התפתחויות אחרונות

[kato1]

התפתחויות אחרונות

ובכן, בסופה"ש היה לחץ מסיבי מצדו לעשות ילדים. אני לא שיתפתי פעולה, וכפי שאתם בוודאי מבינים - נוצר "פיצוץ" בינינו. לא עפו צלחות או דברים כאלה, פשוט לא יכולנו לדבר, וכשזה קרה - אז רבנו. ביום שבת אישי/בעלי לפתע הודיע שהוא לא מצטרף אליי לביקור אצל הוריי, כי הילדים של אחיי מזכירים לו את הנושא והוא לא מסוגל לעמוד בזה. זה כל כך הכעיס אותי מכיוון שהוא חוזר על מעשה שלו בעבר, מין שיטת איום כזאת (שהוא כבר הגשים אותה) שהוא לא למד שהיא לא מניבה פירות, אלא עושה רק רע לשני הצדדים. אני חשתי יותר פגועה מן הפעם הקודמת, שהוא מחרים את משפחתי ומעניש אותי דרך המשפחה. כמובן שזה בטל בשישים, ילדי אחותו לא מפריעים? רק האחיינים שלי? את אחייניו הוא דואג לבקר גם כשאנחנו לא מבקרים שם. טוב, זאת לא השורה התחתונה. לא יכולתי ללכת להוריי אחרי שהוא אמר שהוא רוצה פרידה. אני ניסיתי להסביר לו עוד ביום חמישי שהחלטתי לפנות לעזרה פסיכולוגית, אבל זה לא ממש עניין אותו. הוא טוען שזאת שיטה "מניפולטיבית למשוך זמן" והוא לא ישחק במשחק שלי. איזו התעללות נפשית, חשבתי בליבי! הוא כל כך לא מבין...כאילו שנינו מדברים בשני גלים אחרים לגמרי. קשה לתאר כמה פגועה הרגשתי כשהוא אמר שהוא רוצה להיפרד. הרגשתי שחרב עליי עולמי, שנכשלתי. זוג חברים טובים שלנו (ששיתפתי אותם טלפונית על ההתרחשות) הגיעו בערב כדי להיות איתנו, ולנסות לשכנע אותו לחשוב אחרת, ז"א: לא על פרידה. הוא התעקש שהפעם זה סופי, שהוא לא מתגמש, ושצריך להיפרד גם אם אני אלך לטיפול. אז עם התחושה הגועלית הזו קמתי בבוקר (לאחר נדודי שינה), ואני מוכרחה לציין שאני לא מצפה ממנו לכלום. בתוכי אני גם מרגישה שאולי פרידה תעשה לי טוב, למרות שזה נורא מבחינתי. אין לי כוחות להתמודד עם משפחתי, עם הוריי המבוגרים, רק לפני חודש אחותי התגרשה, והם נשברו, אבל כמובן שאם צריך לעשות, אז אני אעשה את זה בלית ברירה. אשמח לשמוע תגובות.

 

[gertrude]

../images/Emo24.gif kato היקרה

מה שאת מספרת ממש עגום. תמיד קשה לייעץ במצבים כאלו, אבל נשמע שהבעיה בינכם כבר גדלה ואינה כוללת רק את השאלה ילדים או לא (אלא גם דרכי תקשורת אחד עם השני, התמודדות עם קשיים זוגיים, בריחה ובחירה). טיפול נשמע כמו רעיון טוב (אולי הוא יסכים מתישהו להצטרף לטיפול זוגי?). תהיתי מה העניין מבחינתו כעת - האם הוא היה רוצה שאת תרצי ילדים ותעשי אותם אתו בשמחה; או שהוא רוצה שתעשי אתו ילדים, גם עם תחושותיך הנוכחיות, ומה שיהיה - יהיה? נדמה לי שבכל מקרה להשתכנע ללדת, כשמעליך תלויה חרבה של פרידה, זה רעיון ממש רע (מה הוא חושב על זה, את יודעת?). יתכן גם שהילדים זה רק תירוץ נוח לפרידה על רקע אחר (בגלל שהוא אומר שגם אם תלכי לטיפול צריך להיפרד), יכול להיות? ואז ההתמודדות שלך היא לא פחות קשה, אבל אחרת לגמרי. כתבת שאולי פרידה תעשה לך טוב - תחשבי עם עצמך - רק בגלל הילדים? גם דברים אחרים? מה את מרגישה לגבי העניין העקרוני שמישהו לוחץ עליך בצורה כזו? (האם הוא מבין שסביר להניח, גם אם הוא פמיניסט דגול, שרוב ההשקעה והמאמץ יפלו על כתפייך? גודלה העצום של הבקשה מובן?). נראה לי שיש דברים גרועים בהרבה מפרידה (למשל לעשות ילדים ללא רצון ונכונות), מה שעצוב זה שהוא לא מוכן לתת לכם, כזוג, לנסות ולפתור את הדברים בדרכים אחרות (או אפילו באותם דרכים בזמן אחר). מקווה שתמצאי מה הכי טוב בשבילך ושתהיי שלמה ואמיצה עם כל החלטה שתקבלי

