בבעיה.... כי: 1) המון דברים חייבים, פשוט חייבים, לדחות למחר 2) כאופטימי חסר תקנה, אני מאמין שתמיד יש מחר 3) ואם יש לי משהו חשוב לומר לה, אני אומר היום 4) ואם זה לא חשוב, אז למה שתחכה למחר?
<הוא/היא לא יודעים שאין מחר, נכון??> אני טיפוס שדוחה, בכלל טיפוס שעפי רוב קשה לו להתמודד עם דברים שקשורים לרגשות <תמיד שמה אותם איפשהו בצד אחרונים> מניחה שהייתי מדחיקה גם את היום החוסר מחר וממשיכה בדרך, לא דרך <באמת שהשתדלתי לענות>