והישועה הגיעה ממקום לא צפוי

[קטרין שוורץ]

ורד איזה כיף לשמוע

פשוט מחמם את הלב.

 

[גם אמא של]

יופי!

 

[איטי המקורי]

../images/Emo48.gif לחיי עוד הרבה בילויים משותפים ונעימים,

היום לפנות בוקר כשלא הצלחתי להרדם נכנסתי לפורום וקראתי את שכתבת, בהשראת הדברים החלטתי שלמרות החג המורכב והבעייתי שהיה לנו (שבוע חופשת מחלה של הקטן טרום חופשת הפסח, ויציאה מוחלטת מה"מסגרת"), ולמרות שלא רציתי לנסות לצאת איתם שוב היום, אתן לזה צ'אנס ובאמת כך עשינו. חשבתי שלאחרונה כל התחום המוטורי מדבר אליו יותר מפעם והוא צריך פעילויות קצרות ומגוונות, אז יצאנו לפארק נחשונית הסמוכה לביתנו, והיה כמעט ריק, מה שלא הצריך עמידה מתישה בתורים וחסך הרבה היסטריה, ובסה"כ היה די בסדר, הוא אמנם נרטב טיפונת באיזו אטרקציה של סירת פדלים קטנה וכמעט קפץ למים מרוב תסכול... אבל הוא די נהנה, וגם האחים שלו. אז תודה גדולה. חני אני עדיין מחפשת מגנט זהה להוא שנעלם.......

 

[vered73]

כבר היה שווה לשתף כאן ולא רק בשביל

הכיף שלי ששמחתם בשמחתי

שרק תמשיכי לזכור שמאחורי הקשיים נמצא ילד מתוק ואוהב. * * * * תראי, סך הכל עברתי גם לא מעט פעמים של חופשים ארוכים, תסכולים והנה, לאט לאט מוצאים את הנקודות החזקות והמהנות לכולנו. (תזכירי לי ביום היאוש הבא שלי...חחחח) חרשנו את הים בחופש, את הגינה, וגם ביקרנו (בעל כורחי ביקרתי עם כל הילדים, מודה ומתוודה, זה לא לכאן אבל) במרכז לגידול כלבים המשמשים לסיוע לאנשים עם נכות מסוימת, והם פשוט עטו עליו. זו היתה הזדמנות פז להיות בחברת כלבים טיפוליים. ניסיתי כל מיני דברים, וגם לפעמים נתתי לו להסתובב סתם כך. אבל זו הרי לא שיטה. כל אחד ראוי שיעזרו לו (לפחות בגיל הזה) למצוא את הנקודה בו הוא חווה את האושר איתנו, ולא מביא אותנו לנקודה של קריסה נפשית. (קל בדיבורים קשה במעשים)

 

[טל 0 0 0]

אני כל כך שמחה בשבילך ורד.

ושמחה בשבילו ובשביל כולכם. גם אני למדתי לא לפחד מדברים חדשים. לאחרונה הנסיונות החדשים מוכיחים עצמם כל פעם מחדש. שתמשיכו לרוות נחת

 

[ליייייי]

איזה כיף

מאוד שמחתי לקרוא! באמת ימים כאלו של שפיות יחסית נותנים כל כך הרבה כח להמשך, מאוד חשוב! ואין ספק ששווה לתת להם את הקרדיט או את ה "בנפיט אוף דה דאוט" ולנסות. יש לי גם סיפור, אתמול הגיעה אלי אחותי ורצתה לקחת את הגדול לסרט, פתאום חשבתי שאולי נבוא גם פיצ ואני , קצת חששתי כי הוא מעולם לא היה בסרט וגם בבית לא ממש יושב לראות סרט עד הסוף, מקסימום 20 דקות. אבל החלטתי לנסות ומקסימום לצאת באמצע. אז היה דיון מסעיר בין האחים לאיזה סרט ללכת, הגדול רצה לרובינסונים ופיצ רצה למשהו עם חיות והציג את טיעוניו, כי יש שם חזיר ועכביש, הצעתי שנתפצל והרעיון של פיצ היה שנלך אני ואמא ודודה X ושגדול ישאר בבית... בסוף הגענו לקולנוע וליד הקופה הפיצ ויתר! הוא אמר- נלך אמא ודודה וגדול ואני לרובינסונים כוווווווולם ביחד. (מדהים כשלעצמו!), בסוף נכנסנו קנינו הר של פופקורן (דבר חדש שלא טעם מעולם), כשהתחיל הסרט הוא אמר "אוי חושך! צריך להדליק את האור!" אבל הדלקתי אותו עם דברים שקורים על המסך והוא פשוט ישב כל הסרט ואכל פופקורן, הקשיב צחק נהנה. אפילו בהפסקה החלפנו מקומות בינינו. והיה אחלה יום. כמו שפיצקי סיכם- נסענו באוטו, ראינו סרט שתינו מים וקולה, לא היה מיץ, הלכנו למסעדה אכלנו קבבים, שיפסים (אין לנו צ'...)וקטשופים והיה לי מאוד טעים. מה צריך יותר מזה?

 

[yonitbrk]

איזה יופי, אכן כיף../images/Emo3.gif

 

[mayarel]

ורד חיכיתי שיהיו לי תמונות שלנו..

כדי לומר לך שאני קודם כל שמחה שאת מרגישה טוב ומטיילת עם הילדים! ועוד שזה היה מוצלח בכלל כיף לשמוע. אני רק עכשיו קצת אוזרת אומץ ללכת עם שניהם לבד, וגם זה רק אם נפגשים עם חברה שלי איפשהו. אני מצרפת תמונות שלנו בפארק הירקון. ממש שמחה שנהנתם!!!

מאיה

 

[mayarel]

ואחת איתי..

לא הכי מוצלחת

אבל היחידה איתי גם..

 

[yonitbrk]

מיוש, מתי הייתם?

גם אנחנו ביקרנו בפארק

 

[mayarel]

היינו ביום שבת ../images/Emo13.gif

נו.. להבא צריך לתאם!

 

[yonitbrk]

בדיוק, אנחנו היינו ברביעי

מצאנו לנו פינה שקטה, מרוחקת ממרכז הפארק. בין עצי אורן מקסימים, לא רחוק מהנחל.

 

[annes]

אוי, הם כאלו מתוקים!~!~

ורותם נראה כזה בונבון שמח - לאכול אותו! (הוא בלי גלוטן, נכון?

)

 

[mayarel]

../images/Emo6.gif אם הסוכר לא מפריע לך ../images/Emo6.gif