אתה בוודאי יודע שאין לי סבלנות לקרוא מילים ארוכות.
זה על ילד בן 17 שמחפש את עצמו ואת המקום שלו בעולם במשך שלוש ימים ושלוש לילות בניו-יורק סיטי בחג המולד של שנת 1951.אתה בוודאי יודע שאין לי סבלנות לקרוא מילים ארוכות.
אגב בילדותי קראתי המון ספרים ומאד נהניתי מהם.
עכשיו אפילו את התקציר של הספר שציינת, אין לי סבלנות לקרוא.
התפסן בשדה השיפון / סלינג'ר - תקציר הספר | טקסטולוגיה (textologia.net)
אני מקווה שאתה מתכוון לזה במובן הטוב.הספר הכי מדכא שקראתי אי פעם
ואני קורא הרבה
לא עצובאני מקווה שאתה מתכוון לזה במובן הטוב.
זה שספר הוא "מדכא" או "מעציב" או "מדכדך" או מה שלא יהיה, לא אומר שהוא לא טוב. לפעמים, בדיוק זה, אומר שהוא כן טוב.
כי לא כל ספר נועד להצחיק אותך או "להעביר את הזמן בכיף".
הספרים הכי טובים הם ספרים פילוסופיים או עם מסרים חשובים וחזקים, וספרים כאלו לרוב לא יצחיקו או "יעבירו את הזמן בכיף", אלא יגרמו לקורא לחשוב, להרהר, ולפעמים גם ידכאו אותו.
התפסן בשדה השיפון מדכא כי הוא גאוני, וכי הוא גאוני בצורה מדכאת.
המסרים. השיחות. הפילוסופיה. זה הכול גאונות טהורה.
זה ספר על עצבות, וזה ספר על בדידות, וזה ספר על קוטנו של האדם אל מול גודלו של העולם.
זה ספר על הבדידות והניכור של העולם המודרני, על הצביעות והזיוף של המערב, ועל תועבת המכונה הקפיטליסטית וטרגדיית מרוץ העכברים.
ספר עצוב ומדכא, אבל גאוני ועוצר נשימה.
רק לצורך הדוגמה, קח את "העץ הנדיב".
ספר הילדים הטוב ביותר, הגאוני ביותר והחשוב ביותר שנכתב במאה ה-20, כמו גם העצוב ביותר והכואב ביותר.
העצוב ביותר והכואב ביותר כי אהבת החינם חסרת התנאים ושאינה תלויה בדבר של העץ אל הילד, היא דבר יפה עד עצבות ומכאוב לב.
אז בגלל שהעץ הנדיב עושה לנו עצוב וכואב, אז הוא לא טוב?
בגלל שהתפסן בשדה השיפון עושה לנו עצוב וכואב, אז הוא לא טוב?
אלו ספרים עצובים וכואבים כי הם גאוניים, וכי הם גאוניים בצורה עצובה וכואבת.
אין קשר בין איך שספר גורם לך להרגיש לכמה טוב הוא.
ולפעמים, איך ספר גורם לך להרגיש, זאת בכלל לא הנקודה או העניין.
הוא מזכיר לי אותך.כנראה שאתה פשוט לא חכם מספיק בשביל להבין אותו. כמו ג'ו. איך זה מרגיש, ai27? איך זה מרגיש להיות כמו ג'ו?
חשבתי שאני מזכיר לך את צ'ארלי בראון...הוא מזכיר לי אותך.
גם וגם
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.