וככה בלילה, בין כוכב לכוכב

וככה בלילה, בין כוכב לכוכב

יושבת ילדה קטנה שרק הגיעה לעולם הרחב. היא עברה דרכים, עברו כבר שעות ועדיין יש את אלו שאליה קוראות. "ילדה חמודה, לאן את הולכת?" אני? לשום מקום, סתם כאן שוכבת. בכוכב הראשון היא בילתה את כל חייה בכוכב השני היא תמשיך את צעדיה. בכוכב הראשון, היא ראתה ילדים וחלום בכוכב השני היא תראה את הכל ואולי גם שלום. "שלום לך ילדה, לאן את ממהרת?" אני? לשום מקום. אבל אין דרך אחרת. <המשך יבוא בקרוב>
 
היא בוכה וגם צוחקת

היא זוכרת, ולעיתים גם דואגת. היא שרה שירים על קולות ודממה ויודעת גם על השמש ושהיא חמה. "היי, ילדה מה עשית היום?" אני? שום דבר, רק החלפתי מקום. והציפורים לה מצייצות והקיפודות אותה לא עוקצות והכלבים לה נובחים, והיא בשלה, סופרת כוכבים. <המשך יבוא בקרוב>
 
ודובי אחד בא לבקר

אומר לה, בואי ואהיה לך לחבר. "היי ילדה, רוצה לשחק?" אני? מה פתאום, אני סיימתי להיאבק. "אין צורך להיאבק ילדתי המתוקה" והיא בשלה, שוכחת את עצמה. "שכחת את החרוזים" הדובי אומר. לא, לא שכחתי, הם רק של מישהו אחר. יודעת אני על כמה כוכבים. רוצה לגלות שיש עוד אחרים. והדובי שומע, לוחש חלש חלש. והילדה רוצה להיות כמו שרלוק הבלש. "היי אל תדאגי, רק תהיי את" אבל הכוכב נופל לו לאט לאט. חלומות , חלומות, איזה ארצה להגשים לי עכשיו? בלי שיר, בלי מכתב, בלי חרוז אין צורך להיאבק? והדובי מחייך עם חיוך קצת עקום. הוא יודע שהילדה היא כל היקום. היא תגדל ותדע ותבין ותלמד והיא לא תהיה בכלל לבד והוא, הדובי? הוא ממשיך לחייך ואומר. אני תמיד אהיה איתך, רק בגוף של מישהו אחר <המשך יבוא..>
 
דרך אגב..

תודה..! ואפשרי למצוא סוף לסיפור.. והרי סיפורים חייבים סופים טובים.
 

מריה...

New member
קיפודת

אני מקווה שההמשך יהיה יותר שמח... אל תגידי:"לא חושבת..." :). כל עוד אנו חיים, סיפור חיינו ממשיך להכתב ולסיפור הזה יש דרך משלו לעשות כל מיני שינויים בעלילה...לפעמים לרעה ולפעמים לטובה. מריה
 
והדובי הזה, מריה יקרה..

בא היום לבקר בשכונה.. חייך את חיוכו, סיפר את סיפורו וחזר לארצות הקוטב. הילדה צחקה היום. היא כבר מבוגרת ולא ככ ילדה. עברו כבר כמה שנים מאז אותה ישיבה. היא למדה קצת על דובי או שניים. למדה אפילו שיש דובונית, למדה שיש בינתיים. היא לא מבינה למרות כל השנים. איך לפעמים החיים ככ הפוכים. אבל היא יודעת דבר אופטימי אחד וזה.. <המשך יבוא..>
 
ש... <המשך יבוא..>

I see trees of green, red roses too I see them bloom for me and you And I think to myself what a wonderful world. I see skies of blue and clouds of white The bright blessed day, the dark sacred night And I think to myself what a wonderful world. The colors of the rainbow so pretty in the sky Are also on the faces of people going by I see friends shaking hands saying how do you do They´re really saying I love you. I hear babies crying, I watch them grow They´ll learn much more than I´ll never know And I think to myself what a wonderful world Yes I think to myself what a wonderful world
 
שכשהיא נולדה, נולדו אלפי ילדים

שכשהיא נולדה, נזרעו אלפי עצים, שכשהיא גדלה, התרבו גם כוכבים, ולכן, גם יותר חלומות מתגשמים. אולי היא לא מבינה. אבל היא כן, היא למדה. אולי היא לא רואה. אבל כן, היא מקשיבה. <אחח.. המשך יבוא..>
 

מריה...

New member
קיפודת

אני לא הולכת לשום מקום עד שתסיימי את הסיפור
 
היא עוצמת עיניים

מפעם לפעם, יודעת שהגיע זמן לישון. אך בא כוכב, ועוד כוכב, והיא לא רוצה לפספס אף אחד. זה כמו הכבשים, אך אצלה יש כוכבים. יש לה חלומות. ומטרות. ואהבות. ומשימות. חלום, שבו היא עפה רחוק, אל מעל הירח, דרך כל הכוכבים, ולכולם מספרת סיפורים. מטרה, שבה היא תפגע אחרי הרבה נסיונות, חלקם ייראו ככשלונות, חלקם יקדמו אותה קצת יותר. אהבה, שבה היא תקיף את עצמה. שבה היא תקיף את כולם. ומשימה. קטנה אך חשובה. לראות את העבר כלמידה, את העתיד כוורוד, ואת ההווה.. <האם המשך יבוא?> <האם נדע איך לשלב בין קיפודות לדובים וכוכבים וירחים?> <האם מישהי או 2 ישנו היום?> ובכן.. המשך יבוא..
 
אז ככה, סיפורנו באמצע נגמר בלי סוף

כי הגיע זמן לישון. כי הגיע הרגע שבו הכוכב ה16 המגיע, והרי בדרכ איתו אני תמיד נרדמת.. אני אוהב עוגות גבינה.. וסוכריות..
 

מריה...

New member
שני...

תודה רבה. הסיפור יימשך...באם אני אהיה כאן להקשיב (כי ממש נהניתי להקשיב לך מספרת) ובאם אני לא. מקווה שיהיה לסיפור שלך סוף טוב חלומות פז יספיקו לעכשיו, לא?
לילה מריה...
 
למעלה