וורשה, עיר ואם בישראל

סופהו 1

Well-known member
זה כמו שאנחנו לא הולכים ל "סדנאות טעימת וויסקי" למיניהן. אנחנו שותים בשביל להשתכר. all in. לא מעניין רק לטעום. תבחרי את הוויסקי שלך ולכי עליו עד הסוף.
גישה משונה בעיני.
לא שאני בעד סדנת טעימת וויסקי, יין, מרק, אבל לשיטתך הולכים לתערוכת אמנות, רק אם רוכשים איזו יצירה?
 

קלייטון.ש

Well-known member
אבל לשיטתך הולכים לתערוכת אמנות, רק אם רוכשים איזו יצירה?
אני נשוי לאספנית אמנות מקצועית וגר למעשה במוזיאון, כך שאני לא האדם הנכון לשאול את זה.
אני לא מתעניין באמנות אבל אם תשאלי את אשתי אז כן - היא רוכשת את היצירות וביקורים סתם בתערוכות, בלי כוונת רכישה, לא מעניינים אותה במיוחד.
חוץ מזה שזה סיוט ללכת איתה למוזיאון, כי על כל ציור היא יכולה לתת הרצאה של 3 שעות, שהיא בהחלט מתחילה לתת, וזו רק ההקדמה לפתיח של הקורס שהיא יכולה ללמד על התמונה הזו ספציפית. הצורה שבה הבחורה הזו נהנית מאמנות ובמיוחד ציור לא מתאימה ליצורי אנוש נורמלים. אז עדיף באמת לוותר.
 

סופהו 1

Well-known member
אני נשוי לאספנית אמנות מקצועית וגר למעשה במוזיאון, כך שאני לא האדם הנכון לשאול את זה.
אני לא מתעניין באמנות אבל אם תשאלי את אשתי אז כן - היא רוכשת את היצירות וביקורים סתם בתערוכות, בלי כוונת רכישה, לא מעניינים אותה במיוחד.
חוץ מזה שזה סיוט ללכת איתה למוזיאון, כי על כל ציור היא יכולה לתת הרצאה של 3 שעות, שהיא בהחלט מתחילה לתת, וזו רק ההקדמה לפתיח של הקורס שהיא יכולה ללמד על התמונה הזו ספציפית. הצורה שבה הבחורה הזו נהנית מאמנות ובמיוחד ציור לא מתאימה ליצורי אנוש נורמלים. אז עדיף באמת לוותר.
אתה צודק. הרצאות, בעיקר אם לא מעניינות, מוציאות את החשק.

אני בעד ללכת בסתם יום של חול, לבד (אם יתנו לך כמובן), בשקט.. יש תערוכות שהן פשוט תענוג לעיניים ולנשמה.
בשנים האחרונות אני "מנצלת" את הנכדים לשם כך. כשהולכים עם ילדים לביקור מודרך בתערוכה, מקבלים מידע במינון שמתאים למי שלא מעוניין בהרצאות שתוכנן נכנס לאוזן אחת ויוצא דרך השניה.. ככה תתפוס שתי ציפורים במכה אחת. גם מוזיאון, גם בילוי עם הנכדים.
 

mיטלמן

Well-known member
והיא אוהבת אמנות?
אני שואלת לדעתך ובכוונה לא נכנסת לענינים ש"מסביב".
 

קלייטון.ש

Well-known member
והיא אוהבת אמנות?
אני שואלת לדעתך ובכוונה לא נכנסת לענינים ש"מסביב".
בטוח שאוהבת, משקיעה בזה כל כך הרבה אנרגיה, זמן וכמויות של כסף, שברור שאוהבת.
מה שכן הטעם שלה כנראה שונה משל רוב האנשים. לדוגמה היא נמשכת בעיקר לציורים מזוייפים, כאלה שהם ברמה שמטעה גם מומחים. היא אומרת שיש זיופים ששווים יותר מהמקור, ושהזייפן הרבה פעמים עולה בכשרונו על הצייר המקורי.
היה לי דוד שהיה צייר והוא לא ידע ליצור ציורים מעצמו, אלא רק העתיק ציורים מפורסמים. הוא לא היה ברמה בינלאומית ובכל זאת מאד מוכשר ומרשים.
הכרתי ביניהם והיא היתה הולכת אליו ויושבת לידו שעות וימים וצופה בו עובד. כדי ללמוד איך עובד זייפן (אפילו שהוא תמיד חתם בשמו).
בסוף הוא גם צייר דיוקן שלה.
 

mיטלמן

Well-known member
לא הבנתי.
איך שווים יותר מהמקור?
אנחנו (הלוואי, אבל בעיקרון) הרי משלמים על הציור הביצוע והרעיון,
אבל לא פחות או יותר על הפרסום, על שמו של הצייר,
אתה מתכוון שווים יותר אמנותית?
טוב, זה מתחיל להיות דיון שלא תהיה לו תשובה או מסקנה.
 

