כל כך נכון את כותבת !!!
ואם נשים לב - אז זה כל כך נכון הניתוח של ההעלבות, ההתרגזות והפגיעות ממלים של אחרים . יש בנו משהו שנותן כוח למילים, אלה לא המילים עצמן, אלה בעיקר הרגישויות שלנו. ולפעמים מעלות פה חברות בעיות כל כך רגישות והן נפגעות ממה שילד זה או אחר אמר והתנהג, אבל אם נתבונן היטב - האם לא הרגישויות שלנו הגיבו ? האם - אם היינו חושבים מנקודת מבטו של הילד, ומנטרלים כעסים ורגישויות שלנו - האם יש לנו את היכולת לבחור (מודגש) לא להיפגע ? לדעתי, ואני מסכימה עם אילנה - זה הרבה תלוי בנקודת המבט שלנו. גם כשילד מתנהג בצורה החוצפנית ביותר. למשל לא עונה חג שמח - הבחירה היא בידינו - לא להעלב מזה, לא להתרגז. לקבל את ההתנהגות כזרה ואובייקטיבית - התנהגות התנהגותית כזו - ולא לבנות עליה תלים של משמעויות ורגשות. ואז - התגובה שלנו תהיה אחרת. וכנ"ל לגבי דבריה של אילנה או של כל אחד אחר שכותב אחרת. תנו מקום לאחר. כל עוד הוא לא עושה דברים בכוונה לפגוע. ולפעמים אנו מתקוממים על מישהו שמראה כיוון אחר כי הוא מערער את בטחוננו, ואמונתנו בצדקתנו, אבל אם אנחנו באמת רוצים להבין ולגדול וללצמוח - אז לשמוע את הביקורת. כן מותר לבקר, אפשר להתעלם ממנה, לדחות אותה, אבל לא להיפגע, כי הדברים כאן לדעתי לא נאמרים במטרה לפגוע אלא להעיר כיוון אחר. והרי ברור שלאף אחד מאיתנו לא ברורה התמונה של אף אחד אחר. הדברים כאמור כל כך מורכבים - אבל לפעמים זוית נוספת יכולה להאיר - או לא להיחות רלוונטית. אז צריך ךהקשיב ולהקשיב ולהקשיב. אולי בכל זאת יש בה משהו... יום נעים !