ואני דורית

[דורית ובניה]

ואני דורית

יש לי שני ילדים עומר בן 3 ןשמונה חודשים ואופיר בן שנה. עומר נולד הכי פג שיכול להיות , בשבוע 24 להריון. הוא היה אחד משני תאומים (השני נפטר לאחר יומיים). עומר נולד במשקל 690 גרם ועברנו איתו ג- ה- נ- ו-ם . אני אספר בקיצור ובהמשך בטח אזכר בעוד סיוטים. לעומר היו בעיות נשימה מאוד קשות, לא הצליחו לגמול אותו מהנשמה חודשים רבים, עברנו 3 בתי חולים (סה"כ אשפוז - 7 חודשים) , עד שבסוף התייאשו ועשו לו טרכאוסטומי . התברר שצינור ההנשמה גרם לחסימה בקנה ולכן פתחו חור בקנה הנשימה שעוקף את החסימה ודרכו הוא נשם. החיים עם טרכאוסטומי היו קשים מאוד מאוד ורק בגיל שנתיים הוא עבר ניתוח שפתר את החסימה בקנה והחל לנשום רגיל. יש עוד המון "חוויות" שעברנו באמצע אבל צריך שיהיה על מה לדבר גם בהמשך. היום עומר רגיל לחלוטין, יש לו איחור קל בגדילה ובהתפתחות , יש לו משקפיים (כמו להרבה פגים) ויש לו קול קצת צרוד כתוצאה מצינורות ההנשמה. אופירי השני נולד רגיל לאחר הריון שהיה במעקב צמוד מאוד מאוד. להתראות בהמשך.

 

[קרנושה]

מזל טוב להולדת הפורום החדש...

אני הצטמררתי לקרוא את הודעתך ורד....בדיוק מכיוון שאני מזדהה עם המון ממה שכתבת....להבדיל.... אני ילדתי בשבוע 27 שלישיה....(לאחר טיפולים, חוסכת לכם ת´שאלות), מתי (בן) נולד 900 גרם-כיום שוקל 8 קילו ליהיא (בת) נולדה 840 גרם-כיום שוקלת 8 קילו ליאור (בת) נולדה 840 גרם-כיום שוקלת 9 קילו ילדיי כיום בני שנה וחמישה חודשים (וקצת)...הכל עוד ממש ממש טרי בראשי....פעם האמנתי שעוד אשכח את מה שעברתי....היום אני יודעת שלעולם לא שוכחים!! ליהיא וליאור השתחררו כעבור חודשיים....הן לא הזדקקו לכלום מלבד אוכל וזמן לגדול....היום מבחינה התפתחותית הן מדביקות את הפער באינטנסיביות...ליהיא הולכת מזה חודש...ליאור עושה טובה שצועדת כמה צעדים...מלבד זאת הן ממש ממש חכמות ומתוקות....בדיקות ראייה ושמיעה מראות עד כה שהכל תקין... מתי-הוא היה הפרובלמטי...הוא הונשם רק יום לאחר הלידה...במשך שבוע בלבד...אבל....לא היה מוכן להגמל מהחמצן במשך המוןןןןןןןן זמן.... הריאות שלו לא היו מפותחות והוא פיתח מחלת ריאות כרונית... מתי השתחרר לאחר 4 חודשים מהפגיה עם כל מערכת החמצן הביתה... זו היתה תקופה כה קשה....בייחוד כשיהיו לי עוד 2 תינוקות מלבדו בבית...(למזלי אני אחות במקצועי עובדת בבי"ח וזה סייע לי להשאר קולית). מתי נגמל מהחמצן בגיל 9 חודשים...(5 חודשים לאחר שיחרורו מביה"ח)...וזה היה היום המאושר השני בחיי לאחר הבאתם... כיום לא נראה על מתי אף עדות לסבל שהוא עבר...מתי הולך מזה 10 ימים...ממש ממש הולך...אני גאה בילד הזה ומתחברת אליו הכי הרבה...מכיוון שגם אני וגם הוא סבלנו המון... אני אושפזתי בביה"ח בשבוע 18 עם ירידת מים, דימום, צירים...ובהמשך רעלת הריון.... אין לי מושג אך קרה לי הנס הזה בחיים....שזכיתי לאוצרות כאלה... המון פחדים, תהיות ליוו אותי (ועדיין) גם אחרי הרבה זמן מהלידה...תמיד משווה אותם לאחרים...תמיד עם היד על הדופק על כל דבר... זהו להפעם....מקווה שאוכל להיות פה לעזר...ושלא הלעתי אותכם... קרן מנהלת פורום תאומים ושלישיות...

 

[ורד של שירה]

הי קרן, הסיפור שהגבת עליו הוא של

דורית ולא שלי (ורד) שירה נולדה פגית יחסית גדולה בשבוע 30 במשקל 1564 קילו לאחר רעלת הריון בכל אופן אני שמחה לפגוש אותך בפורום

 

[קרנושה]

היי ורד...

סליחה על הבילבול בשמות... ואם יש משהו שבו אוכל לעזור לכן...(בצעדיכן הראשונים בניהול ובכלל) יש כמה אפשרויות להשיגני......במסרים, אימייל וכדומה..... בהצלחה קרן

 

[שרהודיה]

סיפור ממש מצמרר

 

[משי של גיא]

בעלי ואני קראנו את הכתבה על עומר

שעשית לה קישור בפורום "להיות הורים". היינו מאושרים ממש לקרוא שהניתוח הצליח. כל מה שנראה מובן מאליו להורים לילדים "רגילים" (כמו לנשום לבד, לאכול לבד וכולי...), לנו זה יציאת מצרים. העובדת הסוציאלית בפגיה היתה אומרת לי שכנראה נבחרתי מלמעלה למאבק כזה ממושך עקב הכוחת הרבים שברשותי. מי אמר שרציתי להיבחר? מעדיפה להיות חלשה ולקבל הכל בקלות... משי