אני רואה כפול
New member
התפוז לא נופל רחוק מהתאומות/פרק 12
"וואו!", אמר רועי לאחר הנשיקה. "אז... אנחנו עדיין הולכים ביחד מחר בערב?", שאלה שלי בחשש. "ברור!!!", אמר רועי, נישק אותה על הלחי והלך. ´עכשיו אני צריכה למצוא את מי שהפיץ עלי את השמועה הזו´, חשבה שלי. "מנדי, אפשר לדבר איתך?", אמרה אלקסיס למנדי שהייתה בספריה. "בטח...", אמרה מנדי והניחה את הספר שהיא קראה על השולחן. "תקשיבי... הדס סיפרה לי שבסוף זו הייתה עינת שהפלילה אותך ואני מרגישה ממש רע שהעפתי אותך מהקבוצה בלי לברר קודם", אמרה אלקסיס והמשיכה, "אז הנה...", היא הושיטה למנדי את מדי הקבוצה. "חזרתי להיות מעודדת?!", שאלה מנדי בהתלהבות. "כן!!! אל תשכחי שמחר יש את המשחק הראשון של בית הספר אז תהיי באולם בספורט בשעה 7:30 בבוקר להדרכה", אמרה אלקסיס והלכה. אסף ומוטי היו בחדר האוכל, אכלו את ארוחת הערב שלהם. לפתע נכנסה לחדר האוכל ילדה חדשה. "וואו!!!", אמר אסף למוטי, "מי זאת?". "אין לי מושג... היא בטח תלמידה חדשה", אמר מוטי והמשיך לאכול. "היא נראית טוב! ממש טוב!", אמר אסף בהתפעלות. "אמממ... אסף? מה אומר לך השם... אלונה?", שאל מוטי. "תעשה לי טובה מוטי... איך אפשר להשוות?! הילדה הזאת נראית הרבה יותר טוב מאלונה!", אמר אסף. "אסף! אלונה היא חברה שלך!!!", אמר מוטי. "אני יודע את זה!", אמר אסף והמשיך לבהות בילדה החדשה. "קארין! אני שמח שתפסתי אותך. אנחנו צריכים לדבר!", אמר טיילור. "אם זה בקשר לנשיקה אז... אני לא יודעת מה קרה לי... פשוט נורא קשה לי בזמן האחרון ואני נורא לחוצה...", הסבירה קארין. "אני מבין אבל... עדיף שזה יישאר בינינו. עוד יכולים להעיף אותי מבית הספר אם זה יתגלה", אמר טיילור. "אבל טיילור... אני אוהבת אותך", קארין ניסתה להישמע חסרת אונים. טיילור נישק את קארין. "גם אני אוהב אותך, אבל זה פשוט מסוכן כל העניין הזה. אני מורה שלך!", הוא אמר. קארין הסתכלה על טיילור בכעס והלכה לחדרה. "שלום. את קשת?", שאלה אלקסיס. "זהו שמי!", אמרה קשת שאכלה, יחד עם מורן, ארוחת ערב. "אני מבינה שאת חדשה", אמרה אלקסיס. "את מבינה נכון...", קשת אמרה. "אז בואי אני אסביר לך כלל מאוד חשוב בבית סיפרנו- עם המעודדות לא מתעסקים. כי מתעסקים איתן, החיים שלך יהרסו לאט לאט", אלקסיס איימה. "לא זכור לי שהתעסקתי עם איזושהי מעודדת", חשבה קשת. "שלי... מכירה?", שאלה אלקסיס. "אהה... כן, סוסת היאור הקטנה.... פחחחחחח... היא מעודדת?", צחקה קשת. "שלי היא חברה שלי! התעסקת איתה- התעסקת איתי! ותאמיני לי שאת לא רוצה להתעסק איתי!", אלקסיס שוב איימה. "אווו... נקמת המעודדת.... תראי איך אני משקשקת", קשת צחקה. אלקסיס חזרה למקומה ליד שלי ונועה. "היא כבר תדע מי זו אלקסיס", היא אמרה. "מי זו הייתה, המלעונה הזו?", שאלה קשת את מורן. "זו הייתה אלקסיס, היא אחת מהמעודדות הראשיות של בית הספר, לא נראה לי שזה היה רעיון כל כך טוב להסתבך איתה...", מורן חששה. "למה מי היא שתאיים עלי?! היא לא מפחידה אותי... והיא גם לא צריכה להפחיד אותך!", קשת קבעה. יום שבת, 7.9.2003, שעה 