והנה, עוד רגע ../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif
שלום לכולם יום חמישי, שבועיים אחרי העזיבה, ואני כאן בתפוז - לחפוף את המחליפה שלי. אני קוראת מאוד בצער את השרשורים שנפתחו כאן, כמו גם את המסרים שהגיעו אליי. לוקחת-ולא-לוקחת את הדברים אישית, משום שלמדתי שלא הכל תמיד בשליטתי בחיים - ובפרט בתפוז. בשבועיים האחרונים לא הייתי מנהלת בלוגיה, אלא עד כמה שיכולתי - מענה למי ששלח אליי שאלות. התחלתי עבודה חדשה ומטבע הדברים לא יכולתי להישאר כולי בתוך תפוז, למרות שעוד לא נמצא מחליף. על אף המילים הקשות שנאמרו כאן - אני מוצאת לנכון לכתוב דווקא פה את הודעת הפרידה שלי. לא בבלוג הבית, לא בתיבת המסרים. כאן, בפורום החשוב והמקסים הזה, שלמדתי כ"כ לאהוב. ההחלטה לעזור את תפוז לא הייתה קשורה לדברים שנכתבו כאן. לא נזרקתי החוצה או ברחתי מהבלוגיה. קרה לי מה שקורה לפעמים - קיבלתי הצעה טובה יותר. למי שמסתקרן באמת - התחלתי לערוך את תוכניתו של ליאור שליין בערוץ 10. ההחלטה לחזור לטלוויזיה לא הייתה פשוטה, ולו כי נעשתה על סיפו של שינוי גדול שתכננתי לכם. עמוד בית חדש לבלוגיה ובו קידומי תוכן כבר עוצב והיה עוד רגע באוויר, פעילויות, תחרויות, מפגש בלוגרים ועוד ועוד. כפי שכתבתי כבר, לא הרגשתי שזה משהו שאני רוצה לסרב לו. מיומי הראשון בטלוויזיה חלמתי להיות עורכת, והנה - החלום התגשם, והוגש לי כמו מתנה מתוקה. אני כולי תקווה שמחליפיתי היקרה (שתציג עצמה בזמן הנכון והמתאים לה) תהנה, כמוני, מהעושר הגדול שיש כאן בכותבים, באנשים שאיכפת להם, ברגש ובתשוקה כנה לעשות את המקום הזה טוב יותר, נעים יותר. למדתי פה ה-מון - על כתיבה, על אינטרנט, על אנשים, על איך להניח את הציניות בצד, על סבלנות, רגישות וגם על גבולות. למדתי שלא תמיד מצליחים לעזור, למדתי שהרצון שלי לא תמיד מתיישב עם רצונות של אחרים - כמו גם מעשיי וכוונותיי. על כך אני רוצה לומר לכולכם תודה גדולה ומיוחדת. אתם צודקים תפוז הוא מקום מופלא, קשה, טעון, ומלא ביופי. צריך לעשות מאמץ מאוד גדול בשביל לשמור עליו כזה - מאמץ שצריך לרצות לעשות אותו. אני נפרדת מתפקידי, אך לא מהבלוגיה - וממשיכה כמובן לכתוב את הבלוג הפרטי שלי - אתם יותר ממוזמנים להגיד שלום. למי שרוצה לדבר איתי תיבת המסרים שלי פתוחה - כמו גם המייל : [email protected] והנה, עוד רגע אני שוב בלוגרית רגילה
אוהבת מאוד וכבר מתגעגעת טל
שלום לכולם יום חמישי, שבועיים אחרי העזיבה, ואני כאן בתפוז - לחפוף את המחליפה שלי. אני קוראת מאוד בצער את השרשורים שנפתחו כאן, כמו גם את המסרים שהגיעו אליי. לוקחת-ולא-לוקחת את הדברים אישית, משום שלמדתי שלא הכל תמיד בשליטתי בחיים - ובפרט בתפוז. בשבועיים האחרונים לא הייתי מנהלת בלוגיה, אלא עד כמה שיכולתי - מענה למי ששלח אליי שאלות. התחלתי עבודה חדשה ומטבע הדברים לא יכולתי להישאר כולי בתוך תפוז, למרות שעוד לא נמצא מחליף. על אף המילים הקשות שנאמרו כאן - אני מוצאת לנכון לכתוב דווקא פה את הודעת הפרידה שלי. לא בבלוג הבית, לא בתיבת המסרים. כאן, בפורום החשוב והמקסים הזה, שלמדתי כ"כ לאהוב. ההחלטה לעזור את תפוז לא הייתה קשורה לדברים שנכתבו כאן. לא נזרקתי החוצה או ברחתי מהבלוגיה. קרה לי מה שקורה לפעמים - קיבלתי הצעה טובה יותר. למי שמסתקרן באמת - התחלתי לערוך את תוכניתו של ליאור שליין בערוץ 10. ההחלטה לחזור לטלוויזיה לא הייתה פשוטה, ולו כי נעשתה על סיפו של שינוי גדול שתכננתי לכם. עמוד בית חדש לבלוגיה ובו קידומי תוכן כבר עוצב והיה עוד רגע באוויר, פעילויות, תחרויות, מפגש בלוגרים ועוד ועוד. כפי שכתבתי כבר, לא הרגשתי שזה משהו שאני רוצה לסרב לו. מיומי הראשון בטלוויזיה חלמתי להיות עורכת, והנה - החלום התגשם, והוגש לי כמו מתנה מתוקה. אני כולי תקווה שמחליפיתי היקרה (שתציג עצמה בזמן הנכון והמתאים לה) תהנה, כמוני, מהעושר הגדול שיש כאן בכותבים, באנשים שאיכפת להם, ברגש ובתשוקה כנה לעשות את המקום הזה טוב יותר, נעים יותר. למדתי פה ה-מון - על כתיבה, על אינטרנט, על אנשים, על איך להניח את הציניות בצד, על סבלנות, רגישות וגם על גבולות. למדתי שלא תמיד מצליחים לעזור, למדתי שהרצון שלי לא תמיד מתיישב עם רצונות של אחרים - כמו גם מעשיי וכוונותיי. על כך אני רוצה לומר לכולכם תודה גדולה ומיוחדת. אתם צודקים תפוז הוא מקום מופלא, קשה, טעון, ומלא ביופי. צריך לעשות מאמץ מאוד גדול בשביל לשמור עליו כזה - מאמץ שצריך לרצות לעשות אותו. אני נפרדת מתפקידי, אך לא מהבלוגיה - וממשיכה כמובן לכתוב את הבלוג הפרטי שלי - אתם יותר ממוזמנים להגיד שלום. למי שרוצה לדבר איתי תיבת המסרים שלי פתוחה - כמו גם המייל : [email protected] והנה, עוד רגע אני שוב בלוגרית רגילה
שיהיה לך המון המון בהצלחה! אשמח אם תוכלי לתת את הקישור הבא למישהו שיוכל לעשות איתו משהו בשביל הבלוגיה ובשביל הבלוגרים
