ואולי לא יהיו הדברים מעולם...

[anonimi322]

ואולי לא יהיו הדברים מעולם...

הי לכולם ככל שעובר הזמן אני כבר מתחיל לחשוב שאולי כך הגורל רצה שאולי יש לי ייעוד לעזור לאחרים ולתמוך ושאני לא אזכה למשהו בסיסי שזה אהבה/זוגיות . נק' הפתיחה שלי גרועה ( ואני מודע לזה שחיצוניות זה לא החשוב אבל מעבר לחרדה שיש לי מחוסר הנסיון שלי וזה שלא הייתה לי חברה מימי (אם לא נחשיב ידידות שחשבתי שיש בה משהו אבל לא).אני יודע שזה לא גזירה ואם רוצים אז יכולים אז אני מאוד רוצה אני מרגיש שאני מוכן אבל מרגיש לא מוכן באותה מידה אולי יותר . אני מפחד שאולי אני לא אדע "למכור" את עצמי אני אדם כנה,נחמד איש שיחה חברותי משכיל אבל אולי לא לנשים? לא יודע .. למרות שהיו התעניינות ואולי זה סתם פרשנות מוטעית שלי.אני לא יודע איך מישהי תקבל אותי בתשובה לשאלה מה המסקנות שלך ממע' יחסים ? אמממ לא היו לי מערכות יחסים .למה :0 ...שתיקה מביכה.. אני די בטוח שיחושו שאני חדש בעסק בן 34 ומרגיש לי די הרגשה של גיל ההתבגרות קשה להסביר (אם כי אני לא מחפש להשכיב) אבל כל הקטע של מגע הוא לא מוכר לי ( נשיקות ועד מין ( בשלב מאוחר) וזה די מרתיע אותי הפחד הזה שאני אתגלה ככזה ואם אני בכלל מעניין נשים(לא מתבייש בזה אבל ראבאק בן 34 ) אני מרגיש שאני לא מושך חיצונית יש לי דלילות בשיער ובתמונות אני זוועה.. אני פעיל באתר סיוע ומישהי שהתיידדתי הראתה בעבר סימנים ( נראה לי) של עניין אבל לקחתי צעד אחורה שהיא בקשה לעבור לטלפון ..וירד לה כנראה ממני כי מאז היא לא מבקשת וגם הפכתי לפסיכולוג שהיא מספרת על ניסיונותיה ואהבותיה והיינו די דומים במצב אבל היא כבר לא במצב הזה ומאוהבת מעל הראש (היא אפילו סיפרה ששכבה בפעם הראשונה והיא הייתה מרוגשת) .חוץ ממנה לא יודע מי היה מקבל אותי ...אבל זה כבר לא רלוונטי עוד בעיה בעוכרי שאני גר אצל ההורים שהיום בגילם די תלויים בי הם גם רוב הזמן לא מסתדרים בניהם מעולם לא הייתה אהבה וסימני אהבה ואינטימיות ( כנראה שזה דבק בי לחרדה) ואני לא יודע מה לעשות אין לי יכולת כלכלית לעזוב ומצד שני איך אעזוב ומצד שלישי זה מגביל כי מי תרצה בן 34 מדולל שיער,בלי ניסיון ,גר אצל ההורים ...אז אולי זה גזירת גורל... שלא נדבר על ההתמודדות זה מרגיש לי פרוייקט שקשה למימוש ... אין משהו שאני רוצה מכל לחוש אהבה להתקדם בחיים ..מרגיש שבסוף עם כל החברים הנשואים אשאר לי לבד... אפילו לחול שלא יצאתי מימי כבר אין חי עם מי לצאת ... תודה על ההקשבה

 

[Matzeket]

ולמה כן תהיה בן זוג טוב?

 

[anonimi322]

למה אני אהיה בן זוג טוב..

כי אני חושב שיש לי הרבה אהבה לתת,אני חושב שאני יכול להיות רומנטי וג'נטלמן,יודע להקשיב ולייעץ,אני אדם כנה וישר,אני הנדימן.