9:00. כל בית הספר ישב ביציע במגרש הכדורגל וצפה במשחק של קבוצת בית הספר ("התאומים") נגד הקבוצה של בית הספר ´תלמה ילין´. המעודדות היו במגרש ושרו כל מיני מוראלים על הקבוצה. (ע"פ חברים בכל מיני צבעים/שרית חדד) איזה כיף שיש המון תאומים המון תאומים בצבעים ירוקים ירוק בקבוק, ירוק בהיר איזה כיף שיש כאלה תאומים! המעודדות ביצעו כל מיני תרגילי התעמלות. "גוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול", צעק אסף על המגרש. התוצאה הוכרעה. 2:0 לטובת התאומים. קבוצת התאומים ניצחה במשחק. כל התלמידים ירדו למגרש כדי להריע לקבוצה שלהם. רק אלקסיס מיהרה למקלחות. היא לא רצתה לראות את מוטי. "היית מדהים מוטי שלי!", אמרה רות וחיבקה אותו. "כל הכבוד אספוש!!!!", אלונה אמרה והשניים התחבקו גם כן. לפתע אסף ראה שוב את הילדה המהממת מארוחת הערב אתמול. הוא הביט בה והיא לרגע הרימה את מבטה והביטה בו חזרה. "אוף! רציתי לראות את המשחק...", אמרה נטע. "מה יותר חשוב לך? לראות משחק מטופש או לארגן את מה שיהיה היום בערב? הערב שיגרום לנו להיות מקובלות", שאלה עדי. "דהההה... ברור שהערב יותר חשוב!", אמרה אלינור. "אז יאללה. פשוט דיבורים יותר מעשים! יש עוד מלא דברים לארגן לערב", אמרה עדי. אליסה התכוננה למבחן שיש לה ביום ראשון בלשון כשלפתע נשמעה דפיקה על הדלת. "פתוח", אמרה אליסה כשראשה קבור בספר הלשון. "היי...", אמר ניר בקול מבויש. "ניר!", אליסה קמה ממיטה וסידרה את שערה. "חשבתי על מה שאמרת לי אתמול בערב", ניר אמר. "ו...?", שאלה אליסה. ניר התקרב אליה, החזיק את ראשה בין ידיו ונישק אותה. "אליסה, את מבינה את החומר למבחן בלשון?!", עליזה לפתע נכנסה לחדר. "ניר!!!!!!!!!!!!!", צעקה עליזה, "אני לא מאמינה", היא אמרה וזרקה על שניהם את ספר הלשון של אליסה ויצאה מין החדר. השעה הייתה 19:00. אלינור, עדי, נטע ואור חיכו באולם הספורט לילדים שהיו אמורים להגיע. אז מי הגיע? אלקסיס, נועה, הדס, אריאלה, אליסה, אלונה, אסף, מוטי, שי, דנה, דניאל, רועי, שלי, רות, שרון, קשת והילדה החדשה. "זה ממש עלוב!", אמרה עדי, "זה כל מי שהגיע?!". "כנראה שכן... כדאי שנתחיל. כבר 19:15", הציעה אור. "ברוכים הבאים כולם לערב גיבוש שהכנו לכם!", צעקה עדי. הערב החל. הילדים התחלקו לשתי קבוצות ועברו משחקים שונים ומגוונים במהלך הערב ובסופו של הערב הם שיחקו ´אמת או חובה´. "קשת- אמת או חובה?", שאלה שרון, שהבקבוק כוון עליה ועל קשת. "אמת", אמרה קשת. "אמת שאת אחות של עינת?", שאלה שרון. "אמת לאמיתה!", ענתה קשת בגאווה. קשת סובבה את הבקבוק והבקבוק עצר על אליסה ורועי. "רועי- אמת או חובה?", שאלה אליסה. "חובה", אמר רועי. אליסה חשבה שנייה. "חובה עליך לנשק עכשיו את הילדה שהכי מוצאת בעיניך פה במעגל", ציוותה אליסה. אריאלה, שישבה ליד שלי, נכנסה ללחץ. רועי קם ממקומו והלך לאט לכיוונה של אריאלה. הוא התכופף, הפנה את מבטו לשלי ונישק אותה. אריאלה רתחה מזעם. רועי חזר למקומו וסובב את הבקבוק. "אמת או חובה?", שאל אסף. "חובה...", ענתה הילדה החדשה. "חובה עלייך להגיד לי