ווילי סולומון, גם כששיחק במכבי, שיחק טוב.
הבעיה, היא, שהוא שיחק סוליסטי. הוא לא הרבה למסור, ושחקן מהסוג הזה לא מתאים לקבוצה גדולה ובטח שלא למכבי. שים לב: הקבוצות המובילות באירופה לא משתמשות ברכז אמריקאי אלא ברכז אירופאי: פאו- דיאמאנטידיס\שאראס. הרוסים- פאפאלוקאס\זיזיס. אוניקאחה מאלאגה- פופוביץ'\קוס. טאו- פלאניניץ'. ברצלונה- לאקוביץ'. ומה ההבדל, אתה שואל
ההבדל הוא כזה: הרכז האמריקאי: בד"כ נמוך יותר (1.80 או קצת יותר), נוטה למסור פחות- אבל קולע הרבה יותר. סקורר מחונן- אבל אגואיסט. חוטף לא מעט- אבל בד"כ גם מאבד לא מעט. דוגמאות: תיוס אדני, ג'יימס פן, טרל לידיי, אלאן ריי, ווילי סולומון, מרקוס ברוון, הוליס פרייס, טוני דלק, מוריס ביילי, מירה דז'ואן צ'אטמאן, טרל קאסטל, ראשאד רייט, דאריל מידלטון, לארי אייוסו, כריס לבור ווארן, הוראס ג'נקינס. הרכז האירופאי: בד"כ גבוה יותר (1.90 או קצת יותר), לא סקורר גדול- אבל מוסר נפלא. לא מרבה לאבד כדורים- אבל גם לא חוטף אותם יותר מדי. בד"כ מעדיף את המסירה- אבל גם לא יחשוש לקחת את האחריות ולקלוע את השלשה המכרעת. דוגמאות: שאראס, יאקה לאקוביץ', אריאל מקדונלד, זוראן פלאניניץ', ת'אודורוס פאפאלוקאס, ניקולאוס זיזיס, מרקו פופוביץ', בויאן פופוביץ', רוקו-לני אוקיץ', דאבור קוס, דימיטריוס דיאמאנטידיס, יותם הלפרין, ריקארד רוביו, בנו אודריך, אנדר ארסלאן, טימו ראניקו.
