שנות השבעים (חפירה)
שנות השבעים, העשור השמיני של המאה העשרים, בזכרוני האישי מזוהות עם דיסקו, רוק, פאנק ומכנסיים מתרחבות.
לא יכולתי לסבול את המכנסיים המתרחבות למטה.
תמיד הרגשתי שאני מטאטאת את הרצפה איתן והן היו בעיקר מבד גברדין (מגרד ומעקצץ את כל הגוף) ומבדים דמויי ג'ינס (ג'ינס אמיתי היה רק ליחידות הסגולה שהיתה להן דודה מאמריקה).
את רוב הבגדים קנו לי ב "אתא" (
אריגים
תוצרת
ארצנו) בקריית גת ולארועים מיוחדים נסענו את כל הדרך מבאר שבע לתל אביב (בסיטרואן דשבו מקרטעת) לחנות לבגדי גברים שנקראה
אווניר ולבנות המשפחה לבוטיק שנקרא
נינה.
בבוטיק נינה היתה הפעם הראשונה שהעזתי (חושבת שהייתי בת 11) להכנס לתא מדידה בהחבא, ולמדוד שמלה שאם אני זוכרת נכון היתה פרחונית.
הבהחבא שלי לא החזיק מעמד יותר מכמה דקות ונזרקתי בושת פנים (עם בעיטה בטוסיק) החוצה.
שמיקמיק, אני מתנצלת מראש, אני לא יכולה אפילו להתייחס לאיך המכנסיים נראות עלייך כי הזכרונות שלי מהדגמים האלו נוראיים.
לעומת זאת, הנעליים משגעות, חולצת הקרושה מאוד מחמיאה לך ואם אני תעלמת מהתמונה השמאלית ומתרכזת בשתי התמונות המוקטנת (מימין) בהן לא רואים את החלק המתרחב במכנסיים אז את כולך שיק שיק שיק.
באהבה גדולה
רוזי