ובפרק הבא - שוב, משימת בשר

[גםצופה]

אבל בעונה הזאת יש המון משימות בעייתיות

לזוגות דתיים - הרבה יותר ממה שהיה בעונה הקודמת....

 

[ny22]

יכול להיות, וזאת רק השערה

שבהפקה חשבו שחרות ויופטוט הן לא זוג כזה חזק ולכן הרשו לעצמם לשים משימות שפחות מתאימות לציבור הדתי לאומי.

לגבי עקיבא וענהאל, כנראה שחשבו בהפקה שהן זוג חזק ולכן ניסו להתאים כמה שיותר משימות (עד כמה שהיה ניתן).

 

[25330]

דעה טיפ טיפה שונה

פותח השרשור צודק. אלא שכיבוד הדתות הממוסדות קיים גם בעולם האמיתי וזוכה לעדיפות על-פני מערכות אמונות, השקפות ומוסר שאינן מוכרות או נתפשות כ"דת" (ראו למשל את המאבק של דוקינס להגן על ולהשוות תרבותית ואחרת אתאיזם ומערכת אמונות אתאיסטית לאלו התאיסטיות-דתיות). כך למשל פגיעה ברגשות דת או במקומות קדושים מוגנת בחוק, במדינות רבות. מבחינה זו "העלאת" הדת מעל אמונות ופרקטקות מוסר ואמונה אחרות אינה יוצאת דופן, אלא דווקא מיישרת קו.

בנימה מעט יותר רחבה, לדעתי הן דת (שכאמור מוגנת יותר) נדחקת בראליטי מפני "דת הפורמט". לא, אני לא מגזימה. הראליטי והכוחות שעומדים מאחוריו מייצגים תפיסת עולם וערכים (תחרות, דרווינזם חברתי, קפיטליזם, ליבראליזם, פמיניזם...) שעומדים מעל לכל מערכת אמונה אישית. מכאן המבחן העליון וברית בין-הבתרים של הראליטי: ככל שמשתתף מוכן להקריב את אמונותיו, השקפותיו וכו' על מולך הראליטי כך היא או הוא זוכים להערכה, תגמולים וכו'. לא בכדי מביאים משתתפים למצבים קיצוניים. הראליטי מציע "גאולה " בדמות שינוי טרנספורמטיבי למשתתף (מעיין reincarnation) . מי שחפץ/ה בשינוי ובגאולה האישית חייבת להקריב קורבן למולך המפיק/גואל. ככל שהוויתור על "החיים הקודמים גדול יותר, ככל שהווידוי (testimony - שוב ביטוי שלקוח מהשיח הדתי-קתולי) חושפני ודרמתי יותר כך גדלה הדרמה הרייטינג וחינו של השתתף בעיני ההפקה. מכאן גם השיח הנפוץ על "גילוי," "מעבר תהליך," "שונה לגמרי" ומושגים נוספים שיכולים לשכון לבטח בכל שיח דתי מסורתי.
לדוגמה, מור וליאור הודחו לדעתי מפני שהם לא הסכימו לעודף דרמה ו"מעבר תהליך". חמור מכך, פרט לכיפה הגדולה של ליאור הוא סירב לדבר על דת ובוודאי שלא לייצג אותה (כפי שעשו בגיחוך רב (על-כך מיד בהמשך) עקיבא ואשתו השחקנית שפרט ליצר פרסום ומשחק אין ולא יהיה להם אלוהים אחרים). הן ליאור והן מור ראו בדתם עניין אישי ומערכת אמונה שבינם לבין קונם. אמונה פרטית זו וחוסר הסכמתם לשאת "נס ודגל" (דתי במקרה זה) היו לדעתי בעוכריהם מפני שהם סירבו להכנס לפינת הליטוף של דוס המחמד ומצד שני הם לא הסכימו להפוך את פריט הלבוש שעל ראשו של ליאור לאישו או ייצוג מהותי במירוצם האישי למיליון.

