התנהלות נכונה החיים,ניהול סדר יום...

התנהלות נכונה החיים,ניהול סדר יום...

קרה לכם מצב שרציתם שהחיים שלכם יראו א' ומשום מה הם נראים ב'???

אז לי זה קורה כרגע בעקבות עבודה חדשה שהתחלתי (כמו שאתם יודעים)...
אני מחפשת פתרון, איך להתנהל נכון בחיים ולהתרגל לעניין החדש הזה שנקרא עבודה במשרה מלאה, עוד פחות מ3 חודשים אני חוזרת ללמוד ואז כמה שעכשיו יש עומס שאני לא עומדת בו, עוד 3 חודשים יתחיל העומס האמיתי, משרה מלאה+יום לימודים ארוך+עבודות בית+מבחנים (השנה יהיו מבחנים...)

אני ניסיתי לשבת עם עצמי ועם דף ועט ולעשות התנהלות של סדר יום... פשוט להעתיק את מה שאני הולכת לעשות מהבוקר שאני מתעוררת עד הערב שאני הולכת לישון בתקווה שאני פשוט יעשה את מה שכתוב בדף! ומשום מה זה לא הולך...

אני לא רוצה להתחמק מדברים בגלל שהתחלתי לעבוד יותר קשה, אני לא רוצה שהעבודה החדשה תקח ממני את יתר הדברים שהייתי עושה בהמשך היום...אני רוצה להמשיך בחיי ופשוט לעבוד משרה מלאה.

ידוע לי שיש פה אנשים שעובדים,ועובדים קשה! ועובדים מלא שעות...ומתנהלים וממשיכים אחרי העבודה בחייהם...

השאלה שלי,איך עושים את זה? איך לוקחים את עצמך בידיים? ואחרי יום עבודה הולכים לעשות כושר? או אחרי יום עבודה יוצאים עם חברה? וכאלה...פשוט ממשיכים בחיים...


תודה לעונים
 

lee05

New member
תרא

הכל עניין של איזונים סדר עדיפות והתפשרות
אני לא אומרת לוותר על דברים שאת אוהבת אבל יכול להיות שתצטרכי לעשות אותם פחות.
כן לפעמים תצטרכי ללמוד בסופש אולי בלילה אפילו במקום לצאת עם חברים או לראות סרט.
אבל אל תשכחי שזה מצב זמני והלימודים ייגמרו בסופו של דבר.

קשה אבל צריך לשמור על אופטימיות

בהצלחה
 
זה לא העניין הזה....

אני בקושי יוצאת בסופשים רק עם יש מקום שחברות שלי יוצאות שממש בא לי להצטרף אז אני יוצאת...אבל לרוב אני מעדיפה להיות בבית עם השקט שלי ולהתכבל :) סופשים היו גם ימי לימודים בשנה א'.

הבעיה העיקרית היא שעד עכשיו לא עבדתי הרבה ועכשיו חזרתי לעבוד משרה מלאה אחרי שתקופה יחסית ארוכה לא עבדתי הרבה,ומדובר במקום חדש,בצוות חדש,שלי אישית דברים חדשים גם לוקחים ממני אנרגיות וכוחות, אז זה והשעות המרובות שלא הייתי רגילה לעבוד ביחד זה פשוט שובר אותי סופית ואני רק בשבוע הראשון!

כמובן שזה עניין של להתרגל, אבל איך אני יוצאת מההרגשה הזאת שזה לא "סוף העולם" ופשוט נותנת לעצמי לזרום עם החיים..

אף אחד לא מת מקצת קושי, אז כואב וקשה,יעבור! אבל לא צריך לקחת את זה בצורה שאני לוקחת את זה וזה מה שהכי מבאס!

למה אני כזאת כבדה?!?!?!?!?!? אני צריכה להיות כל כך מאושרת מהתקופה הזאת, זה שינוי כל כך טוב!
 

lee05

New member
כמו שאמרת

זה עניין של הרגל

תמצאי משהו שיסיח אותך בנתיים על לחשוב על זה ואחרי קצת זמן כבר לא תרגישי שזה קשה לך.