 

[Matzeket]

מעולה! ועם *זה* אתה צריך ללכת לחפש

לא עם ההודעה הפותחת...
לא להתייאש בגלל הגיל או בגלל מראה אלא להאמין שאתה יכול להצליח בגלל שאתה קשוב ואמיתי ויש לך תכונות שכל בת זוג תוכל להעריך.

 

[anonimi322]

תודה ..

אני מבין את זה שיש לי דברים טובים שאני צריך ללכת איתם אבל זה יהיה לטמון את הראש בחול שמישהי לא תפסול אותי על יופי או בגלל חוסר ניסיון אני פשוט מפחד..זה סיטואציה לא נעימה להרגיש "נחות" "מושפל" שאתה בגיל שאתה חווה עם זאת ממול מערכת יחסים ראשונה ( עוד לא) ואין לך תשובות מול זאת שעומדת לפניך .אני מסתכל באתרי הכרויות ומרגיש בראש שכולן "גדולות עלי" ואני כזה לא מתאים לאף אחת.כולן יודעות מה הן מחפשות יש להן כבר ניסיון חיים. אני פשוט מפחד ...לא יודע אם אני מעניין מרגיש שאני הייתי אמור להיות כבר ולעבור את זה ולהיות בשלב אחר זה קשה לי לעיכול כמה שאני שם את זה בצד והתקדמתי זה קופץ לי לפעמים זה חלק ממני.אני לא אם מישהי מסוגלת להכיל אותי בגיל הזה שאמור להיות כבר נשוי פלוס ילדים לאחד שהוא מתחיל לצעוד ...וגר עם ההורים ונראה כמו שאני נראה...וזה משהו ועוד משהו שפוסל אותי מיידית אני פשוט בלחץ ...

 

[Matzeket]

להתייחס רק לדברים השליליים כביכול, זה לא לטמון את הראש בחול?

אתה מחליט מראש מה בחורות יחשבו עליך ולא משדר שיש בך משהו טוב,
אתה אפילו לא נותן להן הזדמנות להכיר אותך מרוב שהתשובה כבר ברורה לך כביכול.

שים את הלחץ בצד, תהיה מוכן לספוג סירובים, אבל אל תתיחס לעצמך כחוסר הצלחה מהלכת. תתרכז בדברים הטובים ותוציא אותם גם החוצה.

כשאתה הולך לראיון עבודה אתה לא מסביר למעסיק הפוטנציאלי למה תהיה עובד גרוע- אתה מסביר לו למה הוא צריך לבחור בך.
זה עובד כאן אותו דבר
אם לא תתן למי שמולך סיבות לרצות אותך- היא באמת , ככל הנראה, לא תרצה אותך.

 

[anonimi322]

איך מגיעים בלי לחץ לזה ומה עונים לשאלות מביכות ?

את צודקת אבל איך להגיע בלי לחץ ? איך שמים לחץ בצד ומפתחים חסינות? בלי לפחד משאלות שאין לי מענה אליהם? אני אדם כנה אבל מה אני אגיד בתשובות על שאלות על מערכות יחסים? אשמח לעצות .. אני בעד כנות אני חושב שזה דבר בסיסי ביחסים .. אני מפחד מכל צעד מזה שאני לא אדע מה עושים בכל שלב ..אהיה הססן. אני פשוט צועד צעדים ראשונים שזה היה חמוד אם הייתי בשנות ה20 שלי שזה טבעי. אבל בגילי זה אמור להיות כבר שלב של הייתי שם ואני בטוח בצעדיי..(למרות שסקס זה לא בראש מעייני אני חושש מזה שאני לא יודע להביע אינטימיות לא נישקתי מישהי ובטח גם לא שכבתי אני מקדים שלבים וסרטים אני פשוט לא יודע איך להרגיע את הלחץ הזה) מרגיש לי שאני עברתי את נק' האל חזור...אני רוצה להאמין שלא ...

 

[Matzeket]

קודם כל: תזכור את הדברים הטובים שבך

בדיוק כמו בראיון עבודה- אין צורך להתעמק בתכונות רעות. זה לא מייצג אותך, אין צורך להדגיש אותן וזה לא מה שיעזור לך 'להתקבל' וגם לא להצליח בעבודה.
כל הזמן לשנן לעצמך את החוזקות שלך , לשדר אותן, להאמין בהן, להכיר אותן ולזכור אותן! שהחוזקות יהיו בקדימה של הראש!