איך קוראים לך", אמר אסף. "חחחחחחח", הילדה צחקקה. "קוראים לי ענבר", היא ענתה. ´ענבר... איזה שם יפה´, חשב אסף. ענבר סובבה את הבקבוק. "שרון- אמת או חובה?", שאלה רות. "אמממ... אמת", בחרה שרון. "מי הבן שאת הכי מחבבת בבית ספר?", שאלה רות. "אמממ... האמת... שאני הכי מחבבת את... מוטי", שרון ענתה בביישנות והביטה במוטי. גם רות הביטה במוטי מסמיק וכעסה. שרון סיבבה בבושה את הבקבוק. "שי- אמת או חובה?", שאלה אלקסיס בקול מתנשא. "חובה!", שי אמרה. "חחחח.... חובה עליך, ללכת למערכת הקריזה של בית הספר ולהגיד- ´להקת הג´אז היא חרא! הצטרפו עכשיו לקבוצת המעודדות של אלקסיס הפצצה´", אמרה אלקסיס. "אין מצב...", שי קבעה. "סליחה?! אמרת חובה אז תתמודדי עם החובה שנתנו לך!", צעקה אלקסיס. שי הביטה באלקסיס בשנאה ויצאה מהאולם. הילדים חיכו דקה-שתיים ולפתע שמעו ברמקול ´להקת הג´אז היא חרא! הצטרפו עכשיו לקבוצת המעודדות של אלקסיס הפצצה´. כל הילדים החלו לצחוק. שי חזרה וסובבה את הבקבוק. "אריאלה- אמת או חובה?", שאלה קשת. "אמת...", אריאלה ענתה. "אמממ.... מתי התנשקת בפעם הראשונה?", שאלה קשת. הדס ורועי הסתכלו על אריאלה והיא הסתכלה על רועי. "אני... אני עדיין לא התנשקתי אף פעם", אריאלה אמרה. דניאל היה מופתע. "ברור! מי ירצה לנשק אחת כמוך?", צחקה אלקסיס. נועה, שרון ושלי הצטרפו לצחוקה. "אני מצטערת שאני לא זונה כמוך!!!", אריאלה התחילה לבכות ויצאה מהאולם. דניאל רץ אחריה. "אריאלה תרגעי...", הוא חיבק אותה. הם הביטו אחד בשני ובלי לשים לב הם התנשקו. נשיקה ראשונה.
"וואו!", אמר רועי לאחר הנשיקה. "אז... אנחנו עדיין הולכים ביחד מחר בערב?", שאלה שלי בחשש. "ברור!!!", אמר רועי, נישק אותה על הלחי והלך. ´עכשיו אני צריכה למצוא את מי שהפיץ עלי את השמועה הזו´, חשבה שלי. "מנדי, אפשר לדבר איתך?", אמרה אלקסיס למנדי שהייתה בספריה. "בטח...", אמרה מנדי והניחה את הספר שהיא קראה על השולחן. "תקשיבי... הדס סיפרה לי שבסוף זו הייתה עינת שהפלילה אותך ואני מרגישה ממש רע שהעפתי אותך מהקבוצה בלי לברר קודם", אמרה אלקסיס והמשיכה, "אז הנה...", היא הושיטה למנדי את מדי הקבוצה. "חזרתי להיות מעודדת?!", שאלה מנדי בהתלהבות. "כן!!! אל תשכחי שמחר יש את המשחק הראשון של בית הספר אז תהיי באולם בספורט בשעה 7:30 בבוקר להדרכה", אמרה אלקסיס והלכה. אסף ומוטי היו בחדר האוכל, אכלו את ארוחת הערב שלהם. לפתע נכנסה לחדר האוכל ילדה חדשה. "וואו!!!", אמר אסף למוטי, "מי זאת?". "אין לי מושג... היא בטח תלמידה חדשה", אמר מוטי והמשיך לאכול. "היא נראית טוב! ממש טוב!", אמר אסף בהתפעלות. "אמממ... אסף? מה אומר לך השם... אלונה?", שאל מוטי. "תעשה לי טובה מוטי... איך אפשר להשוות?! הילדה הזאת נראית הרבה יותר טוב מאלונה!", אמר אסף. "אסף! אלונה היא חברה שלך!!!", אמר מוטי. "אני יודע את זה!", אמר אסף והמשיך לבהות בילדה החדשה. "קארין! אני שמח שתפסתי אותך. אנחנו צריכים לדבר!", אמר טיילור. "אם זה בקשר לנשיקה אז... אני לא יודעת מה קרה לי... פשוט נורא קשה לי בזמן האחרון ואני נורא