אני רואה כפול
New member
התפוז לא נופל רחוק מהתאומות/פרק 7
החדר היה מבולגן לחלוטין. הכיסאות, כל ספרי הלימוד, המצעים של המיטות וכל הניירות שהיו בחדר היו עכשיו מפוזרים על הרצפה. על אחת המיטות ישבו אליסה והדס עדיין המומות. אריאלה שעמדה בפתח הדלת עם דניאל שאלה: "מה קרה פה?!", מחכה לתשובה. "אין לי מושג. כשחזרתי מהחזרה ללהקת הזמר גילית את הכל ככה", אמרה הדס. "איך מישהו יכול היה להיכנס לחדר אם הוא היה נעול?", שאלה אריאלה בתמיהה. "אמממ.... הוא לא ממש היה נעול", היססה הדס. "מה זאת אומרת??", שאלה אריאלה. "תראי, אני מיהרתי לחזרות ואליסה עוד לא חזרה אז.... השארתי את החדר כמו שהוא והלכתי", אמרה הדס. "גנבו משהו?", אריאלה התפלאה שהיא לא התחילה לצעוק אלא שמרה על קור רוח. "לי לא...", אליסה נכנסה לשיחה. הדס החלה לבדוק אם משהו מחפציה האישיים חסר. "אני לא מאמינה!", אמרה הדס. "מה?!", צעקו אליסה ואריאלה ביחד. "גנבו לי 200 ₪ מהארנק!!!", צעקה הדס. "זה נורא.... מי כבר צריך את זה פה? הרי כולם כאן עשירים...", אריאלה התפלאה. "אני יודעת מי.... מנדי! היא הרי לומדת על מלגה!", האשימה אליסה. "כולן קיבלו את התלבושות שלהן?", שאלה קארין. "כן!", ענו כל הבנות ביחד. "אז ככה, חזרות: פעמיים בשבוע אחרי הלימודים בימי שני וחמישי אלא אם כן יש משחק של קבוצת הכדורגל ואז יש חזרות בכל יום. פאשלה אחת של מישהי מכן והיא עפה מהקבוצה! יש מספיק בנות אחרות שישמחו להיות במקומכן ואנחנו לא מתכוונות להתמודד עם בעיות משמעת", קארין הסבירה לבנות את הכללים. "אתן יכולות ללכת", אמרה לבסוף. "תגידי קארין, את לא חושבת שהיית קשוחה מידי?", שאלה נועה בחשש. "מה פתאום! הן צריכות לדעת מי הבוס!", הסבירה את עצמה קארין. "רק שמרב קשיחות לא יעברו ללהקת ג´אז... דרך אגב- איפה אלקסיס?", שאלה נועה. "היא מתכוננת", אמרה קארין. "ל-מה?", שאלה נועה. "יש לה דייט היום בערב!",צחקקה קארין. דפיקה נשמעה על דלת חדרה של אלקסיס. מוטי, שעמד מחוץ לדלת וחיכה לאלקסיס, נדהם! אלקסיס יצאה אליו בלבוש מדהים. היא לבשה חולצת סטרפלס לבנה ומכנסי ג´ינס נמוכים מתרחבים ומעל שניהם מעיל עור שחור שאחותה קנתה לה לבת מצווה. "ואוו!", אמר מוטי. "חחחח... אני יודעת!", אמרה אלקסיס. "שנלך?", שאל מוטי והושיט לאלקסיס את ידו. אלקסיס רצתה להושיט לו גם את ידה אך לפתע מישהי קראה לה מאחורה. "אלקסיס! אין לך מושג מה קרה!", אמרה הדס בהתרגשות. "מה?!", אמרה אלקסיס בחוסר סבלנות. "מישהו נכנס לי לחדר וגנב לי 200 ₪ מהארנק!!!", הסבירה הדס. "אז מה את רוצה ממני??", שאלה אלקסיס בהתנשאות. "אמרו לי שיכול להיות וזו מנדי מי שגנבה לי את הכסף", הדס הוסיפה. "SO?", שאלה אלקסיס. "שמעתי שהיא בקבוצת המעודדות שלך ו.... חשבתי שאולי תבררי לי...", אמרה הדס בחשש. "אני אברר לך", אמרה אלקסיס ולקחה את ידו של מוטי, "אבל עכשיו אני חייבת לזוז". "למה? לאן אתם הולכים?", שאלה הדס בהתעניינות. "להופעה של נטליה אוריירו!", ענה מוטי בהתלהבות. "מה? אבל הרי את שונאת את נטליה אוריירו אלקסיס...", אמרה הדס. "אהההה....