ולשאלתך: מה לענות בשאלות על מערכת יחסים: את האמת.
אבל(!!!!), בלי לשכוח את הסעיף הקודם- כל הזמן לזכור את החוזקות. כל הזמן.

זה לא משנה מה היה אמור להיות, זה לא משנה מה יש לאחרים, לא לנחש לראש איך אחרים יגיבו, לא להחליט מראש איך דברים יתנהלו.
תתרכז במה שאתה רוצה ובאיך להשיג (ואני לא מדברת רק על סקס)
תתרכז בדברים הטובים, במה אתה יכול לתת, בסיבות שבגינן ירצו אותך- קצת נרקסיזם.
כי אם אתה לא תאהב את עצמך, אין סיבה שאחרות יאהבו.

ואם אתה תאהב את עצמך ותבין למה אתה אוהב את עצמך תוכל לשכנע גם אחרות בזה.


ועוד קטנה שולית:
אם אתה חושב שאתה לא נראה טוב או לא נראה מספיק טוב- תפוס מישהי או מישהו קרובים אליך שאתה מעריך את הטעם שלהם לחלופין שלם למישהו עבור זה- ותדאג לאיזה מהפך חיצוני קל;
לפעמים משקפיים/בגדים/נעליים/תספורת חדשים יכולים לעשות המון וזה נותן בוסט טוב לבטחון העצמי.
אבל זה סתם אנקדוטה ולא החלק המרכזי.

 

[פרפרי אהבה]

נסה לחשוב חיובי ולבוא עם גישה חיובית-לגבי הכל בחיים...

זה לא קל, תאמין לי שאני יודעת, אבל רק בדרך הזו אפשר להשיג דברים בחיים כי אם לא נאמין בעצמנו- לא יאמינו בנו.
אתה בן 34, גר עם ההורים, בלי ניסיון מיני ואולי זה נראה ככה-אבל זה ממש לא סוף העולם.
אני הייתי פונה לאימון אישי כדי ליצור תוכנית פעולה איך לשנות את מה שאתה רוצה לשנות בעצמך- איך לצאת מבית ההורים, איך לצבור ניסיון עם נשים (לא רק ניסיון מיני אלא כל ניסיון).

 

[anonimi322]

אני בדרך כלל מאוד חיובי אבל פה אני בחרדה

אבל מה יהיה אם אני אשאל על מערכות יחסים קודמות ? או מה למדתי ? אני דוגל באמת וכנה אבל מה אני אענה לא היו לי מערכות יחסים..למה ? כי ... בשלב הזה היא תהיה בהלם אני אהיה כבר לגמרי מושפל ואילם..ואולי זה יסתיים בעלבון שלה אלי... ולשקר ? אני לא שקרן זה בעיה להתחיל בשקר. ולהגיד אני מעדיף לא לדבר על זה בשלב הזה מראה שיש לי מה להסתיר . אז מה אני עושה במצב הזה ?

 

[Matzeket]

תענה את האמת

בתסריט שפתחת כאן אתה לא לוקח בחשבון אינטראקציה בין אנשים, עניין, אמפתיה, רוך, הכלה, הקשבה, הבנה ומכלול-
אולי דווקא תמצא אוזן קשבת ובטחון?
אולי תמצא כימיה ומשיכה שתגבר על חוסר הנסיון ועל נקודות שהן ברות שינוי (כמו לגור עם ההורים למשל)?
אולי תגלה שהחסרונות שלך מתגמדים לעומת היתרונות?

