אני רואה כפול
New member
התפוז לא נפל רחוק מהתאומות/פרק 16
"עומר השתגעת?! מה את עושה?!", דנה צעקה בחרדה. "את תשלמי על זה שלא הכנסתן אותי ללהקה!", עומר אמרה ברשעות, "את ושי!". "עומר... תירגעי... תניחי את האקדח... אני בטוחה שנצליח למצוא פיתרון אחר", דנה ניסתה להרגיע אותה. "אין שום פיתרון אחר", עומר צעקה. לפתע מישהו מהשיחים קפץ על עומר. "שי!", דנה צעקה. לפתע נשמעה ירייה מהאקדח. "שייייייייייייייי!", דנה צעקה בחרדה. שי התרוממה מעל עומר. עומר מתה. שתי החברות התחבקו והחלו לבכות. "מה את עושה פה?", שאלה דנה בבכי. "לא רציתי להשאיר אותך לבד בשעה 12 בלילה עם איזה מישהו שאת לא מכירה", אמרה שי, "וכנראה צדקתי". "אלקסיס! איפה היית?", שאלה נועה בדאגה כאשר אלקסיס נכנסה לחדר. "השעה כבר אחת בלילה!", קארין אמרה והדליקה את האור. "הלכתי לסיבוב...", אלקסיס השיבה. "ב-1 לפנות בוקר?!", נועה תעתה. "בנות... אני צריכה לספר לכן משהו...", אמרה אלקסיס בעצב. "מה?", שאלו נועה וקארין יחדיו. "אני....", אלקסיס לקחה נשימה עמוקה, "אני עוזבת את בית הספר". "מה?!? למה???", שתיהן צרחו. "להורים שלי אין מספיק כסף כדי לממן לי את הלימודים פה...", אלקסיס הסבירה. "חייבת אבל להיות דרך שבזכותה תישארי!", נועה אמרה. הייתה שתיקה לכמה שניות. "אני יודעת", קארין קפצה. "מה?", אלקסיס שאלה בציפייה. "נעשה מסיבה... שתעלה כסף... נגיד 10 ₪ לכל אחד... ואז נשתמש בכסף כדי שתישארי בבית ספר!", קארין סיפרה את הרעיון שלה. "רעיון נהדר!", אמרה נועה. אלונה ועליזה ישבו על אחד הספסלים בפארק ודיברו. מרחוק עליזה זיהתה את אליסה וניר הולכים משולבי ידיים. "אני פשוט שונאת אותה!", אמרה עליזה. "את מי? את אליסה?", שאלה אלונה. "אז את מי?!", אמרה עליזה. "ואני שונאת את ענבר... אין מה לעשות... מתמודדים עם זה...", אמרה אלונה בייאוש. "לאו דווקא...", אמרה עליזה במבט שטני. אלונה הביטה בעליזה. "חשבת על משהו מיוחד?", היא שאלה. "אתה עדיין עצוב?", שאלה שרון את מוטי כשפגשה אותו בספרייה. "כן...", מוטי השיב. "אפשר לתת לך עצה קטנה?", שאל אדם שישב מחובק עם אלינור בשולחן הסמוך. "מה?", מוטי שאל בוחן את השניים. "אם תחשוב על אח שלך פחות ותנסה להתעסק בדברים אחרים יהיה לך יותר קל ותהיה פחות עצוב...", אדם סובב את ראשו חזרה לאלינור. "אתה כזה חכם", אלינור אמרה ונישקה אותו. "ראסמי, הוא צודק מוטי... אתה צריך להתעסק בדברים אחרים!", שרון הצדיקה את אדם. מוטי שתק. "אז קבענו... היום אנחנו יוצאים...", אמרה שרון. "לאן?", מוטי שאל בחוסר חשק. "ל.... ל... לבאולינג!", שרון קבעה אחרי שחשבה קצת. "את לא באה לאכול, אריאלה?", שאלה הדס. "לא... דניאל ביקש שאני