והיום נדון על...

[יובל199]

והיום נדון על...

האם אחוז הגירושין הגבוה בחברה החילונית מעיד על התפוררות החברה החילונית והתפוררות התא המשפחתי החילוני. מה דעתכם?

 

[רון סי]

הוא מעיד

על השינוי במתחולל בתפיסת משמעות התא המשפחתי, והשינוי שמתחולל בתפיסת אנשים את סגנון החיים הלגיטימי בכלל. משמעות השינוי היא שיותר סוגים של תא-משפחתי ויותר סגנונות חיים שונים נעשים לגיטימיים ואף מקובלים. כוחו של הלחץ הסביבתי הולך ופוחת והאפשרויות שעומדות בפני הפרט מתרבות. ככה יש לפרט יותר סיכוי למצוא את סגנון החיים המתאים לו, ואת האושר, כפי שהוא תופס אותו.

 

[יובל199]

מה הקשר (כרגיל)

אני כותב על גירושין ואתה מדבר על סוגי תא משפחתי - זה לא הדיון חבר!!! גירושין הורסים משפחות ופוגעים בנפשם של הילדים. אני מדבר על הרס מתמיד של תאים משפחתיים (גם גירושין של גבר וגבר למשל נכנס בקטגוריה זו)

 

[רון סי]

זה בדיוק הדיון

מה משמעות הגירושין מבחינת התא המשפחתי? המשמעות היא שהתא המשפחתי שהיה מסוג אבא-אמא-נשואים-ילדים-גרים-באותו-בית השתנה ועכשיו הוא אמא-ילדים-גרים-יחד-אבא-גר-בבית-אחר. או לפעמים הוא אבא-ילדים-גרים-יחד-אמא-בבית-אחר, ועוד אפשרויות. כל אלה הם תאים משפחתיים, שכיום נחשבים ללגיטימיים ואף במקרים מסויימים עדיפים על הסגנון הקלאסי.

 

[יובל199]

אתה מאמין למה שאתה רושם?

כל אדם נורמלי - מתחתן לא על מנת להתגרש. עם זאת ישנו נתון סטטיסטי מדאיג שאומר שהסבירות לא גבוהה שנישואיו יחזיקו מעמד. קרא עוד על גירושין

 

[רון סי]

אדם נורמלי מתחתן לא מנת להתגרש

לא תמיד, אבל נגיד שבדרך כלל כן. אז מה? החיים זה דבר דינמי, אנשים משתנים, מצבים משתנים. לפעמים דוקא אנשים לא משתנים, אבל עם הזמן הם מגלים על בני זוגם דברים שלא ידעו, או לא קלטו והפנימו, קודם. מה עושים במצב החדש שנוצר, שבו כתוצאה מכל מיני גורמים, הקשר הזוגי/משפחתי כבר לא עובד טוב? מה עושים כשהוא לא סתם לא עובד טוב, אלא הוא אפילו גורם סבל וצער לכל בני הבית? במצב הזה, שאפשרות קיומו היא מטבע הדברים, אפשר לבחור באחת משתי דרכים עיקריות: או להמשיך לחיות יחד, או להפרד. החברה החילונית בשנים האחרונות נוטה יותר ויותר לתת לגיטימציה לאפשרות הפרידה, וזאת מתוך הבנה שלעיתים קרובות מאד המשך הקשר, אף שהוא אפשרי, כרוך בהמשך הסבל לכל בני הבית. לאחר הפרידה נוצר תא משפחתי מסוג חדש, שהחברה החילונית תופסת כלגיטימי. בזכות תפיסתות כלגיטימי (ותפיסת הדינמיות כלגיטימית) ההשלכות הנפשיות הצפויות קלות בהרבה.

 

[יובל199]

לא נכון

שהפעת גירושין על ילדים ועוד לינק בעברית

 

[יובל199]

ועוד מחקר

מחקר זה מראה עד כמה רחוקים דבריך מהמציאות בשטח.

 

[רון סי]

"מחקר"???

זה שבעה ילדים בסה"כ! מחקר (בלי מרכאות כפולות) עושים על אלפי אם לא עשרות אלפי ילדים.

 

[רון סי]

שלא לדבר על תקופת המחקר

הוא התחיל לפני כמעט שלושים שנה!

 

[יובל199]

על מה אתה מקשקש

תן סימוכין לטענות המגוכחות שלך. אני מחכה ללינקים למחקרים או שהכל פרי דימיונך? לא משנה מתי התחיל המחקר - משנה מתי הסתיים. בכל מקרה שלחתי גם מחקרים מאוחרים יותר. נראה לי שאתה די מדבר באוויר - ללא שום סימוכין.

 

[רון סי]

הסימוכין שלי

הם הכרות עם החברה החילונית, עם עולם הגירושין, עם ילדים להורים גרושים. וזה עדיף על כל מחקר. כל מי שמתגרש בעולם של ימינו, ומכיר את החברה החילונית ואת נושא הגירושין יודע על מה אני מדבר. אבל אם אתה רוצה להמשיך ללמוד על המציאות ממחקרים בני שלושים שנה - בבקשה. אבל אותנו מעניין לדון עם אנשים שיודעים בעצמם על מה הם מדברים, ולזה אתה כנראה לא ממש מתאים.