לחוצה...", הסבירה קארין. "אני מבין אבל... עדיף שזה יישאר בינינו. עוד יכולים להעיף אותי מבית הספר אם זה יתגלה", אמר טיילור. "אבל טיילור... אני אוהבת אותך", קארין ניסתה להישמע חסרת אונים. טיילור נישק את קארין. "גם אני אוהב אותך, אבל זה פשוט מסוכן כל העניין הזה. אני מורה שלך!", הוא אמר. קארין הסתכלה על טיילור בכעס והלכה לחדרה. "שלום. את קשת?", שאלה אלקסיס. "זהו שמי!", אמרה קשת שאכלה, יחד עם מורן, ארוחת ערב. "אני מבינה שאת חדשה", אמרה אלקסיס. "את מבינה נכון...", קשת אמרה. "אז בואי אני אסביר לך כלל מאוד חשוב בבית סיפרנו- עם המעודדות לא מתעסקים. כי מתעסקים איתן, החיים שלך יהרסו לאט לאט", אלקסיס איימה. "לא זכור לי שהתעסקתי עם איזושהי מעודדת", חשבה קשת. "שלי... מכירה?", שאלה אלקסיס. "אהה... כן, סוסת היאור הקטנה.... פחחחחחח... היא מעודדת?", צחקה קשת. "שלי היא חברה שלי! התעסקת איתה- התעסקת איתי! ותאמיני לי שאת לא רוצה להתעסק איתי!", אלקסיס שוב איימה. "אווו... נקמת המעודדת.... תראי איך אני משקשקת", קשת צחקה. אלקסיס חזרה למקומה ליד שלי ונועה. "היא כבר תדע מי זו אלקסיס", היא אמרה. "מי זו הייתה, המלעונה הזו?", שאלה קשת את מורן. "זו הייתה אלקסיס, היא אחת מהמעודדות הראשיות של בית הספר, לא נראה לי שזה היה רעיון כל כך טוב להסתבך איתה...", מורן חששה. "למה מי היא שתאיים עלי?! היא לא מפחידה אותי... והיא גם לא צריכה להפחיד אותך!", קשת קבעה. יום שבת, 7.9.2003, שעה 9:00. כל בית הספר ישב ביציע במגרש הכדורגל וצפה במשחק של קבוצת בית הספר ("התאומים") נגד הקבוצה של בית הספר ´תלמה ילין´. המעודדות היו במגרש ושרו כל מיני מוראלים על הקבוצה. (ע"פ חברים בכל מיני צבעים/שרית חדד) איזה כיף שיש המון תאומים המון תאומים בצבעים ירוקים ירוק בקבוק, ירוק בהיר איזה כיף שיש כאלה תאומים! המעודדות ביצעו כל מיני תרגילי התעמלות. "גוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול", צעק אסף על המגרש. התוצאה הוכרעה. 2:0 לטובת התאומים. קבוצת התאומים ניצחה במשחק. כל התלמידים ירדו למגרש כדי להריע לקבוצה שלהם. רק אלקסיס מיהרה למקלחות. היא לא רצתה לראות את מוטי. "היית מדהים מוטי שלי!", אמרה רות וחיבקה אותו. "כל הכבוד אספוש!!!!", אלונה אמרה והשניים התחבקו גם כן. לפתע אסף ראה שוב את הילדה המהממת מארוחת הערב אתמול. הוא הביט בה והיא לרגע הרימה את מבטה והביטה בו חזרה. "אוף! רציתי לראות את המשחק...", אמרה נטע. "מה יותר חשוב לך? לראות משחק מטופש או לארגן את מה שיהיה היום בערב? הערב שיגרום לנו להיות מקובלות", שאלה עדי. "דהההה... ברור שהערב יותר חשוב!", אמרה אלינור. "אז יאללה. פשוט דיבורים יותר מעשים! יש עוד מלא דברים לארגן לערב", אמרה עדי. אליסה התכוננה למבחן שיש לה ביום ראשון בלשון כשלפתע נשמעה דפיקה על הדלת. "פתוח", אמרה אליסה כשראשה קבור בספר הלשון. "היי...", אמר ניר בקול מבויש. "ניר!", אליסה קמה ממיטה וסידרה את שערה. "חשבתי על מה שאמרת לי אתמול בערב", ניר אמר. "ו...?", שאלה אליסה. ניר התקרב