סתם אחת210
New member
התקף
עד שחשבתי שנפטרתי מזה. עד שסופסוף הצלחתי להשיג איזשהו איזון ולהגיע למצב שטוב לי בו ושאני לא רוצה לעזוב אותו פתאום הכל מתפרק. כל המסגרות נגמרות. הבית ספר, הריקוד, הכל מסתיים בבת אחת.
והיום היה לי שיעור נהיגה, וכבר כמה שיעורים שממש לא הולך לי טוב, והיום במיוחד, ופתאום התחיל הקושי הזה בנשימה, הצמרמורת הנוראית הזאת. התקף חרדה.
המורה לא ראה את זה. כנראה שנהייתי ממש טובה עם המסכות האלה.. למרות שלפי דעתי הוא ראה שקורה משהו אבל העדיף לא להגיד כלום. שזה טוב כי אז באמת הכל היה מתפרץ החוצה והייתי מתפרקת.
כבר יותר מחודשיים שלא היה לי התקף חרדה. אז למה זה שוב קורה? למה זה חזר? נמאס לי. לא רוצה לחזור למקום הכואב הזה שהייתי בו לפני 4 חודשים. לא רוצה! אבל זה מרגיש כאילו אני מתדרדרת לשם בלי שליטה. לאט לאט מאבדת את כל מה שהצלחתי להשיג בחודשים האחרונים. עדיין יש קשר עם היועצת והמחנכת שלי אבל לא סיפרתי להן עדיין. מהצהריים התלבטתי אם להתקשר ליועצת או לא. בסוף לא התקשרתי.
אוףףףף למה זה חוזר?! לא רוצה. נמאס לי.
עד שחשבתי שנפטרתי מזה. עד שסופסוף הצלחתי להשיג איזשהו איזון ולהגיע למצב שטוב לי בו ושאני לא רוצה לעזוב אותו פתאום הכל מתפרק. כל המסגרות נגמרות. הבית ספר, הריקוד, הכל מסתיים בבת אחת.
והיום היה לי שיעור נהיגה, וכבר כמה שיעורים שממש לא הולך לי טוב, והיום במיוחד, ופתאום התחיל הקושי הזה בנשימה, הצמרמורת הנוראית הזאת. התקף חרדה.
המורה לא ראה את זה. כנראה שנהייתי ממש טובה עם המסכות האלה.. למרות שלפי דעתי הוא ראה שקורה משהו אבל העדיף לא להגיד כלום. שזה טוב כי אז באמת הכל היה מתפרץ החוצה והייתי מתפרקת.
כבר יותר מחודשיים שלא היה לי התקף חרדה. אז למה זה שוב קורה? למה זה חזר? נמאס לי. לא רוצה לחזור למקום הכואב הזה שהייתי בו לפני 4 חודשים. לא רוצה! אבל זה מרגיש כאילו אני מתדרדרת לשם בלי שליטה. לאט לאט מאבדת את כל מה שהצלחתי להשיג בחודשים האחרונים. עדיין יש קשר עם היועצת והמחנכת שלי אבל לא סיפרתי להן עדיין. מהצהריים התלבטתי אם להתקשר ליועצת או לא. בסוף לא התקשרתי.
אוףףףף למה זה חוזר?! לא רוצה. נמאס לי.