אבוא אליו לחדר", היא אמרה בזמן שסרקה את שערה. "אההה.... טוב אז אני הולכת!", אמרה הדס. "ביי!", אמרה אריאלה ויצאה גם היא לכיוון חדרו של דניאל. "זה בשבילך... תבוא יהיה כיף... רק 10 ₪... את תראי עד כמה תהני!", נועה, קארין ואלקסיס חילקו את הפלאיירים של המסיבה. "את תראי אלקסיס!", אמרה נועה. "אין סיכוי שאת עוזבת את הבית ספר!", קארין הכריזה וחיבקה אותה. אריאלה דפקה על דלתו של דניאל. דניאל פתח את הדלת ומיד קשר לאריאלה מטפחת על העיניים. "מה אתה עושה?", שאלה אריאלה בפאניקה. "תני לי יד", דניאל ביקש. אריאלה הושיטה לו את ידה והשניים הלכו. הם הגיעו למרתף. דניאל העמיד את אריאלה באמצע החדר והוריד את המטפחת. אריאלה הייתה המומה. החדר היה מלא בנרות ובוורדים אדומים. על הריצפה הייתה פרוסה מפה עם משבצות אדומות ועליה הונחו שני פמוטים עם נרות, שתי כוסות וצלחת. "בשביל מה כל זה?", שאלה אריאלה. "רציתי לשמח אותך אחרי כל מה שקרה אתמול עם אלקסיס", דניאל אמר במבט מושפל. "אני אוהבת אותך", אריאלה חיבקה את דניאל. "ולמה יש רק צלחת אחת?", אריאלה שאלה. דניאל הכניס לצלחת ספגטי בולונז. "מכירה את הסרט ´היפיפיה והיחפן´?", הוא שאל בערמומיות. "חחחחחחחחחח...", אריאלה גיחחה. קשת חיכתה שכולם ילכו לארוחת הצהריים. היא נכנסה בשקט לחדרן של אור, נטע ואלונה. "מצאתי!", היא אמרה אחרי חיטוט קצר בחדר.
"עומר השתגעת?! מה את עושה?!", דנה צעקה בחרדה. "את תשלמי על זה שלא הכנסתן אותי ללהקה!", עומר אמרה ברשעות, "את ושי!". "עומר... תירגעי... תניחי את האקדח... אני בטוחה שנצליח למצוא פיתרון אחר", דנה ניסתה להרגיע אותה. "אין שום פיתרון אחר", עומר צעקה. לפתע מישהו מהשיחים קפץ על עומר. "שי!", דנה צעקה. לפתע נשמעה ירייה מהאקדח. "שייייייייייייייי!", דנה צעקה בחרדה. שי התרוממה מעל עומר. עומר מתה. שתי החברות התחבקו והחלו לבכות. "מה את עושה פה?", שאלה דנה בבכי. "לא רציתי להשאיר אותך לבד בשעה 12 בלילה עם איזה מישהו שאת לא מכירה", אמרה שי, "וכנראה צדקתי". "אלקסיס! איפה היית?", שאלה נועה בדאגה כאשר אלקסיס נכנסה לחדר. "השעה כבר אחת בלילה!", קארין אמרה והדליקה את האור. "הלכתי לסיבוב...", אלקסיס השיבה. "ב-1 לפנות בוקר?!", נועה תעתה. "בנות... אני צריכה לספר לכן משהו...", אמרה אלקסיס בעצב. "מה?", שאלו נועה וקארין יחדיו. "אני....", אלקסיס לקחה נשימה עמוקה, "אני עוזבת את בית הספר". "מה?!? למה???", שתיהן צרחו. "להורים שלי אין מספיק כסף כדי לממן לי את הלימודים פה...", אלקסיס הסבירה. "חייבת אבל להיות דרך שבזכותה תישארי!", נועה אמרה. הייתה שתיקה לכמה שניות. "אני יודעת", קארין קפצה. "מה?", אלקסיס שאלה בציפייה. "נעשה