. ואנחנו פה בשבילך.

 

[orengolan]

תזרקי אותו כמה שיותר מהר

אני יודע שזה נחרץ, אבל למדתי בחיי לא לגרור קשר זוגי אם מרגישים שאין הבנה בנושאים כול כך יסודיים (כמו הבאת ילדים). לפי הסיפור שלך אני יכול לשער שאם את תמתיני הוא יזום בעצמו את הניתוק, אז לא נראה לי שיש פה מקום ללבטים. קראתי שרשמת בעבר, ששיקרת לו כשנפגשתם, ואמרת שאת רוצה שלושה ילדים (למה אמרת דוקא 3? למה לא הסתפקת ב-2..) כדי שלא יבהל ויברח. מסקנה- בקשר הבא שלך (ואני בטוח שתמצאי בחורים הגונים שלא רוצים זאטוטים) תאמרי בדיוק מי את ומה דעתך בנושא ילדים והמשכיות. את רושמת שאין לך כוחות להתמודד עם המשפחה שלך. ואני אומר- שימי פס על כולם, כן כן, גם על המשפחה. תתחילי לחיות את החיים לפי הרצונות שלך ולפי המעשים שמיטיבים איתך. זה נשמע אגוצנטרי, כי זה באמת ככה. נמאס לי מכול ההתחשבנויות הללו לסביבה, את חיה רק פעם אחת, לא חבל לבזבז את החיים שלך על ריצוי שאיפות של אחרים?

 

[kato1]

תיקון טעות חשוב!

לא אמרתי לבעלי לפני החתונה שאני רוצה 3 ילדים, אלא שאולי בעוד 3 שנים מהחתונה נעבוד על ילדים, ויש הבדל גדול! לעולם לא נקבתי במספר !!! אגב, אמרתי את זה מכיוון שחשבתי ש"הרגש האימהי" שלי בוודאי יצוץ מתישהו, אבל כמו שאתה רואה - זה לא קרה. תודה על חיזוקך!

 

[Arfilit]

הנסיון שלי (להבדיל משלך)

אומר שלפני שזורקים בן זוג אהוב וזוגיות שבסך הכל היא טובה, צריך לבדוק אם אפשר לגשר על הפערים, אפילו אם זה כרוך במאמץ. ועוד דבר שלמדתי, הוא לא להמליץ למישהו בנחרצות לפרק את הזוגיות שלו או לקחת כל צעד אחר כל כך משמעותי בחייו - במיוחד אם אני לא מכירה באמת את מה שקורה שם. ההמלצה שלך נשמעת לי קצת נחרצת מדי, במיוחד בתחום שבו אין חוקים ואין כללים.

 

[karnity]

Dear Kato!

לפי דבריך, את עומדת כרגע לפני פרשת דרכים... אני בדיעה הרומנטיקנית-משהו שאם יש אהבה אפשר להתגבר על הקשיים... אבל המציאות מוכיחה כי לא תמיד אהבה היא דבק חזק דיו כדי להחזיק שני אנשים יחד... לדעתי, המצב דורש בירור עמוק יותר לגבי הזוגיות...ואני מציעה לא לאבד תקווה ולהמשיך לנסות עד "כלו כל הקיצים"... יתכן כי עם הירגעות הרוחות, בן זוגך יהיה מוכן יותר להתגמש ולשמוע אותך.... היי אמיצה וחזקה בכל בחירותייך...