קלייטון.ש

Well-known member
לא הבנתי.
איך שווים יותר מהמקור?
אנחנו (הלוואי, אבל בעיקרון) הרי משלמים על הציור הביצוע והרעיון,
אבל לא פחות או יותר על הפרסום, על שמו של הצייר,
אתה מתכוון שווים יותר אמנותית?
טוב, זה מתחיל להיות דיון שלא תהיה לו תשובה או מסקנה.
מבחינת שווי ציור הוא כמו כל דבר אחר - הוא שווה את מה שמוכנים לשלם עבורו.
יש ציורים מזויפים שיש אנשים שמוכנים לשלם עבורם יותר ממה שהם מוכנים לשלם עבור המקור.
אשתי למשל.
כדי ליצור זיוף ברמה אבסולוטית, שמומחה שבוחן את הציור לא יגלה את הזיוף, צריך כשרון אדיר.
יש לנו בבית ציורים מזויפים של יצירות מפורסמות מאד, שעומדים בבדיקות כימיות ובבדיקות עם הרנטגנים והאינפראדום וההדמיות שלהם.
מבחינה אמנותית הצייר המקורי נגיד מוכשר מאד, אבל הוא עושה את מה שהטבע שלו מכתיב לו.
לעומת זאת הזייפן גם עושה את מה שעשה המקורי, וגם נכנס לטבע של מישהו אחר.
כמו שנאמר על ג'ינג'ר רוג'רס בקשר לשותפות שלה עם פרד אסטר, שהיא עשתה כל מה שפרד אסטר עשה, אבל לאחור ועל עקבים גבוהים.
בכלל ג'ינג'ר רוג'רס היא דוגמה קלאסית לאשת מקצוע מדהימה. מי שרוצה תשובה לשאלה "מה זה שחקן קולנוע מקצועי", אני אומר לו תסתכל קודם כל עליה.
כי אסטר התמחה בסרטים האלה עם הריקודים, ואילו רוג'רס עשתה את הסרטים עם הריקודים וגם את כל סוגי הסרטים האחרים.
ובזמן שאסטר עבד קשה על סרט אחד, היא עבדה איתו על אותו סרט ובאותו זמן על עוד שלושה סרטים אחרים.
אבל זה עניין אחר.
 
נערך לאחרונה ב:

mיטלמן

Well-known member
מבחינת שווי ציור הוא כמו כל דבר אחר - הוא שווה את מה שמוכנים לשלם עבורו.
יש ציורים מזויפים שיש אנשים שמוכנים לשלם עבורם יותר ממה שהם מוכנים לשלם עבור המקור.
אשתי למשל.
כדי ליצור זיוף ברמה אבסולוטית, שמומחה שבוחן את הציור לא יגלה את הזיוף, צריך כשרון אדיר.
יש לנו בבית ציורים מזויפים של יצירות מפורסמות מאד, שעומדים בבדיקות כימיות ובבדיקות עם הרנטגנים והאינפראדום וההדמיות שלהם.
מבחינה אמנותית הצייר המקורי נגיד מוכשר מאד, אבל הוא עושה את מה שהטבע שלו מכתיב לו.
לעומת זאת הזייפן גם עושה את מה שעשה המקורי, וגם נכנס לטבע של מישהו אחר.
כמו שנאמר על ג'ינג'ר רוג'רס בקשר לשותפות שלה עם פרד אסטר, שהיא עשתה כל מה שפרד אסטר עשה, אבל לאחור ועל עקבים גבוהים.
בכלל ג'ינג'ר רוג'רס היא דוגמה קלאסית לאשת מקצוע מדהימה. מי שרוצה תשובה לשאלה "מה זה שחקן קולנוע מקצועי", אני אומר לו תסתכל קודם כל עליה.
כי אסטר התמחה בסרטים האלה עם הריקודים, ואילו רוג'רס עשתה את הסרטים עם הריקודים וגם את כל סוגי הסרטים האחרים.
ובזמן שאסטר עבד קשה על סרט אחד, היא עבדה איתו על אותו סרט ובאותו זמן על עוד שלושה סרטים אחרים.
אבל זה עניין אחר.
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_2024-07-05-04-52-15-662_com.android.chrome.jpg
    Screenshot_2024-07-05-04-52-15-662_com.android.chrome.jpg
    1.8 MB · צפיות: 6

