וואו.

[miss mcmillan]

מילי, הכל עניין של גישה

אתה חי בשביל להישאר בחיים, או בשביל לחוות? ואני לא מתכוונת שיש כאן תשובה חד משמעית וישימה לכל שאלה בחיים- אבל זה לא מובן מאליו שמה ש*נחשב* מסוכן לא עושים. אתה יודע, בתרבות ממנה אני באה, כמה סוכן זה לחלל שבת? אלוהים מכרית את נשמתך לנצח נצחים! גיהנום זה מסוכן!!! ולענייננו

. בנושא של חומרים הזייתיים אני לא צריכה הוכחות שזה מסוכן- זכיתי

לראות במו עיני מאדם מאד קרוב ומאד אהוב מה זה עושה למוח (רמז: נסה לשים אותו במיקרוגל). והיות ומטרת העל שלנו היא בכל זאת להישאר בחיים, ורק אחר כך לחוות (אם נמות לא נוכל לחוות יותר)- לא מתכוונת להתקרב לזה.

 

[פרובוקטור]

למה טיפשית?

להיפך... גם הכדור שלך במוח עשוי להיות חוויה מאוד מיוחדת (אני לא בטוח שתרגיש את הכאב כשהוא בתוך הראש). שימוש יחיד בסמים, בדרך כלל לא יהרוג אותך. ואם תהייה לגבי רגע של הנאה יחסית לבריאות לטווח ארוך היא טיפשית, אז למה לעשן? לשתות אלכוהול? קפה? שוקולד? כדי למצות את החיים צריך למצוא את המקום הזה באמצע בין בריאות לכייף (אם תרצה, להשאר בחיים מול "לעשות חיים"). אני לא חושב שדנה הולכת רחוק מידי לכיוון של הנרקומן הזרוק שפוגע ומשחית את הגוף שלו. האם אתה הולך חזק מידי לכיוון של הנזיר?

 

[Master Boo]

../images/Emo45.gif

 

[Gray PaIadin]

גם טבק ואלכוהול וקפאין הם סמים,

למרות שהם נראים לי(לא מומחה בכלל) שונים קצת מאלה שבד"כ נקראים ככה

הבעיה היא שהנזק מדברים כאלה(בייחוד מכדור בראש

) מגביל את העתיד באיזושהי צורה, שהרבה פעמים די ארוך. אפילו אם הנאה זה כל מה שמישהו מסויים מחפש, לא חסרות כאלה שיכולות להיות בטוחות בקלות. ונזיר היה נמנע גם מהן

 

[פרובוקטור]

אמרתי שזה כל מה שאני מחפש?

דנה אמרה שזה כל מה שהיא מחפשת? אמרתי שצריך למצוא את האמצע, ומשתמע ממה שפנדמיום אמר, שהוא הולך קצת יותר מידי עמוק לכיוון המתנזר (ואני מתפתה לומר מתחסד). אין מה לעשות זה עולם מסוכן, אתה צריך לשמור על עצמך; אבל לחיות בתור ילד-בועה זאת לא חוויית חיים ששווה לחיות בשבילה (לדעתי בלבד, סובייקטיות בעיצומה).

 

[Gray PaIadin]

לא,

התכוונתי שאפילו מי שמחפש רק את זה יצא בהפסד, מישהו שרוצה יותר יפסיד יותר

 

[פרובוקטור]

אז מה המתכון שלך

לחיים בריאים ומאושרים?

 

[Gray PaIadin]

אין לי../images/Emo3.gif

 

[פרובוקטור]

בולשיט. אין כזה דבר

ה--so called "מתכון שלך" זה איך אתה חי ולפי מה. איך אתה חי?

 

[Gray PaIadin]

גרוע...

עדיין לא יודע איך לעשות את זה אבל אני יודע שהעתיד משנה בזה מאוד ושסמים מסכנים אותו יותר מידי.

