התקף חרדה...וטראומה...
היה לי MRI הלילה.. בדיקה שכבר עשיתי כמה פעמים..
למי שלא מכיר זה בדיקה שנכנסים פנימה לכמו מכונת כביסה עם צינור ארוך..במקרה שלי עם מכסה פלסטיק די מכביד..עם צינור של ומחט ביד לחומר ניגוד..אסור לזוז שם ..נכנסים עם אוזניות ואטממי אוזניים כי יש רעש חזק מאוד בפנים.חם מאוד בפנים וצום מלא שעתיים לפני גם 20 - 40 דקות . יש לחצן מצוקה אם קשה מידי לא מרגישים טוב וכו'. זה בעיקרו .לא בדיקה נעימה.
כאמור עשיתי אותה לא חשבתי עליה במיוחד....יותר על הנסיעה קבעו לי אותה רחוק מהבית וב ב 12 בלילה...הדאגה שלי הייתה איך להעביר אחריה עד הבוקר שתהיה תחבורה חזרה ..נסעתי לבד כמובן.
יחד עם זאת אני במתח כללי ממה ימצאו מה לא וכו'..גם בדיכאון לאחרונה לא עיתוי אידיאלי
הגעתי שעה וחצי לפני למזלי..והכניסו אותי ...
עשו לי שאלון , הכניסו את הפרפר הזה של המחט..ויאללה לחדר בדיקה..קצת מתח...שכבתי ..רק שמה לי אטמי אוזניים ובום לא יכול נחנקתי ( לאחרונה יש לי בעיה עם אוזניות לא יודע למה גם מוזיקה לא יכול איתם )..אמרתי רק אוזניות הרופא אישר חייב לעשות את הבדיקה..
כיסו אותי בפלסטיק עוד יותר גרוע..חנק לא נעים..האוזניות לא הכי נוח..הכניסו7 פנימה אני מבודד ..
והחנק בחזה וקשה לנשום ואין לי תחושת זמן ממילא כמה זה 20 דקות...אז אומרים דקה בדיקה ובום רעש רעש רעש..ולחץ לחץ ..מחזיק קצת שקט...2 בדיקה ..זה דווקא עזר התחלתי לחבור אתה דקות ככה ידעתי בערך כמה זמן עבר...אבל הלחץ עולה ועולה ..הרעש נוראי...הגרון יבש ומציק ומה אני עושה אני אומר לעצמי..קודם כל תנשום לנשום לנשום מסודר עמוק..התחלתי לחשוב על החתולה שלי על כל דבר שהסיח אותי איכשהו..הייתה לי נקודת שבירה כמעט שאמרו שלוש דקות זה היה הכי ארוך ...שם כמעט לחצתי על המצוקה...אבל לא..קמתי אמרתי חייב תבדיקה! עברת דברים קשים כבר..אתה תצליח עוד קצת נגמר..ןמשכתי ומשכתי..
וואלה המיטה זזה מוציאים אותי הצלחתי! אבל לא נגמר קמתי סחרחורת איומה אני מבולבל..מרגיש נורא...היה קטע שאשכרה המוח שלי אמר לי ברח..שכחתי שצריך להוציא את המחט..הלכתי לחדר ששמים אתה הבגדים וזה..הרופאה השניה הזכירה לי לשבת ..יש כיסא ליד השולחן רופא ( זה ארגז של משאית למעשה הכל צפוף ) ..אז קצת התחלתי להרגע לחייך טיפה...נתנו לי קצת להתאפס הורידו המחט...ויצאתי..להכתי למשרד ...היה שם תה..כולי רועד ..עדיין...ישבתי קצת לחכות לדיסק נרגעתי קצת..
מאחר וסיימלתי מוקדם אז ידעתי שיש תחבורה הלכתי באווי קצת נרגעתי...
עכשיו אני עוד בטראומה ..ולא מבין מה קרה..בכלל מאיפה ההתקף הזה..ומה יהיה שאצטרך שוב את הבדיקה ? אפשר עם טשטוש אבל אז חייב מלווה איתי...אשכרה אני מפחד לעבור את זה שוב...
אני מנסה לעודד את עצמי שבעצם הצלחתי...התמודדתי והשתמשתי בכלים שאני מכיר..ומנסה לחזק את עצמי שאעבור כל מה שיבוא גם..
