תגובתי על מה שהצלחתי להבין...
ושיהיה ברור מראש- אני לא במאי סרטים או מבקר קולנוע וטלויזיה, ובכרי כן, כך שזה "לא כוחות". אני בסה"כ רוצה ליהנות וללמוד משהו מהחומר שהטמבלויזיה מגישה לי, ובמקרה של הסדרה הזו - קיבלתי את מה שרציתי מכל הבחינות. 1. הכרתי שחקנים מצויינים שקודם לא ידעתי על קיומם (סלים דאו בראשם). 2. למדתי מילים בערבית שקודם לא הייתי שומע. 3. היתה נגיעה חזקה מאד בנושאים רגישים וכואבים לשני הצדדים. זה כשלעצמו אמנם לא דבר חדש, אבל זה קרה בהפקה ישראלית ונועד לקהל ישראלי, וזה החידוש. בשום סדרה או סרט ישראלי לא ראיתי את אחד מגיבורי הסדרה חוזר הביתה ממילואים, בעוד גיבור אחר (לא איזה מחבל מה"רעים" אלא דמות חשובה בסדרה) יושב מול הטלויזיה וצועק "השתגעו היהודים! מה שהם עושים זה טרור! טרור!" 4. אני אישית הייתי מסוגל בהחלט להתמודד גם אם בסדרה הזו היה דרמה במינון הרבה יותר גבוה, על חשבון המאפיינים הקומיים. 5. כהוכחה לסעיף הקודם, צפיתי ב"גן עדן עכשיו" וגם, איך לא, ב"ג'נין ג'נין" של בכרי, ושם מופיעים רק פלסטינים שמספרים את הסיפור מהצד שלהם. שום גיבור של הסרט שהוא ביים, לא מתייחס אפילו ברמז לעובדה שביום בהיר אחד, בהחלטה מהירה ומתוזמנת, כל הישראלים הפכו להיות מטרה לחיסול. בכרי מכיר ויודע זאת היטב אך הפחדן לא היה מסוגל להתמודד עם העובדות ולהכניס לסרט שלו גיבור שעלול להחליש את סיפור הגבורה הפלסטיני. בדיוק כמו הפחדנים הישראלים שלא מסוגלים ללמוד על אסונם של הפלסטינים מחשש שזה יחליש את סיפור הגבורה הציוני. 6. אם כבר מדברים על "ג'נין ג'נין", אני חושב שבישראל שגו קשות כשאסרו על הקרנת הסרט הזה. זה מעיד על פחדנות, כשלמעשה בכרי הוא שהיה צריך לצאת הפחדן בסיפור. בישראל היו צריכים לעשות את ההיפך: לעודד את הקרנתו אפילו בבתי הספר, גם במגזר הערבי, ולהפוך אותו לסרט חובה. ההסברה הציונית היתה צריכה לקפוץ באומץ על הסרט כמוצאת שלל רב. לסיכום, אין ספק שסדרה כמו "עבודה ערבית" לא תורמת למה שבכרי אוהב - חיזוק הלאומנות הפלסטינית. נעזוב את ההשערה הסבירה שללא הציונות ספק אם היתה בכלל נוצרת זהות פלסטינית. לבכרי, בכל אופן, לא נראה לי שיש או היתה יכולת להרים סדרה כזו, שתתמודד באומץ ובהומור עם העובדות, ותעורר דיון אמיתי.