 

[משוחרר בערבות]

ומצד שני לאא תמיד יש אפור

לפעמים זה או שחור או לבן

 

[Cat79]

הצטערתי לקרוא

אני מכירה מקרוב סחיטות רגשיות, אל תכנעי. אתם חייבים לשבת לדבר בהגיון תשאלי אותו האם הוא רוצה ילדים עם אמא שלא רוצה אותם, מה יקרה אם תכנסי לדכאון לאחר לידה ומה יקרה הלאה בעתיד. תשאלי את עצמך בשביל מה את חושבת שאת רוצה טיפול פסיכולוגי? את רוצה שפסיכולוג ינסה לשכנע אותך כן לעשות ילדים או שבעצם זה שאת לא רוצה ילדים אומר שאת צריכה פסיכולוג? אם צריכה עזרה יעוץ חיבוק אנחנו כאן. תחזיקי מעמד.

 

[habubnik]

חיזקי ואימצי

זה מצב לא פשוט. יש לי הרבה מה לומר בנושא, אבל אני ממש לא מרגישה שזה מקומי. אני רק מקווה שלא משנה מה יקרה, את לא תוסיפי לחבילה גם רגשות אשם. ואני באמת באמת מקווה שהכל יסתדר לך על הצד הטוב ביותר, מה שזה לא יהיה.

 

[גאטו נגרו]

קאטו היקרה

קראתי את סיפורך וגם את כל התשובות שקיבלת כאן, ואחרי הכל נשאר לי רק דבר אחד לומר לך שלא נאמר כבר קודם: אדם שמפעיל עליך כאלה מניפולציות רגשיות - האם זה באמת האדם שאת רוצה לחלוק איתו את חייך? גם אם תחליטי להביא ילדים לעולם או לגדל ילד מאומץ, האם את רוצה שהילד יהיה חשוף למניפולציות כאלה? כי מניפולציות רגשיות זה דרך חיים, ואדם שמשתמש בהן בצורה כזו הוא אדם שתמיד ישתמש בהם גם בת זוגתו ובעתיד גם נגד ילדיו אם יהיו. נכון שיכול להיות שזה לא באשמתו, ושגם הוא קורבן למניפולציות כאלה מצד הוריו וכו', אבל לא משנה מה הסיבה, העובדה היא שזה קיים, וכנראה גם ישאר לתמיד. ואם הוא בסך הכל קורבן, יכול להיות שהוא בעצמו זקוק לטיפול, ולא את!

 

[orengolan]

לדעתי לא את ולא הוא צריכים טיפול

מפתיע אותי שהצעת לו שאת תלכי לטיפול. מה בדיוק את רוצה לשנות בך? זה נשמע כאילו הצליחו להחדיר בך רגשות אשם על חוסר רצונך להביא ילד. אני חושב שאין פה מקום לטיפול. את פשוט מפחדת להישאר לבד תקופה מסויימת, אבל בתוכך את יודעת שאין מנוס מפרידה. לעניות דעתי, כול יום שעובר הוא בזבוז של החיים החדשים שלך.

 

[רווינסרה]

