ה א ו ס ק ר ../images/Emo106.gif
בשש מצלצל הטלפון. "תהיי מוכנה ב-7, יש כרטיסים ל"אוסקר",,, ואני, ההתרגשות אחזתני. וואוו, ה"א ו ס ק ר" ! ! וראיתי כבר בדמיוני את השטיח האדום, ואת הלימוזינות המפוארות הפולטות בזו אחר זו את השחקנים והשחקניות הזוהרים אל כניסת האולם המוארת באורות. ראיתי את שמלות הערב המנצנצות, את תכשיטי היהלומים הבוהקים באורות הניאון, את חליפות הסמוקינג עם עניבות הפרפר השחורות, את מעילי הפרווה,,,, הגיעה השעה. אני בשמלה שחורה ונעלים שחורות גבוהות עקב, והוא במכנס מחוייט ובחולצה תואמת, התייצבנו בכניסה לסינרמה. את פנינו קיבלו חבר´ה צעירים, רקדני להקת בת-שבע, כששלטים בידיהם: "לא נפסיק לרקוד". "אל תתנו לסגור את "בת שבע". הפגנה,,, במקום שטיח אדום, היתה רחבת הכניסה מכוסה בפלאיירים שחולקו ע"י המפגינים. ההצטופפות בכניסות לאולם העידה על בדיקות קפדניות של התיקים. דחיפה קלה מאחור, ומצאתי עצמי פנים מול פנים עם גבר נמוך, שב שיער, לבוש מכנסי ג´ינס ועליהן זרוקה חולצה בצבע בורדו. מבט נוסף הבהיר לי שמולי עומד המועמד ל"שחקן השנה". מוני מושנוב,,, נכנסנו ל"קוקטייל". (סטייל הוליווד או לא??) מאות אנשים עם כוסות של יין (לבן) בידיהם, מתחככים זה בזה. שחקנים, במאים, מפיקים, צלמים מתערבבים זה בזה. חיפשתי שמלות נוצצות, חליפות ערב, תכשיטים, פרוות,,, צילצול פעמון. כולם נוהרים אל האולם הענק, ומקומות הישיבה מתמלאים במהירות. הבמה מוארת באור כחול, חיוור, וכמו מעטה של ערפל אופף אותה. הטקס מתחיל. היה זה הערב של העדה הגרוזינית. את רוב הפרסים הראשונים קטף הסרט הגרוזיני, על שחקניו, שחקני המשנה (היא-גרוזינית), פס הקול (גרוזיני), התסריט (גרוזיני) ועוד,,,,, זהו. האשליה התנפצה. אפילו פסלוני האוסקר לא הבהיקו, ואת ניצנוצי היהלומים תפסו ניצנוצי הזהב שהבהיקו מתוך חיוכי השמחה של הזוכים. ה"אוסקר",,,
בוקר לכם מלא ניצנוצים.
בשש מצלצל הטלפון. "תהיי מוכנה ב-7, יש כרטיסים ל"אוסקר",,, ואני, ההתרגשות אחזתני. וואוו, ה"א ו ס ק ר" ! ! וראיתי כבר בדמיוני את השטיח האדום, ואת הלימוזינות המפוארות הפולטות בזו אחר זו את השחקנים והשחקניות הזוהרים אל כניסת האולם המוארת באורות. ראיתי את שמלות הערב המנצנצות, את תכשיטי היהלומים הבוהקים באורות הניאון, את חליפות הסמוקינג עם עניבות הפרפר השחורות, את מעילי הפרווה,,,, הגיעה השעה. אני בשמלה שחורה ונעלים שחורות גבוהות עקב, והוא במכנס מחוייט ובחולצה תואמת, התייצבנו בכניסה לסינרמה. את פנינו קיבלו חבר´ה צעירים, רקדני להקת בת-שבע, כששלטים בידיהם: "לא נפסיק לרקוד". "אל תתנו לסגור את "בת שבע". הפגנה,,, במקום שטיח אדום, היתה רחבת הכניסה מכוסה בפלאיירים שחולקו ע"י המפגינים. ההצטופפות בכניסות לאולם העידה על בדיקות קפדניות של התיקים. דחיפה קלה מאחור, ומצאתי עצמי פנים מול פנים עם גבר נמוך, שב שיער, לבוש מכנסי ג´ינס ועליהן זרוקה חולצה בצבע בורדו. מבט נוסף הבהיר לי שמולי עומד המועמד ל"שחקן השנה". מוני מושנוב,,, נכנסנו ל"קוקטייל". (סטייל הוליווד או לא??) מאות אנשים עם כוסות של יין (לבן) בידיהם, מתחככים זה בזה. שחקנים, במאים, מפיקים, צלמים מתערבבים זה בזה. חיפשתי שמלות נוצצות, חליפות ערב, תכשיטים, פרוות,,, צילצול פעמון. כולם נוהרים אל האולם הענק, ומקומות הישיבה מתמלאים במהירות. הבמה מוארת באור כחול, חיוור, וכמו מעטה של ערפל אופף אותה. הטקס מתחיל. היה זה הערב של העדה הגרוזינית. את רוב הפרסים הראשונים קטף הסרט הגרוזיני, על שחקניו, שחקני המשנה (היא-גרוזינית), פס הקול (גרוזיני), התסריט (גרוזיני) ועוד,,,,, זהו. האשליה התנפצה. אפילו פסלוני האוסקר לא הבהיקו, ואת ניצנוצי היהלומים תפסו ניצנוצי הזהב שהבהיקו מתוך חיוכי השמחה של הזוכים. ה"אוסקר",,,