אממממ.... ובכן.... אוףףףף, קרצייה! לכי מפה כבר!", אמרה אלקסיס ודחפה מעט את הדס. הדס הביטה על אלקסיס, מזועזעת, והלכה משם. "אם את לא אוהבת את נטליה אוריירו אז למה לא אמרת לי?", שאל מוטי, פגוע. "כי ראיתי שמאוד התאמצת כדי להשיג כרטיסים והתלהבת מזה שאני אלך איתך אז לא רציתי להרוס לך...", התנצלה אלקסיס. "שטויות! אני בעצמי לא מת עליה... פשוט חשבתי שאת אוהבת אותה", אמר מוטי. "אולי פשוט נלך לאיזה טיול בפארק או משהו כזה?", הציעה אלקסיס. "נשמע לי מעולה!", ענה מוטי. השניים החזיקו ידיים והלכו לכיוון היציאה. דמות חשוכה עמדה מאחורי הפינה, הסתכלה עליהם מתרחקים. "אז יש לך חברה חדשה מה?", היא אמרה, "לא להרבה זמן". שלי ישבה ליד אחד השולחנות, אכלה ארוחת ערב. אריאלה הניחה את המגש שלה ליד שלי והתיישבה. "מה את רוצה עכשיו?", שאלה שלי באדישות. "את לא מכירה אותו", קבעה אריאלה. "את מי?", שאלה שלי. "את רועי!", אמרה אריאלה. "עוד פעם את עם השטויות שלך? תקשיבי אריאלה- הייתם חברים.... הייתם.... נפרדתם ועכשיו הוא חופשי לעשות מה שבראש שלו. ואם בראש שלו להסתובב איתי אז את צריכה להתמודד עם זה!", אמרה שלי. "הוא ממש לא כמו מה שאת חושבת! את חושבת שהוא עדין, מתחשב, חמוד.... הוא לא!!!", הסבירה אריאלה. "תפסיקי להתעסק לי בעניינים!", לחשה בכעס שלי ויצאה בהפגנתיות מחדר האוכל. "אני רק רוצה להגן עלייך...", אמרה אריאלה בעצב. ניר ועליזה הלכו מחובקים במסדרון. "עליזה! מה המצב? כמה זמן לא ראיתי אותך!", אמרה אלונה. "היי אלונה", אמרה עליזה. "ואי! את וניר עדיין חברים? כבר שלוש שנים אם אני לא טועה, נכון?", שאלה אלונה. "כן!", ענו שניהם. "ומה איתך? אתם שניכם חברים?", שאלה עליזה על אלונה ואסף שעמד לידה. אלונה ואסף החליפו מבטים. "אמממ, לא אנחנו לא חברים", קבעה אלונה. "אההה....", אמרה עליזה. "תקשיבו, בדיוק דיברתי עם עליזה על זה שאני לוקח אותה לארוחה מפוארת במסעדה לכבוד השנה השלישית שאנחנו חברים. רוצים להצטרף אלינו?", שאל ניר. "בטח!", אסף קפץ על המציאה בעוד הוא עדיין מבואס מהתשובה של אלונה לשאלה של עליזה. "אז קבענו- מחר בשעה 19:00 תהיו מוכנים", אמר ניר. אלקסיס, שחזרה מהטיול בפארק, הלכה לעשות ביקור קצר בחדרה של מנדי. "עינת, את לא מתרגשת מזה שהתקבלנו לקבוצת המעודדות?!", שאלה מנדי בשמחה. "כן... זה ממש סבבה!", אמרה עינת. "תארי לעצמך כמה בנים ירדפו אחרינו עכשיו!", חלמה מנדי. *דפיקה על הדלת* "מי שם?", שאלה עינת. "אלקסיס", ענתה אלקסיס. "איזו התרגשות! היא בטח באה להודיע לנו שמחר יש חזרה או משהו כזה!", אמרה מנדי בזמן שעינת פתחה את הדלת ונתנה לאלקסיס להיכנס. "תגידי מנדי... את.... פה על מלגה נכון?", שאלה אלקסיס. "כן!", אמרה מנדי. "ואין לך הרבה כסף בבית, נכון?", שאלה