אל תגבש החלטה עבור מי שמולך
ואם אתה כבר עושה את זה, כמו שכבר נאמר פה בכמה הודעות, גבש החלטה חיובית לגביך ואל תתרכז רק בשלילי

אתה יודע,
אפשר גם להחליט שלא מתאים בלי קשר לחוסר הנסיון
יש הרבה תסריטים אפשריים
נסה את שינוי הגישה-
לפחות בגישה חיובית תצא עם ערך עצמי ולא "מושפל" בעיני עצמך

 

[Message inaBottle]

בתור אחת שעברה את המשוכה הזאת בגיל מאוחר משלך

וגם כמישהי שעוקבת כאן אחרי סיפורים של אחרים ברור שזה אפשרי.
וגם ברור שזה לא קל.
לא קל להתמקד בטוב שבנו,
במיוחד שאנחנו אלופי העולם בלבטל את עצמנו.
אנחנו גם אלופי העולם בליצור תסריט (דמיוני) של הכשלון הידוע מראש שלנו.
אבל אפשר לתת קרדיט למי שמולנו וגם לנו,
לתת להם לבחור בנו, בגלל שיש בנו דברים נפלאים, קודם אנחנו אוסף של דברים חיוביים. חשוב שתגדיר את עצמך, את הטוב שבך, קודם כל בשבילך כדי שתוכל לשדר את זה.

תזכור שאם אתה אינך אוהב את עצמך, אין סיכוי שאף אחד אחר יאהב אותך.
תתחיל מליצור זוגיות אוהבת ומקבלת עם עצמך.

בקשר להוריך הולכת להיות בוטה, סליחה מראש אבל זה כדי להעביר את המסר
בטוחה שהוריך אינם רוצים להיות אלו שימנעו ממך את האפשרות לקיים חיי זוגיות. בטוחה שהם אינם רוצים למנוע ממך לחיות. בטוחה שהם אינם רוצים "לכלוא" אותך ולצמצם אותך. אתה לא קיים כדי להיות המגשר בין הוריך.
ואם התלות שלהם בך קשורה גם לזקנה או מחלות, (כלומר לטיפול ממשי) יש ביטוח לאומי ויש קצבות ואפשר דרכם להשיג מטפלת לכמה שעות שעוזרת במה שצריך. אתה כמובן לא אמור לנטוש את הוריך אך אינך צריך לגור איתם בגילך.
אתה יכול להסתפק בלגור בקרבתם.

למה כתבתי את כל זה? כי לפעמים אנחנו נאחזים חזק בתירוץ שעוזר לנו להשאר תקועים במקום. הוריך זקוקים לך ולכן אתה גר איתם כשבעצם, הסיבה האמיתית היא שקשה לך לעשות את הצעד לעצמאות. לא יודעת אם ככה זה אצלך, אבל היה לי חשוב לשים את האצבע על האפשרות הזאת.

אז קח עצמך בידיים, תעשה צעדים לכיוון עצמאות,
לך לחוגים או התנדבויות כדי לפגוש אנשים,
ותאמין שמגיע לך, תאמין שאתה שווה את זה.

 

[Matzeket]

 

[jSb1]

אני הייתי בערך כמוך.

בלי שום ניסיון, אפילו לא נשיקה, ונכנסתי לקשר בגיל 35. גם אני גרתי באותו זמן אצל ההורים (אם כי הם לא היו תלויים בי).
אתה צריך לדעת מה אתה שווה, אתה צריך לדעת איך "לשווק" את זה (במובן החיובי). אם תפגוש מישהי שלא תבין אותך אחרי שתכיר אותך הכרות בסיסית, כנראה שהיא לא שווה את זה, פשוט מאוד.

חפש בארכיון הודעות קודמות שלי מהשנה האחרונה.

 

[anonimi322]

תודה לכולם אבל איך צועדים מכאן ...

