לזכוי הרבים...
כמה שובאל בן נתן נמצאים עכשיו בעזה, להוטי נקם ותאבי רצח?
מתנחלים במטע הזיתים שבו נורה בלאל סלאח. יד המקרה הטראגית היא שאם לא היתה מוענקת לבן-נתן החסינות על הריגת בלאל סלאח, סביר להניח שהיה בחיים היום
"נורמלי", לפי המילון, הוא אדם רגיל, שפוי, לא חריג. תיעוד הלווייתו של החייל שובאל בן נתן נראה לי לא נורמלי. אחיו הספיד אותו "
אנחנו רוצים נקמה! אתה נכנסת לעזה בשביל לנקום כמה שיותר, נשים, ילדים, כל מי שראית, כמה שיותר, זה מה שרצית. וביום הזה, שנה אחרי שמחת תורה, שחשבנו שנטבח באויב, נטבח בכולם, נגרש אותם פה מהארץ... שכל עם ישראל יזכה לנקום את הנקמה שלך, נקמת דם, לא נקמה של לשרוף בתים, לא נקמה של לשרוף עצים, לא נקמה של לשרוף רכבים, נקמת דם עבדיך השפוך".
לאחר מכן חברו למחלקה סיפר: "
היית הבנאדם הכי שמח ואופטימי ושטותניק במחלקה. נתקלנו בזה לראשונה בעזה כששרפת בית בלי אישור בשביל האווירה". חברו שלומי סיכם "
אני מבטיח לך, שניכנס שוב ללבנון, ולעזה, ולכל כפר בשומרון, וננקום, ונילחם עד הסוף בלי לעצור. כשהיית בעזה, קראו לך 'שובי המדליק', כי היית שורף בתים כשיצאת מהם. ואנחנו נשרוף, מה נשרוף? שוביק מה נשרוף? שיתחילו לפחד! עד הגאולה, אנחנו נילחם עד הר הבית!".
כל אמצעי התקשורת הישראליים שסיקרו את ההלוויה חתכו את הקטעים הללו. בכתבה ארוכה ב"אולפן שישי" רותי שילוני כללה רק את ההספדים שלא כללו הודאות בפשעי מלחמה. אלה כנראה לא נראו לה חריגים וראויים לדיווח. לאחר מכן דווחו על התקשורת המגויסת באיראן, ועל עיתונאי אל ג'זירה שנחשדו כלוחמי חמאס, ואז דני קושמרו באקט נורמלי של עיתונאי פוצץ בית.
בחופשתו מהצבא לפני שנה בדיוק שובאל בן נתן ירה למוות בבלאל סאלח, 40, כאשר מסק זיתים סמוך לביתו. סלאח לא היה חמוש, לא העמיד איש בסכנת חיים, אבל בן נתן ירה בו למוות. באותו אוקטובר היתה זו שיטת פעולה קבועה של מתנחלים רבים בגדה המערבית, אשר ניצלו את טבח 7 באוקטובר כדי לפגוע בפלסטינים במסיק. ראש מועצת שומרון יוסי דגן, מקורבו של אביו של בן-נתן העומד בראש ישיבת רחלים שממנה יצאו רוצחיה של עאישה א-ראבי, מיהר להצהיר באותה שבת שלא קרה דבר. בהספד חברו דווקא פירט אחרת: "אני כל כך התפעלתי ממך. היו שם מוסקים ארורים, מחבלים, שצה"ל העלוב... נותן להם להתקרב ליישובים. אתה יורה, אתה מדבר, אתה מעיף אותם... לא חקרו אפילו את הערבים".
למרות שהתיק פתוח, ולמרות שבן נתן סיפר למקורביו שהוא רוצה לרצוח נשים וילדים, הוא נשלח לעזה. כדי לשמח את החבר'ה במילואים הוא שרף בית. זה קרה כנראה כמה פעמים, ומכאן הכינוי "שובי המדליק". אף אחד מהסובבים לא ראה בעיה בזה, להפך. בן נתן היה נורמלי ואהוד. גם צה"ל חשב ככה כי אחרי עזה שלחו אותו גם ללבנון. יד המקרה הטראגית היא שאם לא היתה מוענקת לו חסינות על הריגת בלאל סלאח, סביר להניח שהיה בחיים היום. עצור, אבל בחיים.
