התרגום של ארנולד ליין

טוב, בוא נבחן את הראיות

בלינק הבא: http://www.pinkfloyd-co.com/band/interviews/sb/sb_inter.html סיד בארט אומר בעצמו בראיון [1]: http://www.pinkfloyd-co.com/band/interviews/sb/sb_inter.html Q: How important are lyrics to you? SB: Very important. I think it's good if a song has more than one meaning. Maybe that kind of song can reach far more people, that's nice. On the other hand, I like songs that are simple. I liked Arnold Layne because to me it was a very clear song. כלומר - סיד אהב שירים דו-משמעיים, אבל בעיניו דווקא הקסם של ארנולד ליין הוא בכך שזה שיר פשוט, שאינו משתמע לשתי פנים. כלומר: סיד טוען כאן בעצמו - אין מסר חברתי, אין משמעות סמויה בארנולד ליין. פשוט סיפור על טיפוס שגנב ליבני נשים. דבר שני: השיר נאסר בזמנו להשמעה בכמה תחנות רדיו (או לכל הפחות בתחנת רדיו לונדון). סיד טען להגנתו שהוא לא מבין מה פסול במילות השיר משום ש"הרבה אנשים מתלבשים בבגדי נשים". זה הקונטקסט בו הוא התיחס לנושא. יתכן שהוא גם לבש בשלב מסויים ליפסטיק, אבל אני לא רואה כיצד האפשרות של "הומור עצמי" שכזה משתלבת בשיר. דבר שלישי: לגבי הלינקים שהבאת, בשיר הראשון המשמעות לא ממש ברורה לשום כיוון, ואילו בקטע השני דווקא ברור שמדובר בהקשר של זוג. והינה עוד כמה: כאן: http://poetry-magazine.com/poetry/poetry-008/07page.htm נכתב: Takes two to know the meaning of romance and two to swing into a ballroom dance ובכל מקרה ברוב המקומות מובא הביטוי It takes two to know one והמילה know לעיתים רחוקות מופיעה כ-Intransitive verb.
 
סורי, לא קונה

אתה זכאי לעמדתך, כמובן, והיא מעניינת, אבל לא משכנעת. שים לב לציטוט השני מדברי סיד שנתת: הוא מבקר את התחנה שצינזרה את השיר כי הרי 'הרבה אנשים עושים את זה' - זה בדיוק המסר של השיר. סיד יוצא נגד הצביעות של החברה, שמצד אחד הם לובשים בגדי נשים בביתם, ומצד שני מצנזרים שירים על זה, ואוסרים אנשים מסכנים כמו ארנולד ליין. וזו גם הפרשנות שניתנה לשיר במהלך השנים. לגבי הציטוט שהבאת בעניין משמעות takes two to know - זה פשוט שימוש במילים בתוך משפט בשיר "צריך שניים כדי להבין את המשמעות של רומנטיקה". אין לזה כל קשר לביטוי עליו אנחנו מדברים. "it takes two to know one" - זה שם של תאוריה חברתית שהופצה בספר מסויים באותו שם. לכן אתה מוצא הפניות רבות אליה בגוגל. גם אני ראיתי אותן. השימוש במילה know במובן התנכ"י מופיעה אל משוררים ומחברים מהמאות הקודמות. שייקספיר עשה בזה שימוש נרחב, למשל. אבל שייקספיר אהב משחקי מילים בכלל ו-double entendres היו צד חזק אצלו. בארט, לעומתו, הוא כותב שירים מסוף המאה ה-20, ואני גם לא זוכרת הרבה מקרים של כפל-לשון אצלו; הוא השתמש בטכניקות כתיבה אחרות. ההפניות שנתתי למילים של שירם של simple minds והמקום השני, הם בדיוק השימוש בביטוי המדובר. שוב, התאוריה שלך מעניינת. אני פשוט לא משתכנעת בה.
 
מאה שקל מחיר אחרון. לי זה עולה יותר

טוב, אין לי זמן כרגע לעשות עוד חיפושים ולהביא מקורות. נישאר באי ההסכמה.
 
למעלה