ווידוי

[נוסעת בזמן אחר]

אני לא הבנתי, אני רק הרגשתי...

אני אין לי מושג...(מצוטטת אותך)
היית ראשון להגיב ונראה שאולי אתה הראשון פה שנפל לו האסימון.

לשאלתך, הכל בסדר עם מה שרשמת.
הכי חשוב זה מה טוב לך. ברצינות ולא כאימרה.
חשוב (לדעתי)להיות מודע למה שקורה באמת בתוך הראש
שלנו ואז יש יותר חופש לשנות דברים אם עדיין רוצים.

ואם נחזור שוב אלי, אז חברה אמרה לי פעם כשאמרתי לה שאני
מחזיקה בקשר זוגי בין חצי שנה לשנתיים שאולי אני לא רוצה קשר
ארוך וטוב לי "לגוון" ככה.

כמובן שזה הרבה יותר מורכב, אבל עדיין נפלה לי הלסת.

צדקה בהרבה מובנים.

 

[Larik]

אז זהו... זה מה שאני רוצה להבין

האם הרצון להיות בזוגיות זה הרצון שלי, וזה מה שאני רוצה באמת, או אולי זה מה שהחברה דורשת.

 

[נוסעת בזמן אחר]

כשאתה רוצה לאכול...

או אם אתה רוצה לשרותים

(סליחה), אתה מפקפק ברצון שלך?
עשו מעניין זוגיות עניין כל כך מסובך....

בטבע אין כל כך חיות שמוותרות על זוגיות או על ילודה.

אולי רק במצבים של מחסור קיצוני במזון או משהו.
אצל זאבים יש את העניין הזה של זוג דומיננתי בלהקה
שרק הזוג הדומיננתי מורשה להזדווג ולהביא גורים לעולם.
אולי אפשר להשוות את זה לאנשים שמי שלא מתרבה/ בזוגיות
הוא סוג של לא דומיננתי(?)

סתם הירהורים.

אם היה אפשר להקטין את גודל הציפיות הלא סביר לעיתים מזוגיות
אני חושבת שהרבה יותר אנשים היו נמצאים עם בן/בת זוג.
בזוגיות קלילה יותר שלא שוחקת ומשאירה אצלנו פצעים בנשמה.
כמו חברות עם ערך מוסף.