וגם.. מזמן לא הייתה כאן מסיבת פיז'מות.

[Sigal H]

אוך.

טוב שנמצא לפחות פתרון זמני. מקווה שתתאוששי במהרה, שתוכלי לצחקק. לצחקק זה חשוב.

 

[עוד יבואו ימים]

נראה לך שאני אתן לדבר הזה להפריע לי

לצחקק?

אין מצב!
מילה שלי, את יכולה לסמוך עליי!

אני צוחקת בקול גדול.
לא מרשה לזה להרוס לי. יש דברים אחרים

 

[Sigal H]

 

[חיה קרן]

רגע.

לפני שאני בכלל ממשיכה לקרוא את השירשור.
באמת?!
מיקי שמו?

אוי. אוי יויו אוי.
כואב לי בחזה.

פעם הבאה, כשתרצי לרדת עליי בכל נושא שהוא שבו *את* מבינה ואני לא,
אני אזכור לך . מיקי שמו.
חסרת מילים אנוכי.

זהו.
שיחררתי.

עכשיו אני הולכת לקרוא הלאה.
ולקטר.


הרבה.

 

[עוד יבואו ימים]

רגע בעצמך

מה זה אומר?
את לא אוהבתאת הדברים שלו?
הוא כל כך נהדר!
הוא נותן מתכונים מדויקים , הוא לא פלצן, ולא מתחכם.
אני אוהבת את הבחורצי'ק הזה

(וגם את דודו אוטמזגין, אבל הוא קצת התחיל להיות יותר מדיי.. נו, אין לי מילה.... )

 

[חיה קרן]

הוא מכין דובוש עם קרם וניל!

הווו, האימה, הזעם, היראה מפני מלכי המטבח ההונגריים!
[והשף המדהים שחנך אותי בסטאז'.|סוג של נוסטלגיה|]

ו-באמת? עשרים דקות תכנית בשביל להכין ארטיקים? באמת?!?!?
לא פלצן?
לא מתחכם?
הפירות בכו מרוב צחוק כמה שהוא דיגדג אותם!
[יו, אני מנסה לקרוא בעיניים של "מי שלא מכיר את הקונדיטורית -בדימוס-הכי שמרנית בעולם". אימא'לה.]

בכלל, חלק מחיה של אחרי הנכות לא אוהבת יותר תכניות בישול.

ולאוטמזגין יש איזשהן עוגיות חלבה-שוקולד אלוהיות, שהביאו לנו לשיבעה של אבא, וזה היה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם.

לא יצא לי לראות תכניות שלו- סלידה וכאלה.

בואי, בואי לפה, אני ארשה לך לדפדף ב"ספרות המקצועית" שלי.

 

[עוד יבואו ימים]

רגע רגע!

לא התכוונתי לתכניות הטלויזיה שלו.
בתכניות הטלויזיה, לצערי, הם כולם יוצאים די פלצניים, ומיותרים.
אבל.. במתכונים שלו- הוא נהדר!
ומדויק!
)(שלא נזכיר את השם של קרן איך קוראים לה, שאי אפשר לחשוב על הכנת משהו מהמתכונים שלה)
ו.. גם אינ לא אוהבת תכניות בישול, או אפייה
לא אהבתי ולא אוהבת