מסיבה... שתעלה כסף... נגיד 10 ₪ לכל אחד... ואז נשתמש בכסף כדי שתישארי בבית ספר!", קארין סיפרה את הרעיון שלה. "רעיון נהדר!", אמרה נועה. אלונה ועליזה ישבו על אחד הספסלים בפארק ודיברו. מרחוק עליזה זיהתה את אליסה וניר הולכים משולבי ידיים. "אני פשוט שונאת אותה!", אמרה עליזה. "את מי? את אליסה?", שאלה אלונה. "אז את מי?!", אמרה עליזה. "ואני שונאת את ענבר... אין מה לעשות... מתמודדים עם זה...", אמרה אלונה בייאוש. "לאו דווקא...", אמרה עליזה במבט שטני. אלונה הביטה בעליזה. "חשבת על משהו מיוחד?", היא שאלה. "אתה עדיין עצוב?", שאלה שרון את מוטי כשפגשה אותו בספרייה. "כן...", מוטי השיב. "אפשר לתת לך עצה קטנה?", שאל אדם שישב מחובק עם אלינור בשולחן הסמוך. "מה?", מוטי שאל בוחן את השניים. "אם תחשוב על אח שלך פחות ותנסה להתעסק בדברים אחרים יהיה לך יותר קל ותהיה פחות עצוב...", אדם סובב את ראשו חזרה לאלינור. "אתה כזה חכם", אלינור אמרה ונישקה אותו. "ראסמי, הוא צודק מוטי... אתה צריך להתעסק בדברים אחרים!", שרון הצדיקה את אדם. מוטי שתק. "אז קבענו... היום אנחנו יוצאים...", אמרה שרון. "לאן?", מוטי שאל בחוסר חשק. "ל.... ל... לבאולינג!", שרון קבעה אחרי שחשבה קצת. "את לא באה לאכול, אריאלה?", שאלה הדס. "לא... דניאל ביקש שאני אבוא אליו לחדר", היא אמרה בזמן שסרקה את שערה. "אההה.... טוב אז אני הולכת!", אמרה הדס. "ביי!", אמרה אריאלה ויצאה גם היא לכיוון חדרו של דניאל. "זה בשבילך... תבוא יהיה כיף... רק 10 ₪... את תראי עד כמה תהני!", נועה, קארין ואלקסיס חילקו את הפלאיירים של המסיבה. "את תראי אלקסיס!", אמרה נועה. "אין סיכוי שאת עוזבת את הבית ספר!", קארין הכריזה וחיבקה אותה. אריאלה דפקה על דלתו של דניאל. דניאל פתח את הדלת ומיד קשר לאריאלה מטפחת על העיניים. "מה אתה עושה?", שאלה אריאלה בפאניקה. "תני לי יד", דניאל ביקש. אריאלה הושיטה לו את ידה והשניים הלכו. הם הגיעו למרתף. דניאל העמיד את אריאלה באמצע החדר והוריד את המטפחת. אריאלה הייתה המומה. החדר היה מלא בנרות ובוורדים אדומים. על הריצפה הייתה פרוסה מפה עם משבצות אדומות ועליה הונחו שני פמוטים עם נרות, שתי כוסות וצלחת. "בשביל מה כל זה?", שאלה אריאלה. "רציתי לשמח אותך אחרי כל מה שקרה אתמול עם אלקסיס", דניאל אמר במבט מושפל. "אני אוהבת אותך", אריאלה חיבקה את דניאל. "ולמה יש רק צלחת אחת?", אריאלה שאלה. דניאל הכניס לצלחת ספגטי בולונז. "מכירה את הסרט ´היפיפיה והיחפן´?", הוא שאל בערמומיות. "חחחחחחחחחח...", אריאלה גיחחה. קשת חיכתה שכולם ילכו לארוחת הצהריים. היא נכנסה בשקט לחדרן של אור, נטע ואלונה. "מצאתי!", היא אמרה אחרי חיטוט קצר בחדר.