תהני מהדברים הקטנים בעבודה נגיד לי זה עזר ואז מתרגלים מהר מאוד..
 


להנות מהירוק מול העיניים,להנות מהילדים החמודים...למצוא את הדברים שגורמים הנאה ולא את הדברים הקשים כמו אוף העבודה הארוכה הזאת שלא נגמרת לקחה לי את כל היום ואז הולכים הבייתה לישון ועוד יום הסתיים...

להסתכל על הכוס המלאה (כמו שאמרו בשרשור אחר בפורום)



יום אחד יהיה טוב ואני עוד יצחק על התקופה הזאת..
 
הרעיון של תכנון סדר יום הוא נפלא

וזה כבר עשית...שבי תכנני סדר יום והפעם נסי לדבוק בו. ממש לפי שעות וזמנים...כאילו מדובר במטלה. נסי שבוע-שבועיים ולאט לאט זה נכנס כעניין של שגרה...
ברור שאנשים לא רובוטים ויש שינויים בתכניות,אבל לפחות יש בסיס לעבוד ממנו
 
גם חשוב שהסדר יום לא יראה כל יום אותו דבר...

ושאני יעשה לפחות דבר אחד שאני אוהבת אחרי העבודה...

ידוע לי כל הדברים האלה! ראסמי אני יודעת מה אני צריכה לעשות, אבל איך אני הופכת את זה לעשייה...
 

lee05

New member
את מזכירה לי את עצמי

בלימודים..
אני יודעת שאני צריכה ללמוד אני יודעת ברור אבל איך אני מושיבה את עצמי על התחת ועושה את זה...
 
והכי אבסורדי!!!!! שאני בחופש בכלל...

אני בחופש של עשרה ימים...ואז אני מתחילה לעבוד באמת (היה לי חימום של עשרה ימים ששבר אותי...)

ובמקום להנות מהחופש ל-נ-ק-ו-ת!!!!!!! את הראש... אני לא מפסיקה להתעסק בזה ובמחשבות מטרידות של מה הולך לקרות?! מה הולך להיות?! אני אשרוד?! יהיו לי חיים אחרי שאני אחזור הבייתה מהעבודה?!
 

Optimistic Girl

New member
זה לא קשה, זה מאתגר.

תשני את המילים שלך
כי למילים יש כוח.

כשאת אומרת, זה קשה/זה יהיה לי קשה.
זה באמת יהיה כך.

כשאומרת, זה יהיה לי קל,
זה באמת יהיה קל.

היקום/האלוקים/הכוח כלשהו, תמיד יצדיק את המילים שלך,
אז תבחרי במה להתמקד,
בשלילי?
או בחיובי?

בהצלחה
 

l coyote l

New member
בטוחה שהמשרה המלאה היא הבעיה?

ההבדל בין עבודה במשרה מלאה לבין לימודים (עם או בלי שילוב עבודה), הוא שכשמסיימים לעבוד, כל הזמן שאחרי העבודה הוא זמן פנוי.

כשאת חוזרת מהלימודים, או מהעבודה המשולבת עם הלימודים, זה לא זמן פנוי, כי גם (בעיקר) בבית את צריכה לשבת ללמוד.

אין לי פתרונות בשבילך, תקופת הלימודים זכורה לי כתקופת סבל, גם מהלימודים עצמם וגם כי עבדתי לכל אורכה, ולא בהכרח במשרות חלקיות.
ויתרתי על הרבה מאוד דברים אז מחוסר זמן פנוי.
רציתי רק להאיר את מקור הבעיה הפוטנציאלי, שלדעתי הוא דווקא לא העבודה. ואם הבעיה היא דווקא הלימודים, אז אין הרבה מה לעשות עם זה חוץ מלזכור שזה זמני.
 
הבעיה היא לא הלימודים...

