סיפרו לנו אחת דומה בגיחה
האגדה העירונית על על
אום אל עלק
בכרמל ידוע לכל שקיים כפר בשם אום אל עלק, אבל לא הרבה יודעים למה קוראים לכפר כך. לפני שנים רבות גרה בכפר נערה חולמנית, כל הכפר התגאה בה. בוקר אחד החליטה הנערה לצאת לטייל. הבוקר היה כה יפה שהיא אפילו לא שמה לב שהיא מתרחקת לכיוון הביצות. שם, היא מעולם לא ביקרה. הבוקר חלף וגם הצהריים. האור החל לדעוך והיא רצתה לחזור הביתה. אבל אז היא קלטה, היא הלכה במעגלים והיא לא יודעת איך לחזור הביתה. הנערה התחילה להלחץ, היא לא ידעה מה לעשות אז היא התיישבה ובכתה. כשהערב הגיעה היא הבינה שהיא מתייבשת, אך המים היחידים שהיו בסביבה היו הביצה. ולכן בלית ברירה היא שתתה ממנה. בבוקר, דייג שכן מצא אותה ישנה לצד הביצה. הוא לקח אותה הביתה ושם הודו לו והזמינו אותו לארוחת ערב. בארוחת ערב היא החלה לא לרגישה טוב ואחרי מספר דקות התעלפה הדייג הבין מה קרה כי אותו הדבר קרה לביתו לפני מספר שנים. הדייג הוציא את החקה שלו, הכניס אותה במהירות לתוך הגרון שלה ומייד הוציא אותה. בסוף החקה הייתה עלוקה שמנה ביותר. מה הסתבר? שבתוך המים שהנערה שתתה הייתה עלוקה קטנה. העלוקה נתקע בגרון שלה ונצמדה לכלי הדם. היא החלה לינוק עוד ועוד עד שגדלה לגודל שחנק את הנערה. מאז נקראה הכפר אום אל עלק- האמא של כל העלוקות.