אלקסיס. "אמממ.... נכון... למה?", שאלה מנדי. "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב מותק! עם חברות שלי לא מתעסקים! כסף, לכי לגנוב ממישהו אחר!!!", צעקה אלקסיס ונתנה למנדי סטירה. עינת הביטה על המרחש מהצד והתאפקה לא לצחוק. אלקסיס התקדמה לכיוון הדלת ואמרה: "אה כן.... את עפה מקבוצת המעודדות... בזמנך החופשי תחזירי לנו את התלבושת!", אמרה אלקסיס ועזבה בטריקת דלת. "אני לא כועסת עלייך טיאנטי, הרי את לא בחרת מי יכנס ללהקה!", אמרה עמר. "אני יודעת אבל אני עדיין מרגישה אשמה", אמרה טיאנטי. "היחידות שצריכות להרגיש אשמות הן שי ודנה!", קבעה עמר. "... מדברים על האתונות", לחשה עמר ושמה לשי רגל כדי שתיפול. "מי את חושבת שאת?! תשאירי את הרגליים שלך לעצמך או ש...", איימה שי. "או שמה?!?!", שאלה עמר בזלזול. "או שאת תכירי את היד שלי מקרוב", אמרה שי והשתיים החלו להרביץ אחת לשנייה. דנה וטיאנטי ניסו להפריד ביניהן אך לא הצליחו. מוטי, שעבר בסביבה, רץ לעבר המהומה והפריד בין שתי הבנות. "מה קרה לכן?!", הוא צעק, "השתגעתן?!". שתי הבנות הסתכלו על הרצפה בבושה וכל אחת הלכה עם חברתה לכיוון אחר. "שלום. אלקסיס?", שאלה ילדה עם חיוך רחב. "כן, זו אני", ענתה אלקסיס שבדיוק הוציאה משהו מהלוקר שלה. "נעים מאוד, אני רות", ענתה הילדה, "ראיתי אותך קודם עם ילד אחד. קוראים לו מוטי. אתם חברים?". "אמממ, כן... נראה לי. למה?", שאלה אלקסיס. "יש לי משהו חשוב מאוד לספר לך", אמרה רות בקול דרמטי.
החדר היה מבולגן לחלוטין. הכיסאות, כל ספרי הלימוד, המצעים של המיטות וכל הניירות שהיו בחדר היו עכשיו מפוזרים על הרצפה. על אחת המיטות ישבו אליסה והדס עדיין המומות. אריאלה שעמדה בפתח הדלת עם דניאל שאלה: "מה קרה פה?!", מחכה לתשובה. "אין לי מושג. כשחזרתי מהחזרה ללהקת הזמר גילית את הכל ככה", אמרה הדס. "איך מישהו יכול היה להיכנס לחדר אם הוא היה נעול?", שאלה אריאלה בתמיהה. "אמממ.... הוא לא ממש היה נעול", היססה הדס. "מה זאת אומרת??", שאלה אריאלה. "תראי, אני מיהרתי לחזרות ואליסה עוד לא חזרה אז.... השארתי את החדר כמו שהוא והלכתי", אמרה הדס. "גנבו משהו?", אריאלה התפלאה שהיא לא התחילה לצעוק אלא שמרה על קור רוח. "לי לא...", אליסה נכנסה לשיחה. הדס החלה לבדוק אם משהו מחפציה האישיים חסר. "אני לא מאמינה!", אמרה הדס. "מה?!", צעקו אליסה ואריאלה ביחד. "גנבו לי 200 ₪ מהארנק!!!", צעקה הדס. "זה נורא.... מי כבר צריך את זה פה? הרי כולם כאן עשירים...", אריאלה התפלאה. "אני יודעת מי.... מנדי! היא הרי לומדת על מלגה!", האשימה אליסה. "כולן קיבלו את התלבושות שלהן?", שאלה קארין. "כן!", ענו כל הבנות ביחד. "אז ככה, חזרות: פעמיים בשבוע אחרי הלימודים בימי שני וחמישי אלא אם כן יש משחק של קבוצת הכדורגל ואז יש חזרות בכל יום. פאשלה אחת של מישהי מכן והיא עפה מהקבוצה! יש מספיק בנות אחרות שישמחו להיות במקומכן ואנחנו לא מתכוונות להתמודד עם