התנכלות מצד שכנים על רקע (כנראה) הומופובי

[עופר רשו]

תשובה

ראשית, אכן הערה ממוקדת ונכונה. תשומת הלב לעובדה כי התקנת מצלמות בקיבוץ יותר "קשה" חברתית ותדמיתית מאשר בעיר הגדולה לנוכח, בין היתר, המורכבות וההשלכות הנובעות מהמעשה דווקא בצורת החיים הקיבוצית. נשאיר את הנושא לשיקולם. בכל אופן, מבחינתי, תודה על ההצעה.

 

[nightslice]

התנכלות מצד שכנים על רקע (כנראה) הומופובי

היי, נקלענו למצב מאוד קשה מול השכנים שלנו, ואשמח לקבל את חוות דעתכם בנושא. לפני כשנה עברנו בן זוגי ואני להתגורר בקיבוץ. שנינו גברים הומואים, ובניגוד למה שציפינו, המעבר היה מאוד נוח והרוב המוחלט של האנשים מקבל אותנו כאן כשווים ולא מייחס חשיבות מיוחדת לזהות המינית שלנו. בחודשים האחרונים, ומדובר על משהו שנמשך תקופה מאוד ארוכה, השכנים המתגוררים בסמוך אלינו מתנכלים אלינו בצורות שונות. החל בפגיעה ברכוש הנמצא בשטח שלנו, דרך כניסה בלתי-פוסקת לגינה הפרטית, וכלה בעקירת צמחים ושיחים ששתלנו או שהיו כאן בשטחנו. הם גם התלוננו עלינו בפני הנהלת הקיבוץ ובפני חברים רבים כאן, בטענה שאנחנו (!) מטרידים אותם. דיברתי איתם כמה פעמים בעבר, בעיקר כשרק עברנו, ושוב ושוב שאלתי אם דברים מסוימים שאנחנו עושים מפריעים להם כדי לוודא שאורח החיים שהבאנו איתנו מהעיר לא מתנגש עם מה שרגילים ומכירים פה. אנחנו מתכוונים להקים כאן משפחה והתחלנו בתהליכים, ולכן היה חשוב לי ולבן הזוג שלי לעבור למקום שבו נמצאת המשפחה (שלו), וליצור פה קשרים טובים עם האנשים. הם אמרו שהכל בסדר, ולכן היינו מופתעים כשהתקשרו מהנהלת הקיבוץ וקראו לנו לשיחת נזיפה שבה אנחנו היינו צריכים להבהיר מה אנחנו עשינו לא בסדר וכו'. זה היה מעליב, משפיל, מבזה. מעולם לא הרגשתי ששופטים אותי, אותנו, כל כך קשה, וגם אם כן - מעולם לא נתקלתי בפעולות כל כך אלימות, גם אם לא פיזית, כלפיי על רקע הנטייה המינית שלי. פעם אחרי פעם אנחנו מיישרים קו עם הדרישות שהם מעלים. הם פתחו מעבר פרטי לגינה שלהם דרך השטח שהיה שלנו ונלקח, הרסו את מערכת ההשקייה שלנו, עקרו שיחים ופעם אחת השכן גם איים עלינו "אני אשבור לכם את כל הגינה", לאחר ששמנו גדרות במבוק בגבולות השטח שלנו כדי לתת תחושה מינימלית של פרטיות. הוצאנו אלפי שקלים על צמחים, גדרות ודברים שונים שנהרסו בגללם, וסתמנו את הפה. כשהגענו להנהלת הקיבוץ, סופסוף מישהו הקשיב לנו והגענו לסוג של הסדר ואפילו נחתם חוזה פישור. היינו מאושרים כי חשבנו שהשארנו את התקופה השחורה הזו מאחור, אבל לא עבר יותר מחודש והכל חזר לקדמותו. אולי אפילו יותר גרוע. הבוקר קמתי ויצאתי לגינה כדי לגלות שאחד הצמחים שלנו נגזם. שני עציצים גדולים שהיו בתוך הכניסה לבית נופצו. אני לא יכול לתלות בהם את האשמה ואין לי הוכחות, אבל כל הדברים שקרו כאן לא משאירים יותר מדי אופציות. הנזקים קטנים מכדי שנוכל להגיש תלונה או משהו, אבל מעבר לנזק הכספי, זה פשוט שובר לי את הלב בכל פעם לגלות עד כמה אנשים מוכנים ללכת רחוק בשנאה שלהם. יום אחד חזרתי הביתה מחבר ומצאתי פה מלא זבל שמישהו (הם?) פיזר על כל הכניסה שלנו. אנחנו מאוד אוהבים את המקום ואת החיים כאן, אבל מתחילים להבין שאולי זה לא מקומנו, ושאולי עדיף לחזור לעיר. ומצד שני, זה כל כך מתסכל שזוג אחד יכול להרוס לנו את החיים ולקחת אותנו שמונים אלף צעדים לאחור. זה אולי נשמע קטנוני ומינורי, אלו בסה"כ דברים קטנים, אבל התחושה האיומה הזו של מישהו שכל הזמן מנסה לחדור לך לפרטיות, להרוס לך, להציק, כל הדברים האלה פשוט הורסים לנו את החיים בכ"כ הרבה מובנים. המצחיק הוא, שהעובדה שהם חברי קיבוץ ומכירים פה את כולם מגיל אפס, הופכת אותנו למפלצות. אני לא חושב שאני צריך להצדיק את עצמי בפני מישהו על שמועות מרושעות שהם מפיצים, אבל בכל זאת, מתחיל להרגיש את הניכור מחלחל פנימה. וזה כואב. מה גם שבכל רגע נתון הקיבוץ יכול לבחור לסלק אותנו מכאן, כפי שהשכן טרח להבהיר לנו בטלפון כשאמר שהוא מתקשר לאחראית על הדירות פה. מה כדאי לעשות? אנחנו עדיין מעדיפים לשמור על הדברים ברמה כמה שיותר נמוכה. חשבנו להגיש תלונה במשטרה אבל בשל האופי של הקיבוץ זה עלול להפוך לקטסטרופה. אנחנו גם ממש לא רוצים להתחיל מלחמה, אבל אם אני מבין נכון, ולמרות שקשה להודות בזה, המלחמה התחילה ביום שעברנו לגור כאן, ואולי לפני זה, ביום שנולדנו הומואים, או השד יודע מה כבר עשינו להם. אני שובר את הראש בניסיון לחפש מה באמת לא בסדר בנו, ופשוט לא מצליח. בתוכי אני מקווה שאולי זה משהו שאמרנו/עשינו ולא הנטייה שלנו, אבל עם הזמן והשנים אתה לומד לזהות שנאה כלפי מי ומה שאתה, כבר בעיניים עצומות. זה חלק מהחוויה של כל הומו, אני חושב. לדעת מתי אתה עומד מול שנאה על רקע מה שאתה, לא מי שאתה. סליחה שכתבתי יותר מדי. התחושה הזו בעקבות זה שיצאתי בבוקר לגינה וראיתי את ההרס שהם עשו כאן קצת ערערה אותי. אשמח לעזרתכם ועצתכם. תודה

