והנה מה שחשבתי על האחרון של וויקלף

[kodman]

סחה על האומץ לשמוע את הדבר הזה

האלבום הראשון של וויקלף ("קרניבל") הוא אלבום לא רע בכלל ותו לא. כל השאר Zzzzz אני זוכר שבאמת סימפתטי את הראשון (אפילו גניבת קלאסיקת אול' סקול תוך כדי קאבר ל Bee Gees לא הרחיקה אותי). ככה כאשר יצא ה 2 בשנת 2000 קפצתי לטאוור ברחוב הלל (מה עשיתי שם? אולי התו היה סגור באותה תקופה?), ביקשתי לשמוע את הדיסק - שמעתי, נחרדתי, ומאז אני מתרחק. קרניבל? קלאסיקה בתחת שלי. אפילו The Score הוא לא קלאסיקה, אלא סה"כ אלבום קאברים מוצלח למדי, עם הרבה FILLER.

 

[CG ערפדי]

כולך חי בלפלנד אה?

 

[hcsneB]

אופנתי לרדת על The Score?

אלבום מעולה

 

[tomoshe]

ככה לא תהיה ראש ממשלה

 

[kodman]

../images/Emo6.gif אוקיי, אני אפרט

דה סקור באמת לא קלאסיקה. Ghetto D של מאסטר פי הרבה יותר קלאסיקה ממנו, ואני אפרט: אמנם פי ראפר מעפן, אבל וויקלף ופראז לא ראפרים מבריקים גם הם. דה סקור - אלבום קאברים בלי מלל מעניין, בלי שום דבר חדשני, והראפ עצמו לא טוב במיוחד. גטו די - אלבום קונספט מקורי, מעניין, עם חידושים, סימפולים והפקות שעשויים בצורה מבריקה. וראפרים כמו מיסטיקל שאף אחד לא ירק עליהם באותה התקופה, אבל עדיין סיפקו את ה Fאנקי שיט. השוואה בין אלבום טוב, אבל בהחלט Overrated בטירוף (דה סקור). לאלבום טוב מאוד, אבל ממש ממש Underrated (גטו די). לאנשים קשה להודות שדביל כמו מאסטר פי מסוגל להוציא מוצר מצויין.

 

[truth hurts]

The Score הוא בסה"כ אלבום קאברים מבוצע היטב

לא פחות ולא יותר. כמי שמכירה קצת מוזיקה מהסבנטיז, אני מזהה כמעט בכל שיר "לקיחה" (לא סימפול! לקיחת שיר שלם) של קלאסיקה מאותה תקופה. טינה מארי, רוברטה פלאק, בוב מארלי, דלפוניקס וכד'. הם באמת מבצעים שם נחמד (האגו של וויקלף והקוק של לורין עוד לא התחילו לעלות לראש), אבל בסה"כ לא עומד ברמה של ATCQ, דה לה, לטיפה, בלק שיפ ואחרים... מהם הפוג'יז (כנראה הושפעו) במבט לאחור, אם אני בוחנת את ה"הישגים" של כל חברי ההרכב בתור סולנים (וגם את האלבום הראשון הממש חלש שלהם) ולמעט הדיסק הראשון היפה של לורן - אני מגיעה למסקנה ש"דה סקור" היה שיחוק די חד-פעמי, מבחינת מכירות לפחות, אם לא מבחינה אמנותית.

 

[da^Lord]

קרניבל מעולה.