אין קשר בין עמדתו על הוולונטריזם לבין עמדתו על הדת.
כתבת: "כל בר דעת שמכיר את ליבוביץ יודע שיש קשר הדוק בין הוולונטריזם שלו לדת שלו". לדעתי אתה מערבב בין שתי סוגיות בלתי קשורות: נושאו המקורי של השירשור היה - שאלת הוולנטריזם - כלומר סוגיית הנמקת הרצון; זאת סוגיה אחת. מאידך, סוגיה אחרת לגמרי היא - האם הדת נובעת מהרצון. ההוכחה לכך שמדובר בשתי סוגיות בלתי קשורות - היא, שמחד גיסא יכול אדם לחשוב בסוגיית הוולונטריזם (כמו ליבוביץ) שהרצון אינו בר הנמקה - אך גם לחשוב בסוגיה הדתית (בניגוד לליבוביץ) שהדת אינה נובעת מהרצון, ומאידך גיסא יכול אדם אחר לחשוב בסוגיית הוולנטריזם (בניגוד לליבוביץ) שהרצון הוא כן בר הנמקה - אך גם לחשוב בסוגיה הדתית (כמו ליבוביץ) שהדת כן נובעת מהרצון. מסקנה: מדובר בשתי סוגיות בלתי קשורות.
כתבת: "לפיכך הסוגיה הדתית רלוונטית לוולנטריזם שלו ולדיון בה". לדעתי עירבבת כאן - בין עמדתו של ליבוביץ על הוולונטריזם - לבין עמדתו של ליבוביץ לגבי היחס שבין הדת לבין הרצון. לדעתו של ליבוביץ - הרצון רלוונטי לדת; אבל דעתו הזו של ליבוביץ - אינה רלוונטית לנושא המקורי של השירשור, שבכלל לא עסק בדעתו הנ"ל של ליבוביץ - אלא עסק בדעתו של ליבוביץ על הוולונטריזם - שהרצון אינו בר הנמקה. כאמור לעיל, מדובר בשתי דיעות שונות של ליבוביץ, והן באמת בלתי קשורות זו לזו, כפי שכבר הוכחתי לך בפיסקה הקודמת.
כתבת: "מוזר לי שאתה מתמם ומתנהג כמו 'עולה חדש' בענייני היחס בין דת-ליבוביץ והרצון". ומוזר לי שבכל פעם שדנים בסוגיית הרצון, אתה מתישהו תיקח את זה לסוגיית הדתית, למרות - שכפי שהוכחתי לך - מדובר בשתי סוגיות בלתי קשורות.
כתבת: "מותר להביא את הדת היהודית המסורתית כדוגמא להמחשת המופרכות של תפיסתו את הרצון בזיקה לדת זו". לדעתי אתה שוב מערבב כאן בין שתי סוגיות שונות: דעתו של ליבוביץ - על הוולונטריזם - דהיינו שהרצון אינו בר הנמקה, ודעתו של ליבוביץ - שהדת נובעת מהרצון. לגיטימי שנבקר את דעתו השניה של ליבוביץ, אבל גם אם נצליח לנפץ אותה לרסיסים - דהיינו נצליח להראות שהדת אינה נובעת מהרצון, זה עדין לא ישפיע כהוא זה על יחסנו אל דעתו על הוולנטריזם - דהיינו אל דעתו שהרצון אינו בר הנמקה. לכן כל כך התפלאתי, כשנוכחתי שביקורתך הדתית הושחלה לתוך שירשור שמראש עסק - בסוגיה הלגמרי-אחרת של הוולונטריזם - דהיינו בסוגיית דעתו של ליבוביץ שהרצון אינו בר הנמקה.
כתבת: "מבחינת היהדות-המסורתית-רווחת קיום מצוות כשמו כן הוא קיום דבר ה". נכון, אבל גם היהדות המסורתית הרווחת מסכימה שאני דתי רק אם אני "רוצה" לקיים את המצוות שניתנו בהר סיני למשה רבנו מאת מי שברא את העולם בשישה ימים. ממש כמו, שמבחינת הסוציאליזם המסורתי - אני סוציאליסט רק אם אני "רוצה" לבער את הפערים החברתיים, וכמו שמבחינת האגואיזם המסורתי - אני אגואיסט רק אם אני "רוצה" את טובת עצמי בלבד, וכמו שמבחינת דת-המקובלים - אני מקובל רק אם אני "רוצה" לאקמא שכינתא מעפרא וליחדא יחודין עילאין בהאי עלמא ובעלמא דאתי, וכו' וכו'. בקיצור: כל ערך הוא תלוי-רצון, וזה מוסכם על כל בעלי הערכים הנ"ל.