כתבות קשורות
אם הדברים שנאמרו בהלוויה היו מערכון על קבוצה דתית בתכנית סאטירה, היו אומרים שהם אנטישמיים. אבל לבאי ההלוויה, ביניהם שר שקרא להטיל פצצת אטום על עזה, הם נשמעו נורמליים לחלוטין. ככה גם לחבריו של החייל ולקציני צה"ל שנכחו שם. לא רק נורמליים, אלא אף דברים להתגאות בהם בהספד שלו, מה שראוי שנזכור ממנו. את זה שחיפש לרצוח נשים וילדים, כמה שיותר, את רוח השטות בשריפת בתים.
כמה שובאל בן נתן שיצאו לנקום ולרצוח ילדים יש בצה"ל, וספציפית כרגע ברצועה? לפי תחקירים שנעשו בחודשים האחרונים על ידי עיתונאים מובילים בעולם, לא מעט. ישנן עדויות מצטברות רבות על ילדים ירויים בראש ובחזה. בישראל זה כמובן מתקבל בטענות המוכרות: לא קרה, מפוברק. אם קרה אז שגגה. אם לא שגגה, עשב שוטה אחד, למה להכליל. בכל אופן אין חפים מפשע בעזה וחמאס אשם.
אבל לא עשבים ולא שוטים: חייל דתי, בפוגרום בכפר אום ספא הצית בית וניסה לשרוף משפחה, הצמיד כסא לדלת כדי להבטיח שריפת אם עם ילדיה. האם הוא בעזה כרגע? אביעד פריג'ה מוודא הריגה באדם שהניח את נשקו ומתגאה בכך בראיון לתקשורת (לצערו התברר שההרוג היה יהודי). האם מצוקת כוח האדם הלוחם תוביל לשליחתו ללבנון? שלושה חיילים בחטיבת כפיר יורים למוות בילד ברכב ומזוכים כי הנשקים לא נבדקו. קצין מרסס מגשר בכביש 443. חייל יורה בתינוק בכפר בגדה כי ראה פנסי רכב. חיילים מחילים "נוהל יתוש" על חפים מפשע בעזה לחיפוש במנהרות ממולכדות כי החיים שלהם שווים פחות מבטריה של כטב"ם. קציני הציונות הדתית קוראים להחברת כפרים והרעבה ואז נעלבים כקרואים להם "אוכלי מוות". מישהו עדיין סבור שההרג המסיבי בעזה לא נובע, לפחות בחלקו, מאותו רצון לנקמה שנתנו לו פומבי בהלוויה?
מאז אוקטובר שעבר גויסו מתנחלים רבים ליחידות הגנה מרחבית וחומשו על ידי צה"ל. במדי צה"ל ובאמצעות נשקיו הם ביצעו אינספור תקיפות ממניעים אידאולוגיים נגד האוכלוסייה המקומית בשטחים, והמשטרה לא חוקרת כי המבצעים הם "חיילים". הצבא מצדו לא חוקר כי "זה לא בפעילות צבאית". ובין הכסאות האלימות בחסות הצבא משתוללת.
ביום שישי רקטה של חיזבאללה הרגה שני אזרחים בכפר מג'ד אל-כרום. התגובות היללו ושיבחו את הטיל שהרג בני אדם שאיתרע מזלם להיות ערבים, וזו הפכה להיות הנורמה. אנשים מגיבים בשמם המלא והגלוי "שניים זה כלום", "לא ברור למה הפוסט קודר" ועוד ועוד. כמובן שאם היה מדובר במורה ערביה שהיתה כותבת דברים שאפילו קרובים לזה היא היתה נחטפת למעצר עם פלנלית על העיניים. באי הלוויות שקראו במפורש לרצח היו מסוכלים כפצצה מתקתקת.
אבל בישראל הנוכחית שרים קוראים לטיהור אתני בלי להסס, אנשים חוגגים מוות ברשתות, חיילים שורפים בתים לצהלת החברים וציבור שלם מעדיף להפקיר את חטופים לעינויים ובלבד שיקבלו פיסת אדמה בעזה. מחתונות שנאה עברנו ללוויות שנאה ואין אפילו מראית עין של חקירה שיכולה לרמוז שדבר מה חריג קרה שם. אולי המחבלים היהודיים הם בעצם הנורמלים פה, והמעטים המזועזעים הם החריגים והלא שפויים.