mיטלמן

Well-known member
זה הבית הרוקד המקורי או זיוף?
גנבתי מויקי,
אולי צריך לפנות אליהם,
נדמה לי שהצרות ששל אשתו של קלייטון הן מה שנקרא צרות של עשירים,
לבריאות,
הבנתי את סוג הכשרון ולא איך עומדים בבדיקות כימיות וכו', כלומר, גם ההשקעה הכספית של הזייפן עצומה,
אבל לא מודאגת, וגם לא מקנאה.
תולה מה שאוהבת,
אם ישתנה טעמי או חשבון הבנק כנראה שאשאר עם מה שיש, אבל מי יודעת.

וזה אמיתי! מהרשת
קלייטון עשה לי השראה אמנותית,
והידע שלי הוא אפילו לא על הצ'ופצ'יק של קצה המזלג,
ופתאום עולה בדעתי שהגיע הזמן ללמוד קצת בנושא.
שבת שלום,
סעו לפראג, בילבאו, למוזיאון פה ושם בארץ, לא עוזר לשכוח, חטופים מלחמה ופוליטיקה איומה, נותן מרווח נשימה ואסקפיזם זעיר קטן זמני ורגעי, שווה המון.
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_2024-07-05-11-55-38-206_com.goldtouch.ynet.jpg
    Screenshot_2024-07-05-11-55-38-206_com.goldtouch.ynet.jpg
    1.6 MB · צפיות: 3

סופהו 1

Well-known member
ופתאום עולה בדעתי שהגיע הזמן ללמוד קצת בנושא.
כשאהיה גדולה ויהיה לי זמן.


שבת שלום,
סעו לפראג, בילבאו, למוזיאון פה ושם בארץ, לא עוזר לשכוח, חטופים מלחמה ופוליטיקה איומה, נותן מרווח נשימה ואסקפיזם זעיר קטן זמני ורגעי, שווה המון.
נסענו לפראג.
לא עוזר שומדבר.
החטופים בכל מקום.
התמונות ברובע היהודי תחת שמירה.

הלכנו לראות את הקיר של לנון.
את לנון כבר בקושי רואים. הקיר עמוס גרפיטי וגם..

לנוחטו (1).jpg


לנוחטו (2).jpg
 

סופהו 1

Well-known member
לא הבנתי.
איך שווים יותר מהמקור?
אנחנו (הלוואי, אבל בעיקרון) הרי משלמים על הציור הביצוע והרעיון,
אבל לא פחות או יותר על הפרסום, על שמו של הצייר,
אתה מתכוון שווים יותר אמנותית?
טוב, זה מתחיל להיות דיון שלא תהיה לו תשובה או מסקנה.
(גם לא מבינה איך שווים יותר מהמקור, אבל ממש ממש לא מעניין אותי)
כן מעניין, האם מעבר להתעניינות בזיופים יש גם עניין של טעם.
האם כל זיוף יתלה? האם רק זיוף של אומן בעל שם בילאומי?
האם יש ציורים שייפסלו כי אינם לטעמו של הקונה. או שלא משנה, האומן בעל שם, אז קדימה..?
כי תהרגו אותי, לא הייתי תולה רמברנדט בבית. (בעצם, אולי אם ישלמו לי ולא ידרשו שיהיה בסלון).
האם השכרת יצירות באה בחשבון או שזה לא מספיק?

אני, אגב, מפשוטי העם. לא מחפשת שמות גדולים.
אולי אגדיל ואתלה את הצילום הזה, של ציור שנוצר ע"י שתי בנות רבע לשלוש, שנהנות למרוח צבעי אצבעות ועבר הסבה לשחור לבן.

של.jpg
(
 
למעלה