 

[רון סי]

מה לא נכון?

מוסכם שלגירושין יש מחיר נפשי. אבל מחיר נפשי יש לכל דבר בחיים. גם כשהילד נכשל בבחינה יש לזה מחיר נפשי. כשמדברים על נפש האדם בכלל צריך תמיד לזכור שזה ענין של התייחסות. האירוע עצמו לא נושא איתו משמעות רגשית אובייקטיבית. האדם שהוא זה שמעניק לאירוע את המשמעות הרגשית שלו. אותו אירוע יכול להצטייר הן באופן שלילי והן באופן חיובי, בתלות בהתייחסות האישית. למשל, ילדים שאביהם התעלל בהם, הכה את אימם, הזניח את משפחתו, יראו את הגירושין באור חיובי. וזה לא רק שלילי או חיובי, שחור או לבן, אלא יש אינסוף גווני ביניים. לפי ההתייחסות האישית הילדים (וגם בני הזוג לשעבר) יתפסו את הגירושין באופן שלילי משתנה. הם עלולים לתפוס אותם כאסון, אבל גם כדבר עצוב, אבל טוב. השאלה איך הילדים והבוגרים יתייחסו לגירושין (ולחיים בכלל) תלויה לא מעט בהתייחסות הסביבה למצב. אם הסביבה (החברה) תופסת את הגירושין כאסון, מתרבים הסיכויים שככה יראו אותו גם הילדים. אם לעומת זאת הסביבה תופסת את הגירושין כענין מצער אך נסבל, ולא כאסון, כך עשויים לתפוס אותו גם הילדים. התייחסות החברה לגירושין הולכת ומשתנה כל הזמן, וציטוט מאמרים מלפני למעלה מעשר שנים לא כל כך רלוונטי לימינו.

 

[יובל199]

במקום לדבר באויר

הבא מחקרים ומאמרים שמאששים את הטענות המגוכחות שלך. בכל מקרה שנת 1996 לא היתה לפני יותר מעשר שנים. קרא שוב

 

[רון סי]

כרגיל, לא הבנת את טענותי

לא הכחשתי את התפיסה שגירושין משפיעים על ילדים לרעה. ציינתי שההשפעה לרעה היא תוצאה של התייחסות האדם למצבו, וזו מושפעת מהתייחסות החברה למצבים כאלה. ציינתי שככל שהתייחסות החברה לגירושין נעשית נוחה יותר, כך גם התייחסות הילדים למצבם נעשית נוחה יותר, וההשפעות השליליות עליהם פוחתות. להעלם הן לא נעלמות כל עוד הילד לא תופס את הגירושין כדבר חיובי לגמרי, שזה דבר שקורה גם הוא במציאות. בכל אופן, זה לא משנה כלל לנקודה המקורית שהעלית, בדבר משמעות הגירושין. עם כל ההשפעות השליליות, עדיין משמעות הגירושין היא כפי שציינתי אותה בתגובתי הראשונה. אין משמעות הגירושין התפוררות של החברה החילונית, משום שהחברה החילונית לא מורכבת ממשפחות קלאסיות, אלא מפרטים. כל עוד הפרטים לא "מתפוררים", גם החברה לא מתפוררת. היא פשוט חברה שיש בה פרטים שחיים בתאים משפחתיים מסוגים שונים.

 

[יובל199]

הפרכה לטענותך

אפשר למצוא כאן

 

[רון סי]

זו אינה הפרכה

זה מאמר שמביע את דעתו של מישהו... ודעתו של אותו מישהו ברורה מהשורה הראשונה: But when it comes to marriage people should not wait until they are married to realize that mistake. המילה should אומרת שזה לא ראוי שאנשים יעשו שגיאות בנישואין. זו דעתו האישית, הערכית, של הכותב. היא עומדת בסתירה חמורה לדעתו בקשר לביצוע שגיאות בכלל, והיא שזה בסדר. רק בנישואין זה לא בסדר... מה ההבדל? כדי לדעת את זה, אולי, נצטרך לשלם 15$...

 

[יובל199]

זה מחיר זול

לעומת המחיר שתצטרך לשלם לפסיכולוג (לאחר שתתגרש כמובן).

 

[רון סי]

חמודי

אני גרוש כבר כמה שנים, חי עם אשה גרושה (שיש לה בן, להורים גרושים כמובן...) מבלה ומדבר עם אנשים גרושים (ומכיר את הילדים שלהם), ואני מודיע לך רשמית שפסיכולוגים מתפרנסים הרבה יותר טוב מאלה שבוחרים להשאר נשואים, או שמנסים להשאר נשואים, מאשר מאלה שפשוט הולכים לדרכם.

 

[יובל199]

עכשיו הכל מובן

אתה דוגמא טיפוסית לתחלואי החברה החילונית והחכשתם. בתור ידיד של פסיכולוגית בכירה - אני יכול לומר לך שהיא מתפרנסת מכם יופי.