אליה, החזיק את ראשה בין ידיו ונישק אותה. "אליסה, את מבינה את החומר למבחן בלשון?!", עליזה לפתע נכנסה לחדר. "ניר!!!!!!!!!!!!!", צעקה עליזה, "אני לא מאמינה", היא אמרה וזרקה על שניהם את ספר הלשון של אליסה ויצאה מין החדר. השעה הייתה 19:00. אלינור, עדי, נטע ואור חיכו באולם הספורט לילדים שהיו אמורים להגיע. אז מי הגיע? אלקסיס, נועה, הדס, אריאלה, אליסה, אלונה, אסף, מוטי, שי, דנה, דניאל, רועי, שלי, רות, שרון, קשת והילדה החדשה. "זה ממש עלוב!", אמרה עדי, "זה כל מי שהגיע?!". "כנראה שכן... כדאי שנתחיל. כבר 19:15", הציעה אור. "ברוכים הבאים כולם לערב גיבוש שהכנו לכם!", צעקה עדי. הערב החל. הילדים התחלקו לשתי קבוצות ועברו משחקים שונים ומגוונים במהלך הערב ובסופו של הערב הם שיחקו ´אמת או חובה´. "קשת- אמת או חובה?", שאלה שרון, שהבקבוק כוון עליה ועל קשת. "אמת", אמרה קשת. "אמת שאת אחות של עינת?", שאלה שרון. "אמת לאמיתה!", ענתה קשת בגאווה. קשת סובבה את הבקבוק והבקבוק עצר על אליסה ורועי. "רועי- אמת או חובה?", שאלה אליסה. "חובה", אמר רועי. אליסה חשבה שנייה. "חובה עליך לנשק עכשיו את הילדה שהכי מוצאת בעיניך פה במעגל", ציוותה אליסה. אריאלה, שישבה ליד שלי, נכנסה ללחץ. רועי קם ממקומו והלך לאט לכיוונה של אריאלה. הוא התכופף, הפנה את מבטו לשלי ונישק אותה. אריאלה רתחה מזעם. רועי חזר למקומו וסובב את הבקבוק. "אמת או חובה?", שאל אסף. "חובה...", ענתה הילדה החדשה. "חובה עלייך להגיד לי איך קוראים לך", אמר אסף. "חחחחחחח", הילדה צחקקה. "קוראים לי ענבר", היא ענתה. ´ענבר... איזה שם יפה´, חשב אסף. ענבר סובבה את הבקבוק. "שרון- אמת או חובה?", שאלה רות. "אמממ... אמת", בחרה שרון. "מי הבן שאת הכי מחבבת בבית ספר?", שאלה רות. "אמממ... האמת... שאני הכי מחבבת את... מוטי", שרון ענתה בביישנות והביטה במוטי. גם רות הביטה במוטי מסמיק וכעסה. שרון סיבבה בבושה את הבקבוק. "שי- אמת או חובה?", שאלה אלקסיס בקול מתנשא. "חובה!", שי אמרה. "חחחח.... חובה עליך, ללכת למערכת הקריזה של בית הספר ולהגיד- ´להקת הג´אז היא חרא! הצטרפו עכשיו לקבוצת המעודדות של אלקסיס הפצצה´", אמרה אלקסיס. "אין מצב...", שי קבעה. "סליחה?! אמרת חובה אז תתמודדי עם החובה שנתנו לך!", צעקה אלקסיס. שי הביטה באלקסיס בשנאה ויצאה מהאולם. הילדים חיכו דקה-שתיים ולפתע שמעו ברמקול ´להקת הג´אז היא חרא! הצטרפו עכשיו לקבוצת המעודדות של אלקסיס הפצצה´. כל הילדים החלו לצחוק. שי חזרה וסובבה את הבקבוק. "אריאלה- אמת או חובה?", שאלה קשת. "אמת...", אריאלה ענתה. "אמממ.... מתי התנשקת בפעם הראשונה?", שאלה קשת. הדס ורועי הסתכלו על אריאלה והיא הסתכלה על רועי. "אני... אני עדיין לא התנשקתי אף פעם", אריאלה אמרה. דניאל היה מופתע. "ברור! מי ירצה לנשק אחת כמוך?", צחקה אלקסיס. נועה, שרון ושלי הצטרפו לצחוקה. "אני מצטערת שאני לא זונה כמוך!!!", אריאלה התחילה לבכות ויצאה מהאולם. דניאל רץ אחריה. "אריאלה תרגעי...", הוא חיבק אותה. הם הביטו אחד בשני ובלי לשים לב הם התנשקו. נשיקה ראשונה.