מצטערת לשמוע שאת עוברת את זה

"מכיוון שהוא חוזר על מעשה שלו בעבר, מין שיטת איום כזאת (שהוא כבר הגשים אותה) שהוא לא למד שהיא לא מניבה פירות, אלא עושה רק רע לשני הצדדים. אני חשתי יותר פגועה מן הפעם הקודמת, שהוא מחרים את משפחתי ומעניש אותי" הסברת את זה מאד יפה לדעתי. בכלל, השיטה של לאיים בסנקציות בתוך מערכת יחסים בכדי לקדם עניינים היא שיטה פסולה. ועל אותו עיקרון גם איום בפרידה הוא פסול. בפעם הראשונה זה עובר איכשהו אבל אז מגיעה עוד פעם ועוד אחת ואין לזה סוף. זה קצת כמו היספור על הילד שצעק "זאב זאב". בסוף האיום הזה מקהה את הרגשות והכל הופך להיות ציני וחסר טעם. "בתוכי אני גם מרגישה שאולי פרידה תעשה לי טוב, למרות שזה נורא מבחינתי. אין לי כוחות להתמודד עם משפחתי..." הרשי לי לחזק אותך. תחושת הבטן שלך מובילה אותך אל צמיחה אישית. את שוקלת ללכת לטיפול ולא בגלל שמשהו אצלך דפוק. אני רואה את זה כטיפול שיתן לך את ההזדמנות להכיר בתוכך צדדים חבויים שמבקשים לצאת עכשיו את האור ולהיות חלק פעיל ממי שאת. ואני בטוחה שאת אוהבת את הורייך אבל במצב כזה האדם היחידי שטובתו צריכה לעמוד לנגד עינייך היא את ורק את! אנחנו לא חיים בשביל ההורים. אני בטוחה שלא תרצי יום אחד להביט אחורנית אל חייך ולהבין שחיית בשביל......בגלל ש....כדי ש.... אני מסכימה עם האבחנה שכשבני זוג מגיעים להבנה שהפערים ביניהם גדולים מכדי לגשר עליהם-אין טעם לסחוב את זה. יש נושאים בחיים שהם מאד רציניים ומשמעותיים. אחרי הכל לא מדובר כאן על איזה צבע של ספה אתם רוצים לבחור לסלון ואפילו לא אם להביא חתול הביתה או לא. זה יותר עמוק. אם אין יכולת לתקשר בצורה מכובדת ולהגיע להבנות-זה מעורר מחשבות לגבי טיב הקשר. מאחלת לך שנה טובה

 

[QueenOfMagic]

עשי מה שטוב לך!

אין לי הרבה להוסיף כי אמרו דברים חכמים.. חוצמ - חיבוק ובהצלחה בהמשך.. אני מקווה שתוכלי איכשהו להתגבר על זה ולא משנה במה תבחרי. באם להישאר או באם להתגרש.. אל תעשי משהו בשביל אחרים כי את חייה את חייך ולא חיים של אחרים. ההורים נוטים לשלוט על ילדיהם בצורה הזו כי הם חושבים שהם יודעים מה טוב וכי הם חיים את החייהם על דרך הילדים. לא תמיד מה שטוב לאחד טוב לאחר. עשי את טעויותך ואל תתחרטי לרגע..כי חיים פעם אחת ותמיד אפשר לשנות את ההווה והעתיד אבל צריך לזכור את העבר שלא תחזרי על אותה טעות.. יאללה קישקשתי..

 

[I s t a r]

יקירתי

הוא רוצה להיפרד בכל מחיר- אלא אם כן תיעני לדרישותיו שהם נגד רצונך. האם זה בסיס טוב למערכת יחסים? סליחה, אבל לא. זה מלמד על נוקשות ואטימות מהצד השני. ואני חושבת שטוב יהיה לך אם אכן תסיימי את זה, כי אהבה בתנאים ותחת תנאים-פשוט אינה אהבה. סליחה,אבל כך אני רואה אתזה.

 

[משוחרר בערבות]

הלוווו!!!!!!

נוקשות ואטימות!?!? הבנאדם רוצה להיות אבא, והוא פועל כדי לממש משהו שהוא אולי הדבר הכי חשוב עבורו בשלב זה זה חייו. לא נוקשות, לא אטימותצ, אלא פעולה לגיטימי והגיונית בכדי לממש את הכמיהה שלו השורה התחתונה נראה שאת צודקת שאין להם מה לעשות ביחד

 

[I s t a r]

כן -נוקשות ואטימות.

אדם שדורש ממך לעשות משהו נגד רצונך או שיעזוב אותך- הוא אכן נוקשה ןאטום. בכלל, שימוש בנפילציות ריגשיות מלמדות על אטימות גדולה לרגשות האחר. וזו דעתי.