בעיות משמעת", קארין הסבירה לבנות את הכללים. "אתן יכולות ללכת", אמרה לבסוף. "תגידי קארין, את לא חושבת שהיית קשוחה מידי?", שאלה נועה בחשש. "מה פתאום! הן צריכות לדעת מי הבוס!", הסבירה את עצמה קארין. "רק שמרב קשיחות לא יעברו ללהקת ג´אז... דרך אגב- איפה אלקסיס?", שאלה נועה. "היא מתכוננת", אמרה קארין. "ל-מה?", שאלה נועה. "יש לה דייט היום בערב!",צחקקה קארין. דפיקה נשמעה על דלת חדרה של אלקסיס. מוטי, שעמד מחוץ לדלת וחיכה לאלקסיס, נדהם! אלקסיס יצאה אליו בלבוש מדהים. היא לבשה חולצת סטרפלס לבנה ומכנסי ג´ינס נמוכים מתרחבים ומעל שניהם מעיל עור שחור שאחותה קנתה לה לבת מצווה. "ואוו!", אמר מוטי. "חחחח... אני יודעת!", אמרה אלקסיס. "שנלך?", שאל מוטי והושיט לאלקסיס את ידו. אלקסיס רצתה להושיט לו גם את ידה אך לפתע מישהי קראה לה מאחורה. "אלקסיס! אין לך מושג מה קרה!", אמרה הדס בהתרגשות. "מה?!", אמרה אלקסיס בחוסר סבלנות. "מישהו נכנס לי לחדר וגנב לי 200 ₪ מהארנק!!!", הסבירה הדס. "אז מה את רוצה ממני??", שאלה אלקסיס בהתנשאות. "אמרו לי שיכול להיות וזו מנדי מי שגנבה לי את הכסף", הדס הוסיפה. "SO?", שאלה אלקסיס. "שמעתי שהיא בקבוצת המעודדות שלך ו.... חשבתי שאולי תבררי לי...", אמרה הדס בחשש. "אני אברר לך", אמרה אלקסיס ולקחה את ידו של מוטי, "אבל עכשיו אני חייבת לזוז". "למה? לאן אתם הולכים?", שאלה הדס בהתעניינות. "להופעה של נטליה אוריירו!", ענה מוטי בהתלהבות. "מה? אבל הרי את שונאת את נטליה אוריירו אלקסיס...", אמרה הדס. "אהההה....אממממ.... ובכן.... אוףףףף, קרצייה! לכי מפה כבר!", אמרה אלקסיס ודחפה מעט את הדס. הדס הביטה על אלקסיס, מזועזעת, והלכה משם. "אם את לא אוהבת את נטליה אוריירו אז למה לא אמרת לי?", שאל מוטי, פגוע. "כי ראיתי שמאוד התאמצת כדי להשיג כרטיסים והתלהבת מזה שאני אלך איתך אז לא רציתי להרוס לך...", התנצלה אלקסיס. "שטויות! אני בעצמי לא מת עליה... פשוט חשבתי שאת אוהבת אותה", אמר מוטי. "אולי פשוט נלך לאיזה טיול בפארק או משהו כזה?", הציעה אלקסיס. "נשמע לי מעולה!", ענה מוטי. השניים החזיקו ידיים והלכו לכיוון היציאה. דמות חשוכה עמדה מאחורי הפינה, הסתכלה עליהם מתרחקים. "אז יש לך חברה חדשה מה?", היא אמרה, "לא להרבה זמן". שלי ישבה ליד אחד השולחנות, אכלה ארוחת ערב. אריאלה הניחה את המגש שלה ליד שלי והתיישבה. "מה את רוצה עכשיו?", שאלה שלי באדישות. "את לא מכירה אותו", קבעה אריאלה. "את מי?", שאלה שלי. "את רועי!", אמרה אריאלה. "עוד פעם את עם השטויות שלך? תקשיבי אריאלה- הייתם חברים.... הייתם.... נפרדתם ועכשיו הוא חופשי לעשות מה שבראש שלו. ואם בראש שלו להסתובב איתי אז את צריכה להתמודד עם זה!", אמרה שלי. "הוא ממש לא כמו מה שאת חושבת! את חושבת שהוא עדין, מתחשב, חמוד.... הוא לא!!!", הסבירה אריאלה. "תפסיקי להתעסק לי בעניינים!", לחשה בכעס שלי ויצאה בהפגנתיות מחדר האוכל. "אני