 

[0Pandemonium0]

שוב, לא דיברתי על דנה באופן אישי,

אלא הגבתי להודעה שלי באופן כללי. ואני לא מאמין שאדם צריך לעשות משהו שפוגע בו, גם אם זה עושה לו טוב. כן, גישה מפגרת, לא לרצות שאדם ייפגע בעצמו, אבל זה אני. אני אכן גם נגד עישון

אלכוהול הוא לא דבר נורא כל-כך. אני לא כזה שתיין גדול גם כן, אבל אלכוהול מסוכן רק במידה שמגזימים בו. כך גם שוקולד. קפה אני לא שותה כי הוא משחיר את השיניים, וזה פשוט לא יפה. כמו שאמרת, צריך למצוא את דרך האמצע, אבל כשאפילו פעם אחת יכולה להרוג אותך, או למכר אותך למשהו מסוכן שעלול להרוג אותך, אין דבר כזה "דרך האמצע". אני רוצה להתייחס גם לעניין החוקי, שלא הועלה כאן עד כמה שראיתי. אל תשכח שסמים הם לא חוקיים (רק כרגע, אז אולי זה פחות רלוונטי). כן, אני אדם די שמרן בהרבה מובנים. רוצה לקרוא לי נזיר? be my guest

 

[פרובוקטור]

אז אתה כן מסומם

"אדם הצורך סמים". וזה בסדר לגמרי, רק שים לב שאת ההפרדה בין שוקולד, אלכוהול, קפה, קנביס ופרג, עשו לא אחת בעלי אינטרסים ולא אנשים אובייקטיבים.

 

[Free Smile]

זה פשוט לא יפה? ממש איש של ערכים../images/Emo6.gif

ויש כזה דבר שנקרא "דרך האמצע" על כל פנים מונח שטבוע בעיקר בבודהיזם. זו דרך שיכולה להלקח ולהתבטא בהמון תחומים DEEPLY PROFOUND לדוגמא: "מידל וואי", של הדלאי לאמה, בהקשר של המאבק טיבט-סין http://www.tibet.net/en/diir/sino/std/imwa.html

 

[0Pandemonium0]

אכן איש של ערכים../images/Emo6.gif

אבל למה לי להפוך את השיניים שלי לשחורות? חוץ מזה, ככל שאתה לומד יותר ביולוגיה וכימיה (מגמות בית-ספר...), אתה נעשה יותר מודע למה שאתה מכניס לגוף שלך. עכשיו, כשאני חושב על שתיית קפה, זה מעביר בין מעין צמרמורת שאני לא יודע מאיפה היא מגיעה, רק בגלל המחשבה של להכניס "סם" (לא להגזים, פרובו, אני לא מתנגד לשימוש בקפאין

) לגוף, שיגרום לו לפעול בצורה שלא טבעית לו. ואם כבר פרובו, תגובה גם אליך: לא הבנתי את ההערה הראשונה שלך. אני מסומם? למה?

ובאשר להפרדה בין "סמים" שונים, לא אכפת לי מי עשה אותה. סמים פוגעים. מספיק בשבילי.

 

[BulletProof parrot]

מעניין אם מישו יזדהה איתי בזה:

המון פעמים קורה לי, בעיקר בסצינות של מוות מאוד מסויימות שכרגע אני לא יודע לשים עליהן ת'אצבע, שאני מרגיש ממש קנאה באדם שמת. גמני רוצה לדעת. גמני רוצה כבר "לעבור לשלב הבא". מן תחושה בלית מוסברת, סקרנות חולנית. קהר פה לעוד מישו?

 

[miss mcmillan]

זה קצת קורה

אבל אני לא בטוחה שזו רק סקרנות, יותר כמו עייפות.

 

[Master Boo]

לא חולני בכלל לדעתי. וכן, קרה וקורה

 

[BulletProof parrot]

תגידי, את באמת זוכרת אותי?

ובת כמה את אגב?[:

 

[Free Smile]

מה זה פרץ הנוסטלגיה הזה פתאום

שכולם שבים לפורום הזה? ומה אתה שואל בת כמה היא

?

 

[BulletProof parrot]

אהבתי ת'חתימה.

וסתם כי מצחיק אותי שהייתי בפורום כשהייתי בן 13 ועכשיו אני נושק ל18. מעניין בת כמה היא. ואין על נוסטלגיה.