וברוח הפורום-

[מלכת הקרח הפולניה]

יש הבדל בין דברים שמרתיעים לדברים שמעצבנים

מה שמעצבן אותי אני ארשום בשרשור השני שנפתח. אבל מה שמרתיע אותי באנשים: אנשים עצבניים (שמגיבים בצעקות שיכולות לגרום לי להתקף לב). אנשים לחוצים מדי, שלא זורמים עם מה שיש, ועושים פסטיבל (שוב צעקות) מכל דבר. אנשים שלא יודעים להקשיב. אנשים שחושבים שאלימות תפתור כל דבר. אנשים שמוציאים את התסכולים שלהם על אחרים תוך חוסר התחשבות מוחלט. בסופו של יום, בגלל שאני מאוד משתדלת לא להיות כמו אותם אנשים, אני מסתדרת גם עם אנשים כמו הנ"ל (כי אני זורמת ומקשיבה), אבל אני סובלת במחיצתם (בשקט, כמובן...פולניה קלאסית). חיצונית הייתי נרתעת פעם מאנשים עם גבס ותחבושות. היום שום דבר לא מרתיע אותי חיצונית.

 

[Lion_Heart]

אותי...

יחס מתנשא..לא סובל את זה... חיצונית? אין הרבה שמרתיע אותי

 

[גמבה מתולתלת]

שחצנות, חנופה ורוע לב

 

[Thumpers]

אני מסכימה לגבי חנופה.

אבל רוע לב זה חביב

 

[גם אני6]

אני לא מסוגלת מול רוע.

מצד שני- אנ לא מאמינה שיש באמת דבר כזה..

 

[DDN]

אני מקנא בך על המחשבה הזו

ומקווה שלא תיתקלי במשהו שיגרום לך להאמין בזה.

 

[גם אני6]

תודה

גם אני. עד היום החיים רק חיזקו בי את האמונה בטוב.

 

[גם אני6]

השתפכות

*סתם כי עשו לי לבכות על הבוקר* אני לא יודעת .. כשאני נתקלת במה שנראה כמו רוע או מרגיש אכזריות, עיוורון כזה אטום.. קיר. זה מקפל אותי. זה מקפל לי את הברכיים ועושה חולשה של חרדה בבטן אני יכולה להתרחק, אני יכולה לענות, אני יכולה "לשחק אותה"- אבל בפנים יש בי ילדה קטנה שמביטה בעיניים כאלה תמימות ושואלת- "למה? אבל.. למה?" ובאמת לא מבינה. ובאמת מנסה. אז העולם ממשיך להסתובב, אבל בפנים אני מתקפלת, מחבקתאת הברכיים ולא מצליחה להמשיך. כי עצוב וכואב לי. אבל איכשהו משהו בי ממשיך תמיד להאמין אני לא מאמינה שיש רוע. בוודאי לא אנשים רעים. אנשים מכאיבים- כי כואב להם, אנשים פוגעים- כי משהו פגוע בהם, כי הם לא יכולים אחרת כרגע. זה לא עושה מזה רוע.. זה לא אומר שקל לי להתמודד כשזה בפנים שלי(ובכל מקום, אפשר לראות את זה בפנים שלנו). אבל זה בנו- לשנות. אני לא פסיכולוגית, את הפסיכולוגיה אני משאירה לאנשי מקצוע אבל כבן אדם.. כל פצע פתוח, כל ארס וצעקה ומכה, כל כאב והתפרצות ושנאה וכעס- אני יכולה רק לאהוב. להיות מי שאני, איך שאני. להשאיר את הלב שלי כמו שהוא ולא לאטום, לא לסגור אותו. רק להמשיך ולפתוח אותו.. ולהעניק ממנו הלאה, לעטוף ולאהוב ולחבק ולחמם.. ולתת אהבה. אהבה, כנות, חום ומשהו מאוד אמיתי שמגיע מבפנים וקשה לי להסביר אותו.. אני חושבת שזה מה שאני לומדת להשלים איתו בעצמי שגם אם ארצה- ה

שבי(כי אין לי דרך לתאר את זה אחרת)- זה לא משהו שאפשר לשנות ואני לא בטוחה שאני באמת רוצה.

 

[februarygirl]

עלבון...

