מניסיון-
אני לא יודעת עד כמה צריך להיות חזקה בשביל זה. כאילו, אני לא תופסת מעצמי חזקה או משו, ועבדתי עם אוטיסטים/ ילדים פסיכים/ ילדים עם דפיקויות אחרות וכו'. אוטיסטים זה לא כיף. אמנם יש יתרונות- הם לא יוצרים קשר עין, לא עונים לך, את לא באמת מעניינת אותם. מצד שני- זה מתסכל. וגורם לך לא לרצות לעשות ילדים אף פעם, כי בערך 1 ל-250 ייצא אוטיסט. ומצד שלישי- זה עדיף על ילדים היפראקטיבים ואובדניים שזורקים עלייך חפצים חדים. אני חושבת שזה פחות עניין של חוזק נפשי, אלא יותר של סבלנות, אמפתיה, ושוב, סבלנות...וזה נורא שוחק. אני לא יודעת אם הייתי יכולה להיות שנה שלמה במקום כזה. את יכולה לדעת יותר ממני אם זה מתאים לך. ודווקא במקומות האלה הכי צריכים אנשים, כי כמה סטודנטים לפסיכולוגיה שמחפשים מקומות להתנדב בהם כבר יש
. (מה שכן, לא הייתי הולכת להתנדב במחלקה אונקולוגית של ילדים או משהו כזה, למרות שגם שם בטח צריך
)