כי אני השנה לומדת רק יום בשבוע...שנה ב' פחות עמוסה.אבל בשנה ב' יש יותר שעות עבודה מעשית שמשום כך השנה אני עובדת משרה מלאה...ויותר מזה בגלל שאני לומדת על החינוך הקיבוצי אני מחוייבת לעבוד בקיבוץ,לגבי זה אין לי תלונות כי קיבוץ זה כיף!

אבל בהחלט הלימודים זה לא הבעיה...
 

l coyote l

New member
אז מצבך טוב, וכנראה זה בעיקר עניין של הסתגלות

אם לא עבדת עד כה במשרה מלאה, הגיוני שזה יעייף אותך בהתחלה.
מתרגלים לזה עם הזמן שזה רק חלק מהיום ושהיום לא בהכרח נגמר כשמגיעים הביתה.
 
בדיוק... צריך להתרגל לזה.

על זה בדיוק אני מתכוונת "שזה רק חלק מהיום ושהיום לא בהכרח נגמר כשמגיעים הביתה"... כי הוא לא נגמר!!!!!!

וזה לא, שלא עבדתי משרה מלאה,פשוט הרבה זמן לא עבדתי משרה מלאה :) היו לי פה ושם ימים שעבדתי כל היום,אבל משרה מלאה, ממש כל יום כל יום כמשהו קבוע,הרבה זמן.


התרגלתי לעצלות
 

Purple Mushroom

New member
גם אני הייתי במצבים כאלו.

היו לי 2 תקופות בחיים של עבודה קשה, ועומס גדול. צריך שיהיה סדר בראש, ולנוח בין פעילות לפעילות, להקפיד לישון טוב, לקום מוקדם בבוקר לעבודה. וללכת לישון מוקדם.
זה אפשרי. חוץ מזה, אני ממש מעריץ אנשים שגם עובדים, וגם לומדים. אני לא ממש הצלחתי עם זה. אבל בתקופה הלחוצה שלי, נניח בינואר -מרץ 2009, לא למדתי , אבל היו לי הרבה מסגרות חובה כמו עבודה, פרוייקטים, לא לימודים, אבל משהו דומה.
בהצלחה :)
 
הכי חשוב זה להנות מהעבודה

ומן הסתם יהיה לך קשה ולפעמים לא כיף.. אבל תנסי למצוא את הדברים הקטנים בעבודה שעושים לך טוב.. כי להגיע לעבודה בגישה של "אוף איך אני אשרוד את היום הזה??" יעשה לך ממש רע ... וכמובן להזכיר לעצמך שהמשכורת בסופו של כל חודש שווה את זה.
 

Optimistic Girl

New member
סדר יום

קודם כל,
תצאי מנקודת ההנחה,
שאי אפשר לאכול את העוגה, וגם להשאיר אותה שלמה.

אנשים בדכ עובדים וזהו,
חוזרים הביתה, מבשלים, עושים כושר ורואים סרט וכו וכו...

את,
גם תעבדי וגם תלמדי.
ככה שתביני את העיניין, שהדברים לא יכולו להיות כמו שאת רגילה עליהם
במידה ואת לא עבדת במשרה מלאה לפני כן.

מה שעשית,
זה מצויין
אך לא דף ועט
תקני יומן גדול,
שבו כתובים שעות -יומן שבועי.
בו תכתבי את הדברים שאת רוצה לעשות
משעה X עד שעה Y

ואז כל הקטע הוא לעמוד בדברים שאת רשמת,
וכן לפעמים זה לא יצא לפעול.
אך זה הרגל
הרגל חדש שאת רוצה להטמיע, נכון?
אם כך, אם תקפידי על ההרגל הזה, במשך 40 יום,
כל יום...
הוא יוטמע בך.
ויהיה חלק ממך.

עד אז, את צריכה כוח ועיקביות, במשך 40 יום.
זה חוק ההרגלים החדשים של אימון אישי, וזה עובד מניסיון.

בהצלחה
 
למעלה