היה למשל מישהו שיצאתי איתו בדייט ראשון וסיפרתי לו משהו שהאמנתי בו בילדותי, התגובה שלו היתה "אני בחיים לא הייתי מאמין בזה, זה כמו להאמין בסנטה קלאוס". אני חושבת שכאשר מי שאיתך מנסה "להקטין" אותך אין סיבה להיות במחיצתו.

 

[stagadish2]

גסות רוח וקטנוניות.

 

[שושיטה בפיתה]

מרתיע, פירושו אתרחק:

טמטום.

תלותיות בי אישית.

היעדר חוש הומור.

פסימיות תמידית.

קיצוניות באג'נדות כאלה או אחרות.

מניפולציות רגשיות.

עשיית עניין משטויות.

קיטורים בלתי פוסקים.

מגעילות כלפי בן זוגי וחבריי.

שנאת חיות.

אטימות.

 

[גם אני6]

טוב, עכשיו אני יודעת מה עוד קשה לי באנשים..

לקרוא דברים כמו "אז למה היא התלבשה ככה, בשביל הכיף?" וכיו"ב. אטימות ושקיעה בתוך העולם העצמי של האדובר שמקשה עליו ראיה קצת מעבר. סוג של חיי מרובעות שיותר מלהעלות לי את הסעיף- משתיקה ומעציבה.

 

[DDN]

חיצונית?

פירסינג זה משהו שדוחה אותי. אני בכלל לא אוהב מתכות (לא עגילים, לא שרשראות, ולא טבעות), ופירסינג, שהוא תקוע בגוף ממש ממש. והכי דוחה - פירסינג בלשון. למרות שאין לי משהו נגד קעקועים, לא הייתי מסתובב עם מישהו/י קירח עם ראש מקועקע (מישהו זוכר את בם בם ביגלו ז"ל מהWWE?) אבל גם קעקועים, שיהיו בטוב טעם - קעקוע על הצוואר או על הפנים זה NO. . .. פנימית? רוע לב, גישת ה"הכל מגיע לי וצריך לפצות אותי" (הלקוח הישראלי), אנשים שמתהפכים כשהם לא מקבלים מה שהם רוצים ופתאום הופכים להיות מגעילים (אני חשבתי שרק גברים כשהם נדחים מתחילים ללכלך, עד שקיבלתי מייל של קללות ממישהי שלא הסתדר בינינו)

 

[februarygirl]

נראה לי ששכחת משהו ברשימה...

רמז קשור לחנייה...

 

[DDN]

סוציומטיות וחוסר התחשבות באחר?

כאלו שמגיעים וחונים על 3 מקומות חנייה?

 

[februarygirl]

בדיוק !

ועדיין לא מובן לי איך אפשר לחנות על 3 מקומות חנייה בו זמנית.

 

[DDN]

עם כשרון רב ורכב עם תחת

 

[februarygirl]

לא יפה !!!!!!

תגיד טוסיק או ישבן !

 

[alina maria]

התשובה שלי~ ../images/Emo67.gif

מרתיעים אותי כל מיני דברים, בטח כשאשלח את ההודעה אזכר בעוד *מרתיעים אותי אנשים שמשתמשים באלימות, זה באמת ממש משגע אותי (גם אלימות פיזית וגם מילולית בהגזמה, גם אני מקללת לפעמים) ומזכיר לי דברים לא נעימים.

*אנשים שלא מוכנים להקשיב לך ועומדים על שלהם גם אם הם לא צודקים, זה באמת ממש מעצבן, אי אפשר לדבר איתם פשוט.

*אנשים שמתנהגים בצורה ילדותית- למשל הבנות האלה שמדברות בגוף שלישי/ מדברות לעצמן בזכר ("אני חושב" וכו') ובכלל מתנהגים בצורה אינפנטילית (אין לי דוגמא כרגע). *אנשים שנמרחים על כולם (בעיקר בנות או בנים שמתחילים עם כל אחת) זה פשוט דפוק ולא נעים לראות את זה, זה דוחה. *אנשים ששופטים ישר לפי המראה/ היכרות מאוד קצרה עם האדם- אי אפשר לשפוט ככה אדם.

*אנשים לא מנומסים- לפעמים בא לי לבעוט בהם. נימוסים זה דבר כלכך בסיסי, אם הם לא מנומסים אהיה לא מנומסת אליהם בחזרה

וזהו בינתיים, כשיעלו לי עוד דברים אכתוב אותם