לבסוף הערה קשורה נוספת על היחס בין דת (יהודית, אני מניחה) לראליטי והאיזון בין האיזון/ייצוג קדוש (כל הקהלים, עם עדיפות למיעוטים שערכי הרב-תרבותיות מאוד אוהבים בפינת הליטוף) לבין חיים דתיים-יהודיים. עולם הטלויזיה ובפרט עולם הראליטי עומדים בניגוד גמור לערכי הדת היהודית (לכל הפחות). שמרנות דתית ואי-החצנה מול ליבראליות של עולם התקשורת עומדים בניגוד מהותי של השקפות עולם. לא בכדי התקשורת מעלה על נס "יוצרים" בעוד שבשיח הדתי ישנו אך "יוצר" - בורא עולם - אחד ויחיד. "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" אינו עניין טכני גרידא שנוגע לאומנות בלבד. זהו הבדל מהותי בין תפיסות עולם. לכן עקיבא וענאל ניסו להפוך יהדות להתייונות בעוד שסכי ושטי אינן נושאות דגל דתי אך יש להן תפיסת עולם *אישית ופרטית* שמאמצת אי אילו סמלים וערכים דתיים.

לסיכום: לאדם *דתי* באמת אין מה לחפש גאולה אישית בעולם התקשורת שערכיו ושיחו מתנגדים לערכים ולשיח הדתי (גם אם הרב פנגר חושב שהטלוויזיה היא בית המקדש והסטנד-אפ חשוב מתפילה או לימוד תורה). אנשים "דתיים" שמחצינים את הדת שלהם (עקיבא או אשתו השחקנית) והופכים אותה קרדום לחפור בו לורכים חילוניים כפירסום אישי וקידום ערכי הראליטי נבחרים ומלוהקים במידה רבה כדי לעמוד על ה trade-off הדרמטי וה"עובר תהליך" של מכירת ערכיך האישיים שעמם באת לתוכנית בתמורה לתהילת עולם, כניסה לעולם הסלב ואולי גם תוכנית טלוויזיה דלת צופים ועניין. לכן עקיבא והשחקנית הגיורת שאיתו הפכו לאזרחי כבוד בעולם הסלב התקשורתי בעוד שמור וליאור חזרו לאילת שכוחים ומושכחים. כולי תקווה שזוג הסגולות לא תזכנה ליחס דומה בשל סירובן לייצג את הדת ולהיות לה לשגרירות בעונה הנוכחית.

 

[האלמוני המאושר]

אהבתי . מאוד!!

גם את התוכן וגם ההשקעה בהסבר המלומד והמפורט.

 

[שלי 78]

נאלצת להסכים איתך

המלהקים בעונה הזו פספסו פעמיים: שימי ויסמין ומור וליאור. שימי ויסמין התגלו כזוג שלא ממלא, לא מנסה למלא ולא מעוניין בהשוואה לטום ואדל. הם לא נראו זוג שמשתף פעולה עם ההפקה ולא כזוג שמעוניין ליצר כותרות. רוב הזמן, הם גם לא נהנו.

מור וליאור לעומת זאת, הם פספוס עבור ההפקה, כי מור היא הרבה דברים: לא נעימה, לא נחמדה, קריזיונרית וכל מה שלא מתאים למשבצת "הדתיה". מי שליהק אותה וחשב על ענהאל, פשוט לא חשב. הם לא ניסו למצוא חן ובסרוב שלהם לשתף את כל העולם ואשתו באמונתם, היה משהו בוגר. היא לא צריכה לומר כל דקה "בעזרת השם" או לפנות ל"אבא שבשמיים", כדי שידעו שהיא דתיה והיא ידעה יפה לעמוד על אמונתה במכנסיים קצרים ולבוש שלא מזכיר את אירן. הדתיות של מור קרובה אלי באמונתי כחילונית: מכבדת ומאמינה בחייה ותן לחיות עם גבולות שהם שלה ולא של כל עם ישראל והפקת התכנית.

הריאליטי בנוי על חשיפה. המשתתפים אמורים למכור את עצמם או לספק בידור, הזדהות, משהו. דתיים שבטוחים באמונה שלהם, שלא עוברים תהליך (ובתהליך, לא משנה של איזו דת, יש היבט מיסיונרי) ושלא דחוף להם לשתף את כל העולם במה שעובר, הם חומר לא טוב לריאליטי וכדאי שההפקות השונות יפנימו את זה.