 

[inbal76]

קצת סנגוריה על הבחור -אל תהרגו אותי

ואקדים שאני לרגע לא מצדיקה את הסחיטה הרגשית, את האיומים, את נסיונות הכפייה וכולי. הכל רע מאוד ועצוב מאוד, והתנהגות שאסור להשלים איתה. אבל אם להסתכל על זה רגע מהצד שלו: הוא בעמדת נחיתות. למה? כי ההחלטה אם ללדת או לא היא בידיים שלך. כל אחד מכם בעצם מבקש מהשני בקשה לא הוגנת ולא הגיונית. ברור לכולנו כאן שמה שהוא רוצה ממך - להביא ילדים בלי לרצות - זה רע מאוד ולא סביר. מצד שני, את מבקשת ממנו לוותר על הדבר שאולי הכי חשוב בעיניו בחיים. גם זאת לא בקשה סבירה. אני לא הייתי רוצה לחיות את כל חיי לצד בנאדם ממורמר שמרגיש שהפסיד בגללי את "מהות החיים" או וואט-אבר. אז המחלוקת היא לא הוגנת במידה שווה כלפי שניכם, אבל הברירת מחדל, הסטטוס קוו שישאר כל עוד לא יוחלט אחרת - הוא הבחירה שלך. כלומר, אם אף אחד לא "ינצח" בויכוח - אז בעצם הניצחון יהיה שלך. אז הבחור במלכוד. כל עוד אין הכרעה - הוא המפסיד, ועל כן היאוש שלו די מובן והפניה לטקטיקות נואשות באה ממקום של תחושת חוסר ברירה, אולי. את לא צריכה לעשות כלום, חוץ מלא להסכים איתו, בשביל לקבל את זה בדרך שלך. אבל הוא צריך לפעול בשביל לשנות. אז שוב - מניפולציות כאלה זאת דרך התנהלות רעה מאוד בזוגיות, ואני לא תומכת בה, ולא אומרת לך לרגע לקבל את זה. רק רוצה לומר שזה לא בהכרח שהוא כזה בנאדם נוראי. הוא פשוט בנאדם בבעיה שאינו יודע מה לעשות איתה, ולא יודע דרכים אחרות להתמודד איתה, כי באמת... אין כל כך פתרון למצב הזה... נכון שהוא לא חושב עד הסוף עליך, ולא באמת מנסה להבין אותך, או אולי פשוט לא יכול... אני חושבת שאם שניכם באמת נחושים בהחלטתכם, אז לטובת שניכם יהיה לפרק... כמה שעצוב לומר את זה, ואני מרגישה כמו האדם האחרון בעולם שיכול ליעץ דבר כזה למישהו, ואולי יש לך עוד דברים לשקול שאני לא יודעת עליהם... בכל אופן, בהצלחה במה שתחליטי

 

[forglemmigej]

אוי עצוב לשמוע

אבל אם הוא לא רוצה את הקשר בינכם אז אי אפשר להחזיק אותו בכח. ילדים זה רק תרוץ..לדעתי תני לו קצת להתקרר אסור ללחוץ בדברים האלו (זה כולל גם התערבות של חברים). אם בעוד כמה ימים הוא עדיין נחרץ להפרד אז אין מה לעשות. כנראה שכדאי לך להיות יותר עם מי שמקבל אותך כמו שאת ולא כמו מי שהוא היה רוצה שתהיי.

 

[משוחרר בערבות]

"ילדים זה רק תרוץ"????? ../images/Emo5.gif

דהההה ?????

 

[marish]

איום בפרידה

זה לא תמיד מניפולציה רגשית. לגיטימי להודיע לבן הזוג שאם X זו דעתו והוא נשאר בדעתו, ולא יזוז ממנה - אז זו סיבה לפירוד. כמובן שאם זו שיטת פעולה חוזרת (אם תעשי/לא תעשי X אני אזרוק אותך) אז זו מניפולציה ותכונת אופי לא נחמדה באופן כללי. אבל כמו בכל משחק סכום אפס (אם אחד מנצח השני מפסיד) - אם שני הצדדים מחזיקים באותה נחישות בעמדות שלא ניתן לפשר ביניהן (לעשות חצי ילד?) הפיצוץ הוא בלתי נמנע. האם שקלתם אימוץ? הבחירה שלך היא לא רק בין האיש שלצדך לבין העקרון המחודש, אלא בין האיש לבין אושרם של ילדייך התאורטיים. דמייני לך שיחה עם ילדתך הקטנה: "אמא, למה באתי לעולם? כי אבא איים לעזוב אותי". מניפולציה או לא, כמה שהדילמה הזאת קשה... מאחלת לך להיות שלמה עם מה שתחליטי בסופו של דבר.