 

[עופר רשו]

תשובה

מבלי לפגוע צריך לדעת שאנשים רעים וקטנים קיימים תמיד ולווא דווקא בגלל הזהות המינית שלכם. גם בעיר הגדולה יכולים להתקל בשכנים רעים וגם אז זה לא יהיה קשור דווקא לנטייה מינית. שוב אני לא מכיר את תקנון הקיבוץ והליכי הדחת חברים או מי אשר מתגורר בשטחו אבל אני מאמין שלסלק אתכם מהקיבוץ רק בגלל נטייה מינית אי-אפשר ו"התפקיד" שלכם זה לא "לתת" להם נשק אחר ובמקביל ל"שחק" פסיכולגית ובשתיקה על הנזק שיכול להיגרם לקיבוץ ולתנועה בכלל ממהלך שכזה. אני הייתי מרים את הראש ואומר לכולם שאצלי הכל גן-עדן!!! ולפעמים החיכוך עם השכן דווקא מגביר את ההתעסקות בכם ואולי רצוי לשקול מדיניות של "בלאגן" שיהיה שבור ושיהיה לא פרפקט וכו' בבחינת לא להראות שאתם פגיעים וקל להפחיד אתכם. לגבי שינויים מתבקשים אולי כדאי לשקול מעבר למבנה אחר או שיחה בגובה העיניים של מה מפריע באמת, ואולי כדאי שתקליטו אותה מבלי שידעו. בסופו של יום גם אחרי כל המלחמות ובהנחה ותנצחו אני מניח שלא תרצו ולא כיף לחיות במקום שלא רוצים אתכם או עושים לכם רע. ושוב זה יכול לקרות גם בעיר. צריך לעשות בדק בית יסודי ולנסות להגיע לפתרון יצירתי שינסה להביא לשלום. אין לי את מלוא הנתונים והיכולת לנסות ולדמיין פיתרון יצירתי. המסלול הפלילי לא נראה לי הכיוון שכן בסופו של יום תנצחו את הקרב אך תפסידו במלחמה.

 

[nightslice]

תודה רבה עופר!

ראשית תודה על התשובה המהירה והמפורטת. תחושת הבטן שלי זהה לזו שלך. איני חושב שמלחמה משפטית היא הפתרון, ולכן נמנעו מלהגיש תלונה או תביעה, ואפילו לנקוט באיזשהו אמצעי שכזה. לכל אורך הדרך, אנחנו בעיקר מבליגים, מתוך רצון ותקווה שמתישהו הדרישות והמעשים שלהם יפסקו. לגבי הנטייה המינית, איננו בטוחים שזה המצב, אך בשטח יש סימנים המראים אחרת. למשל כיתובים על האוטו שלי, שלא משאירים יותר מדי ספק בטיבם ("הומואים מזדיינים", ביטוי שמגעיל אותי אפילו לחזור עליו). לגבי שיחה איתם, יזמנו בכמה הזדמנויות וניסינו לדבר, להבין ולשאול. זה לא עוזר. בפנים הם אומרים לנו שהכל בסדר, רגע אחרי שאנחנו מסובבים את הגב הם מתנהלים אחרת. זה מאוד מוזר, ובתוך תוכי אני מקווה שזה משהו שעשינו ולא הזהות שלנו שמכתיבה את היחס הזה. שוב, תודה על העצות. הארת את עיניי, ואני אנסה בעיקר ליזום שוב איזושהי תקשורת מתקנת.