לשאר ילדים שיש להם אחים קצת יותר גדולים .
הוא מנסה בבית למשוך את תשומת הלב אליו , ודי ברור שהוא מקנא באחותו הבכורה - ואין צורך להאשימו .
בחוץ או בגינה למשל הדבר לא מופיע כי ילדים קולטים את הסביבה והמיינד באופן מוחלט משוחרר וחופשי מלהתרכז בדבר .

אשמח לשיתופים , לייעץ ולהכווין
יום נפלא

 

[דנה פסיכולוגית]

נסיון לעזרה

שלום לך,
את מתארת מצב שבו מחוץ לבית בנך מתנהג כשורה - מול אנשים זרים ובמסגרת הגן.
בבית, שזו הסביבה הטבעית שלו, נפרצים הגבולות. מדוע? אציג את השערותי:
ייתכן עקב בעיית גבולות - הילד לא מקבל גבולות ברורים בבית/מוותרים לו בשביל "שקט תעשייתי". בגן יש חוקים וגבולות ברורים וצריך לציית להם. אצל אנשים זרים בבית או במפגשים אקראיים - עצם הנוכחות של אדם זר ממתנת את תגובותיו.
ייתכן שהוא מקבל חיזוקים חיוביים בעקבות ההתנהגות הבעייתית - מקדישים לו יותר תשומת לב (אפילו על חשבון אחותו), ההורים ישר באים אליו ולא נותנים לו לעבד את תחושותיו ולווסת את רגשותיו בעצמו. גם התיחסות שלילית היא עדיין התייחסות - עדיין זו תשומת לב עודפת, הוא במרכז העניינים, "מנהל את הבית", בשביל מקלחת כל הבית מתגייס... כשהוא בחברת זרים, הוא ממש לא במוקד תשומת הלב שלהם. להורים האחרים יש את הילדים שלהם, לגננות יש עוד הרבה ילדים לטפל בהם, הוא מבין את מקומו.

כדי להיפטר מההרגלים השליליים, יש צורך בעבודה קשה שכל הבית יגוייס לה. עבודה שתכלול חוקים ברורים, גבולות, לפעמים התעלמות מן המשחקים והדרמות, חיזוקים על התנהגות טובה ולא על התנהגות שלילית שתגרור התעלמות וכו'.
בהצלחה!

דנה.

 

[כרמית אלון]

מסכימה עם דנה

ערב טוב ושמחה להצטרף לפורום המעניין והמקצועי. דנה - אני אוהבת את התשובות שלך ומאחלת הרבה

alina09:
העובדה שמחוץ לבית בנך מודע לחוקים ומסוגל להתמודד איתם מעודדת ומראה שהוא מסוגל להפנים ולכבד את הגבול.
הפער בין ההתנהגות בבית לבין ההתנהגות של בנך מחוץ לבית יוצרת רושם שהוא גם נבון דיו כדי לקרוא נכון את הסיטואציה, הוא קולט את המסרים המילוליים והבלתי מילוליים ויודע להגיב בהתאם למה שמשדרת לו הסביבה.
מכאן אני מסיקה שאם נשנה משהו בבית אזי הילד יבחין בשינוי, יגיב אליו וגם יוכל להפנים את ההתנהגות הרצויה.

וכמה מילים בהמשך למה שדנה כתבה "יתכן שהוא מקבל חיזוקים חיוביים בעקבות ההתנהגות הבעייתית - מקדישים לו יותר תשומת לב":
ההנחה היא שבדרך כלל התנהגות של ילד ומבוגר לא חוזרת על עצמה אם היא לא משרתת אותנו - לטוב ולרע. כלומר, במקום לשאול "למה" מוטב לשאול "בשביל מה?", מה הרווח המשני שבנך מפיק מה"מקהלה"?
השינוי אם כן צריך לבוא מכם - המבוגרים שבבית והוא צריך להתמקד בשני מישורים במקביל:
מזעור הרווח המשני שבנך מפיק מההתנהגות הלא רצויה ובה בעת מתן "תחליף" - בילוי משותף, עידוד וכלים יעילים שיגרמו לו להרגיש ש"שווה לו" לוותר על המקהלה כי במילא הוא כבר לא יפיק ממנה תועלת.
בהצלחה
כרמית