בעז"ה אמן !
היה לי MRI הלילה.. בדיקה שכבר עשיתי כמה פעמים..
למי שלא מכיר זה בדיקה שנכנסים פנימה לכמו מכונת כביסה עם צינור ארוך..במקרה שלי עם מכסה פלסטיק די מכביד..עם צינור של ומחט ביד לחומר ניגוד..אסור לזוז שם ..נכנסים עם אוזניות ואטממי אוזניים כי יש רעש חזק מאוד בפנים.חם מאוד בפנים וצום מלא שעתיים לפני גם 20 - 40 דקות . יש לחצן מצוקה אם קשה מידי לא מרגישים טוב וכו'. זה בעיקרו .לא בדיקה נעימה.
כאמור עשיתי אותה לא חשבתי עליה במיוחד....יותר על הנסיעה קבעו לי אותה רחוק מהבית וב ב 12 בלילה...הדאגה שלי הייתה איך להעביר אחריה עד הבוקר שתהיה תחבורה חזרה ..נסעתי לבד כמובן.
יחד עם זאת אני במתח כללי ממה ימצאו מה לא וכו'..גם בדיכאון לאחרונה לא עיתוי אידיאלי
הגעתי שעה וחצי לפני למזלי..והכניסו אותי ...
עשו לי שאלון , הכניסו את הפרפר הזה של המחט..ויאללה לחדר בדיקה..קצת מתח...שכבתי ..רק שמה לי אטמי אוזניים ובום לא יכול נחנקתי ( לאחרונה יש לי בעיה עם אוזניות לא יודע למה גם מוזיקה לא יכול איתם )..אמרתי רק אוזניות הרופא אישר חייב לעשות את הבדיקה..
כיסו אותי בפלסטיק עוד יותר גרוע..חנק לא נעים..האוזניות לא הכי נוח..הכניסו7 פנימה אני מבודד ..
והחנק בחזה וקשה לנשום ואין לי תחושת זמן ממילא כמה זה 20 דקות...אז אומרים דקה בדיקה ובום רעש רעש רעש..ולחץ לחץ ..מחזיק קצת שקט...2 בדיקה ..זה דווקא עזר התחלתי לחבור אתה דקות ככה ידעתי בערך כמה זמן עבר...אבל הלחץ עולה ועולה ..הרעש נוראי...הגרון יבש ומציק ומה אני עושה אני אומר לעצמי..קודם כל תנשום לנשום לנשום מסודר עמוק..התחלתי לחשוב על החתולה שלי על כל דבר שהסיח אותי איכשהו..הייתה לי נקודת שבירה כמעט שאמרו שלוש דקות זה היה הכי ארוך ...שם כמעט לחצתי על המצוקה...אבל לא..קמתי אמרתי חייב תבדיקה! עברת דברים קשים כבר..אתה תצליח עוד קצת נגמר..ןמשכתי ומשכתי..
וואלה המיטה זזה מוציאים אותי הצלחתי! אבל לא נגמר קמתי סחרחורת איומה אני מבולבל..מרגיש נורא...היה קטע שאשכרה המוח שלי אמר לי ברח..שכחתי שצריך להוציא את המחט..הלכתי לחדר ששמים אתה הבגדים וזה..הרופאה השניה הזכירה לי לשבת ..יש כיסא ליד השולחן רופא ( זה ארגז של משאית למעשה הכל צפוף ) ..אז קצת התחלתי להרגע לחייך טיפה...נתנו לי קצת להתאפס הורידו המחט...ויצאתי..להכתי למשרד ...היה שם תה..כולי רועד ..עדיין...ישבתי קצת לחכות לדיסק נרגעתי קצת..
מאחר וסיימלתי מוקדם אז ידעתי שיש תחבורה הלכתי באווי קצת נרגעתי...
עכשיו אני עוד בטראומה ..ולא מבין מה קרה..בכלל מאיפה ההתקף הזה..ומה יהיה שאצטרך שוב את הבדיקה ? אפשר עם טשטוש אבל אז חייב מלווה איתי...אשכרה אני מפחד לעבור את זה שוב...
אני מנסה לעודד את עצמי שבעצם הצלחתי...התמודדתי והשתמשתי בכלים שאני מכיר..ומנסה לחזק את עצמי שאעבור כל מה שיבוא גם..
בעז"ה אמן !