אני יודע שהגישה הנכונה היא להיות חיובי ולשווק את עצמי ושיש לי מה להציע..הלוואי שאדע איך להגיע רגוע לזה... ממש מפחיד אותי שאלות שאני אשאר פעור פה ...איך הצלחתם להגיע רגוע ? יש שיטות להרגע ? האם אחרי כמה דייטים התוודתם (אם זה לא עלה לפני) על הנסיון במערכות יחסים ? האם זיהו לבד שאתם חסרי ניסיון ? איך קיבלה את זה הבת זוג ? מצטער על החפירה :/ זה באמת מדאיג אותי לגבי ההורים שהתכוונתי שהם תלויים בי זה שבגלל שהם מבוגרים הרלתי עליהם בלעזור בקניות,אמא שלי קצת עם בעיות בריאות וחרדות ושניהם לא מסתדרים כמו שציינתי זה כנראה חלק ממה שהשפיע עלי גם היום ( לא הראו בניהם אהבה או אינטימיות) ואני חש שבלעדיי הם לא יסתדרו מצד שני אני לא יכול להיות אחראי עליהם צריך עצמאות ואני די חושש מאיך אני עושה את זה :/ עוד משהו יש סטיגמות שרצות ש"בתול" או מישהו שלא היה במע' יחסים עד גיל זה הוא פגום.זה מוריד קצת מהיכולת שלי לחשוש מהערות.אני שמתי את ההערות בצד אבל זה מרחף...אם הייתי 10 שנים אחורה הלחץ היה שונה אולי ..

 

[jSb1]

קודם כל, זו אינה חפירה

בשביל זה הפורום קיים!

בהחלט יש סטיגמות, אבל קל מאוד להשאב למקום שחושב ש"כולם מחזיקים וכולן מחזיקות בסטיגמות האלה ולא ירצו אותי". צריך לזכור שיש גם כאלה שלא אכפת להם/ן, ויש גם כאלה שברגע שיכירו אותך לא יהיה אכפת להם/ן. לא כולם שם מבוהלים/מודאגים/מתרחקים מהבתולים. ממש לא.

לגבי ההורים, קצת קשה ויומרני לייעץ בנושאים כאלה, אבל אולי אתה צריך לעשות את זה הדרגתית. לצאת מהבית למקום קרוב יחסית כדי שעדיין תהיה בסביבה ותוכל לעזור, אבל פחות. אני מניח שכם הם לא ירצו שתשתעבד לסיוע להם ורוצים שתפתח חיים משלך. מבחינת זה שהם לא מסתדרים - לפשר ולתווך ביניהם זה לא התפקיד שלך, הם ילדים גדולים, לדעתי.
מניסיוני האישי - כשיוצאים מהבית ומתרחקים קצת, פתאום דברים נראים פחות נוראים. חלק מזה זה "רחוק מהעין רחוק מהלב", אני מודה, אבל חלק מזה גם אובייקטיבי.

לגבי ההרגעות - טיפול כלשהו יכול לעזור. לא לכולם אבל יש הרבה כאלה שזה עוזר להם. זה לא פתרון קסם, זה משהו שצריך לעבוד עליו, אבל צריך להתחיל איפשהו.
להשתפשף בדייטים "לא מחייבים" ולא מפחידים (כלומר, כאלה שאין לך ציפיות מהם מלבד קיומו של הדייט, לצאת רק כדי לצאת ולהיות בדייט) יכול לעזור להפחית את הלחץ מדייט שכן יהיה חשוב לך.

מתי להתוודות - יש הרבה דעות (חפש הודעות קודמות שלי בפורום ותראה מה ייעצו לי בזמנו, לפני שנה בערך). בסופו של דבר זה תלוי בדינמיקה שתהיה בינך לבין הבחורה שתצא איתה, גם מבחינת העיתוי וגם מבחינת האופן. מתי שירגיש לך מתאים. לא מוקדם מדי, לא מאוחר מדי.

 

[anonimi322]