כתבת: "בדת הליבוביציאנית, תוקפו של המעשה הדתי אינו בצו-ה' ( כמו אצל המאמין הרווח ) אלא תוקפו של קיום המצוות הוא הרצון". גם היהדות המסורתית הרווחת מסכימה כי - בלי "בחירתי" לקיים מצוות - לא איחשב כדתי! הרי זהו פסוק מפורש: "ובחרת". אמנם אינני טוען שאין מחלוקת נראטיבית - בין הפילוסופייה הליבוביציאנית של הדת - לבין הפילוסופייה המסורתית של הדת, אבל זו לא מחלוקת בשאלה האם הדת נובעת מהרצון, כי דווקא על זה יש הסכמה מלאה בין כל היהודים הדתיים. אם כבר יש ויכוח בין ליבוביץ לבין היהדות המסורתית הרווחת, אז הוא רק בשאלה הנראטיבית: האם תרי"ג המצוות הללו - שבקיומן רוצה היהודי הדתי - נמסרו ע"י בורא-היקום אל משה בן עמרם על הר סיני במעמד פירוטכני רב-רושם שכלל עשן וברקים וקולות נראים וכו'. אבל כאמור זו מחלוקת רק על הנראטיב, לא על סוגיית הרצון.
כתבת: "ליבוביץ לא יסכים, שהוא מנענע - כי כך ציווהו ה' ואפ' נגד רצונו - כפי שהיהדות המסורתית הרווחת רואה בקיום המצוות גזרה אף בניגוד לרצון". דווקא זו נקודה המוסכמת בין כל היהודים הדתיים כולל ליבוביץ: שגם כאשר קיבלתי איזשהו צו מאת פלוני - בין אם הוא מלך-בשר-ודם ובין אם הוא בורא-העולם-בשישה ימים, אני עדין יכול-טכנית למרוד. עוד מוסכם על ליבוביץ ועל היהדות המסורתית הרווחת, שאם ארצה (כיהודי) למרוד בדת היהודית - איחשב (מבחינת הדת היהודית) כ"רשע" (למרות שכאמור אני יכול-טכנית למרוד). עוד מוסכם על ליבוביץ ועל היהדות המסורתית הרווחת, כי (כיהודי) אני דתי - רק אם אני "רוצה" לקיים את כל התרי"ג. כפי שכבר כתבתי לעיל, אם יש ויכוח בין ליבוביץ לבין היהדות המסורתית הרווחת, אז הוא רק על הנראטיב, לא על סוגיית הרצון.
כתבת: "ההשוואה לאהבת ילדים איננה השוואה כי אלוהים אינו 'יש' במובן שילדים הם 'יש' ". גם אלו שחושבים שהשם הוא 'יש' במובן שילדים הם 'יש', עדין יכולים לחשוב כמו ליבוביץ שהרצון אינו בר הנמקה (כלומר לחשוב שאין הנמקה לרצונם לעבוד את מי שברא את העולם בשישה ימים ושנתן על הר סיני תרי"ג מצוות), ומכאן שמתוך עמדתו של ליבוביץ - שהרצון אינו בר הנמקה - לא יכולת להסיק שלליבוביץ "אין אלוהים". בכך אני שוב חוזר לאחת הנקודות שלי מהפעם הקודמת: אתה מומחה בלהשחיל לתוך דיונים תמימים (כגון הדיון על הוולונטריזם) - את סוגיית דתיותו של ליבוביץ (ואפילו את סוגיית היותו של ליבוביץ "ללא אלוהים" כטענתך), גם כשאין שום קשר בין אותם דיונים תמימים לבין הסוגיות הדתיות הנ"ל.
כתבת: "למה ליבוביץ עושה זאת דווקא במועד זה ? - כי כך הוא רוצה". לדעתי, אין זה נכון להגיד שהוא "רוצה" לעשות את זה דווקא במועד הזה. לליבוביץ אין "רצון" שזה יהיה דווקא במועד הזה, כי לחפצו של ליבוביץ במועד הזה - יש הנמקה, והיא: הרצון (הבלתי מנומק) של ליבוביץ לעבוד את השם במסגרת של קיום תרי"ג מצוות כפי שפורטו ע"י חז"ל. אילו חז"ל היו נותנים מועד אחר, אז ליבוביץ היה עושה את זה במועד האחר.
כתבת: "אין שום הבדל בין נענוע ענפים של חילוני גמור לבין זה של ליבוביץ". ההבדל בין החילוני לבין ליבוביץ הוא תהומי: חילוני שינענע ענפים - יעשה זאת ללא הנמקה (או יעשה זאת מתוך הנמקה פולקלוריסטית כזו או אחרת), בעוד שליבוביץ ינענע ענפים מתוך הנמקה מאד מסויימת - והיא: רצונו (הבלתי מנומק) של ליבוביץ לעבוד את השם במסגרת של קיום תרי"ג מצוות כפי שפורטו ע"י חז"ל.
כתבת: "בזה ליבוביץ עובד את רצונו ולא את השם". לא הבנתי איך היגעת למסקנה הזו, אחרי שכבר הבהרתי לך שלמעשה אין מחלוקת בין ליבוביץ לבין כל יהודי דתי בסוגיית הרצון.
כתבת: "ולכן הוא טכנאי של התעמלות פולחנית ללא אלוהים". לא הבנתי, איך היסקת את זה מתוך עמדתו של ליבוביץ - על הוולונטריזם (נושא השירשור) - כלומר על אי היות הרצון בר הנמקה.