רק רוצה להגן עלייך...", אמרה אריאלה בעצב. ניר ועליזה הלכו מחובקים במסדרון. "עליזה! מה המצב? כמה זמן לא ראיתי אותך!", אמרה אלונה. "היי אלונה", אמרה עליזה. "ואי! את וניר עדיין חברים? כבר שלוש שנים אם אני לא טועה, נכון?", שאלה אלונה. "כן!", ענו שניהם. "ומה איתך? אתם שניכם חברים?", שאלה עליזה על אלונה ואסף שעמד לידה. אלונה ואסף החליפו מבטים. "אמממ, לא אנחנו לא חברים", קבעה אלונה. "אההה....", אמרה עליזה. "תקשיבו, בדיוק דיברתי עם עליזה על זה שאני לוקח אותה לארוחה מפוארת במסעדה לכבוד השנה השלישית שאנחנו חברים. רוצים להצטרף אלינו?", שאל ניר. "בטח!", אסף קפץ על המציאה בעוד הוא עדיין מבואס מהתשובה של אלונה לשאלה של עליזה. "אז קבענו- מחר בשעה 19:00 תהיו מוכנים", אמר ניר. אלקסיס, שחזרה מהטיול בפארק, הלכה לעשות ביקור קצר בחדרה של מנדי. "עינת, את לא מתרגשת מזה שהתקבלנו לקבוצת המעודדות?!", שאלה מנדי בשמחה. "כן... זה ממש סבבה!", אמרה עינת. "תארי לעצמך כמה בנים ירדפו אחרינו עכשיו!", חלמה מנדי. *דפיקה על הדלת* "מי שם?", שאלה עינת. "אלקסיס", ענתה אלקסיס. "איזו התרגשות! היא בטח באה להודיע לנו שמחר יש חזרה או משהו כזה!", אמרה מנדי בזמן שעינת פתחה את הדלת ונתנה לאלקסיס להיכנס. "תגידי מנדי... את.... פה על מלגה נכון?", שאלה אלקסיס. "כן!", אמרה מנדי. "ואין לך הרבה כסף בבית, נכון?", שאלה אלקסיס. "אמממ.... נכון... למה?", שאלה מנדי. "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב מותק! עם חברות שלי לא מתעסקים! כסף, לכי לגנוב ממישהו אחר!!!", צעקה אלקסיס ונתנה למנדי סטירה. עינת הביטה על המרחש מהצד והתאפקה לא לצחוק. אלקסיס התקדמה לכיוון הדלת ואמרה: "אה כן.... את עפה מקבוצת המעודדות... בזמנך החופשי תחזירי לנו את התלבושת!", אמרה אלקסיס ועזבה בטריקת דלת. "אני לא כועסת עלייך טיאנטי, הרי את לא בחרת מי יכנס ללהקה!", אמרה עמר. "אני יודעת אבל אני עדיין מרגישה אשמה", אמרה טיאנטי. "היחידות שצריכות להרגיש אשמות הן שי ודנה!", קבעה עמר. "... מדברים על האתונות", לחשה עמר ושמה לשי רגל כדי שתיפול. "מי את חושבת שאת?! תשאירי את הרגליים שלך לעצמך או ש...", איימה שי. "או שמה?!?!", שאלה עמר בזלזול. "או שאת תכירי את היד שלי מקרוב", אמרה שי והשתיים החלו להרביץ אחת לשנייה. דנה וטיאנטי ניסו להפריד ביניהן אך לא הצליחו. מוטי, שעבר בסביבה, רץ לעבר המהומה והפריד בין שתי הבנות. "מה קרה לכן?!", הוא צעק, "השתגעתן?!". שתי הבנות הסתכלו על הרצפה בבושה וכל אחת הלכה עם חברתה לכיוון אחר. "שלום. אלקסיס?", שאלה ילדה עם חיוך רחב. "כן, זו אני", ענתה אלקסיס שבדיוק הוציאה משהו מהלוקר שלה. "נעים מאוד, אני רות", ענתה הילדה, "ראיתי אותך קודם עם ילד אחד. קוראים לו מוטי. אתם חברים?". "אמממ, כן... נראה לי. למה?", שאלה אלקסיס. "יש לי משהו חשוב מאוד לספר לך", אמרה רות בקול דרמטי.
../images/Emo85.gif
