תראה
זה לא שהתהליך שאתה מתאר לא קרה [התפזרות כשרון לכל עבר עד דילול] אבל כמה דברים: 1 - קרניבל הראשון הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב - בהחלט נכנס לרשימת חמישים אלבומי ההיפ הופ הטובים של שנות התשעים [שזה הרבה יותר טוב מאלבומי ההיפהופ של שנות ה2000] 2 - בכל אלבום שלו מאז, גם בחלשים שלו, יש לפחות שניים שלושה שירים נהדרים באמת, נוטפי כישרון ויצירתיות. 3 - היפהופ קראולה 101 הוא אלבום נהדר בעיני. 4 - כן, הוא כותב להיטים יוצא דופן [שאקירה, סנטנה, ויטני ועוד] מה שגורם לו, ובכן, לכתוב להיטים - אבל בניגוד לויל איי אם, שנכנס למצב של "אני כזה מוכשר שאני יכול לכתוב להיט תוך שעה אבל היו לי רק חמש דקות אז הנה בכל זאת ננסה", ויקליף שומר על רמה סבירה פלוס גם שהוא כותב להיט בשרותים. לסיכום - כן, הוא מתפזר ומתברדק לפעמים, אבל זה כל כך מעצבן רק בגלל שהוא באמת מוכשר נורא, ליגה מעל ויל איי אם או אנדרה 3000 או מין כאלה מוכשרים למדי ולא הרבה יותר מזה שהשתן עלה להם לראש.