יש משהו לא צפוי שקרה

אמממ הידידה שסיפרתי עליה שעזרתי לה באתר שאני עוזר ושהראתה לי סימני התעניינות ואני פחדתי לדבר איתה בטלפון והתייאשה..ומצאה לה מישהו היום היא אומרת לי במסרים "בא לי לראות אותך במציאות" :0 אני מצד אחד רוצה אבל אני משקשק מפחד לא ניפגשתי גם למטרת ידידות עם מישהי לבד אחד על אחד מ2005 יש מצב שזה למפגש סקרנות ידידותי עדיין זה מלחיץ אותי :0 אולי אני אהיה שקט כמו דג וכל מה שחשבה עלי ירד..אני לא יודע איך להתנהג עוד לא החזרתי לה תגובה אני גם בטלפון לא דיברתי עם מישהי כידידה מ2005 רק למכרים שלי.. אני אמרתי לה פעם שאני ביישן... חשבתי לרשום לה באמת? ( סמיילי מסמיק) גם אני סקרן אני מפחד שאני אצא להרפתקאה שאני לא יודע וזה אבסורד הרי אני מחפש אהבה ולא ברור לי אם היא עזבה אותו שיגעתי את עצמי :/ עוד לא עניתי לה זה קורה מהר ממה שאני ציפיתי אם אני אענה בחיוב עכשיו ומהר אני רוצה להתנסות ולהפגש אבל לא יודע ...משקשק... האם זה אומר משהו שהיא רוצה לראות אותי במציאות ? אני מאוד מבולבל כי כמעט שנה מאז שירד לה מהחשק להפגש ופתאום היא מציעה לראות אותי אני לא יודע איך להתייחס לזה.. אני מפחד

 

[anonimi322]

אני בלחץ :/

 

[מישהו פעם 1]

אני יודע שזה קשה

אבל לך ותיפגש איתה. ותן לעצמך ח''ח על התגברות על הפחד, והטענה שלי שאתה תקבל נקודות זכות בכל מקרה אם תלך, כי גם אם לא תצליח, חווית נסיון שתלמד ממנו לפעמים הבאות, ובטחונך העצמי יעלה, ואם תצליח את בכלל תרוויח כפליים, מותר להיכשל, ותזכורר כי גם אנשים שהם לא בתולים בגילך הרבה פעמים מתקשים בתחום הדייטים, ככה שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות זה שלא תצליח, וגם אז הנסיון והבטחון שלך יישתפרו, כל אדם נכשל, ותלמד לקחת את הכשלון בקלות,מצפה לשמוע ממך שהלכת להיפגש איתה, ללא שום קשר לתוצאה [הצלחה או כישלון כביכול] למרות שאני לא ממש מאמין שתיכשל בגלל מה שציינתי.

 

[anonimi322]

שלחתי...

כתבתי לה הי (השם שלה) עם סמיילי מחייך ומסמיק בהזדמנות הקרובה וסמיילי עם חיוך רחב. אני לא הייתי מסוגל להוציא יותר טוב מזה.בהתחשב בזה שבעבר הייתי לא עונה לזה או עושה רק סמיילי אולי זה סוג של התקדמות.היה קשה לי לרשום משהו כמו גם אני או משהו אחר.אני יודע שהתשובה נשמעת לא בטוחה אבל זה הודעה שאפשר להמשיך אחכ ולקבוע שאני אהיה יותר רגוע לקבוע פגישה.יודע שזה לא חכם אבל זה המקסימום שיכולתי ...אני לא חושב שזה למטרת זוגיות חושב פגישה ידידותית ואני מפחד להקשר יותר במשהו שהוא לא יקדם אותי לזוגיות כי אז אסחף להיות בצד הידיד ולא יתן לי הזדמנות לזוגיות .אבל איתה מרגיש לי בנח כי בגלל שאנחנו מכירים וידידים רק במסרים ואני מכיר את ההסטוריה שלה עוזרת לי לא לפחוד משאלות מפחידות אבל מצד שני אני בצד הידיד הפסיכולוג ואולי לא יכול להתפתח מזה כלום.אני מפחד להפגש לא נפגשתי עם ידידות אחד על אחד מאז 2005 ,אני לא יודע איך להתנהג...אולי לא יהיו לי נושאי שיחה.. והיא לא ראתה תמונה שלי ואיך אני נראה אני לא יודע מה הכוונות שלה.. אני לא אדבר איתה על מה הכוונות שלה שלא אעשה לעצמי פאדיחות אם אין לה כוונות .. ואם יהיו פאדיחות בפגישה הזו אז הדיבור שלי היחיד עם מישהי (וירטואלית נכון) אז גם זה יגיע לסיומו ואז אני אאבד לגמרי את הקשר מעבר לדיבור רגיל עם נשים שהוא לא לצורך ידידות או זוגיות.. לא יודע אם כדאי לי להפגש ...