ופתאום הכל זז מהר יותר,ואתה קם..
בבוקר ורוצה להספיק עוד משהו ועוד..לפעמים אתה מרגיש שחבל ללכת לישון,לא לתת לחיים לעבור על ידך,לקחת אותם והכל..אני למשל..עבדתי שנים רבות במשמרות,והייתי חוזר ממשמרת הלילה ולא הולך לישון,פשוט הרגשתי שחבל על הזמן,בפירוש כך.ובשש בבוקר,ואשתי מתעוררת ליום עבודתה ואני ככה לבד בבית,ויאללה...יוצא לדרך,כל פינה קטנה בגליל,כל המקומות האלה הלא מטויילים כלל,המעיינות,הפריחה התקופתית של איזה פרח,ימי הנדידה של הציפורים ועופות המים,כל בריכות הדגים שבעמק,כל הוואדיות ההם בגליל העליון, בתי הקפה החבויים והרומנטים,כל חופי הצפון בבקרים בין העונות,כל החורשות העלומות שעוד אפשר היה להיות שם בנחת,שבילי הצפון העזובים,שמורות הטבע הריקות בימי אמצע השבוע,החפירות הארכיאולוגיות הקטנות והלא ידועות,שם הייתי מסתובב ומכיר, כל שנות המשמרת שהייתי חופשי בבקרים ההם,ככה הכרתי את הארץ,ולא הייתי הולך לישון אחרי הלילות הארוכים של המשמ´-פשוט היה חבל לי על הזמן.וחבר אחד תמיד רצה ועשה תכניות לבוא אלי בבוקר..והיום כשנפגשנו אמרתי לו..תראה ג´רסי,כבר עברו שלושים שנה כמעט ולא באת אף פעם..הלכת תמיד לישון אחרי משמרת לילה..ומה הספקת,ומה ראית,כלום! *ויגיע יום וכולנו...אם מותר לומר,נשכב לנו באיזה בית חולים[לא עלינו]ככה עם כל מיני אינפוזיות וצינוריות ןיהיה לנו המון המון זמן לחשוב,ונאמר ככה לעצמנו שם,במיטה ההיא מה הספקנו,מה פספסנו,עם מי וכמה שכבנו,ולמה?וחבל?ועוד מילים שכאלה...לא רוצה,ולא רציתי אף פעם לפספס דבר,צריך להיות עירני לחיים,וסקרן לכל,לנסות ולהספיק,לראות ולעשות[גם לעסות] הכל..כי כשנגיע לשם...מה שקודם סיפרתי..לא נצטער על כלום!זול זיין גיט[יהיה טוב] *תמונה יפה ליום יפה-כביש מספר 1 לוס אנג´לס-סאן פרנצ´ לחוף האוקיאנוס השקט,והשחף..אל החופש,זו אמריקה,והמרחבים..